בתשובה להתש''חניק האלמוני, 15/05/09 7:44
המאמר בפרספקטיבה 510812
''אמירות כמו ''על משרד האוצר לקבוע מדיניות כלכלית לא עפ''י אידאולוגיות כלכליות אלא בהתאם למצב המשק'' אינן במקומן, ואין תחליף למאבק פוליטי. אולי בעתיד הרחוק מדע הכלכלה יספק תשובות'' .
בחלק הראשון של המישפט כתבת דברים מאד נכונים. החלק השני - משאלת לב שאין לה שום ביסוס. הקשר בים הכלכלה לפוליטיקה הוא אמננטי.
המאמר בפרספקטיבה 510815
"אמירות [...] פוליטי" - זה נכון מאוד, ו"אולי [...] תשובות" - זה חסר ביסוס? נו ברור, כתבתי את זה רק כדי לנחם קצת את מי שממש קשה לו עם הרעיון שלי... :-)
המאמר בפרספקטיבה 510997
רצית לנחם אותי באבלי על מות הסוציאליזם?
המאמר בפרספקטיבה 511022
אגב, בכלל לא קשה לי עם הרעיון שלך. הייתי חותם בשתי ידים על חרות לכל אם היתי חושב שהרעיונות שלך אפשריים; מימוש הוורסיה של מילטון פרידמן לרעיונות שלך, שהמילה חרות שלטה אצלו, חייבה להשתמש בטרור רצחני כדי לכפות אותם. לא הבנתי ממך שאתה דוגל בתפיסתו של רוסו שהתבטא , שאם יהיו אנשים שיתנגדו לחרות - צריך יהיה לכפות אותה עליהם בכוח.
המאמר בפרספקטיבה 511884
הוורסיה של פרידמן היא ממש לא מימוש של הרעיונות שלי, בין הוורסיה שלו והרעיונות שלי יש סתירות.

אולי תיתן דוגמה למקרה שבו אני תומך בכפיית חירות בכוח? אני מתאר לעצמי שבדוחק אפשר לתאר כך חלק מהרעיונות שאני מחזיק בהם, אבל אני רוצה להבין בדיוק על מה אתה מדבר.
המאמר בפרספקטיבה 511886
למעשה פרידמן הוא סוציאליסט - הוא מעוניין שהמדינה תחרים משאבים מאזרחיה כדי לממן חינוך לכול. המחלוקת ביניכם היא רק על השאלה אם התערבות המדינה מועילה או לא במקרים מסוימים.
המאמר בפרספקטיבה 511894
נו טוף. גם אצלך כבר ראיתי ביטויים שפרידמן היה מכתיר כ"סוציאליסטיים". היות שקראתי את ספרו של פרידמן קאפיטליזם וחרות, אני יכול לומר לך שהוא איננו סוציאליסט גם בהגדרה המיוחדת שלך לסוציאליזם. זה שהוא הציע את שיטת השוברים לא עשתה אותו לסוציאליסט; אולי ההבדל בינו לבינך הוא שפרידמן בכל זאת רואה בעיני רוחו מדינה מודרנית. אתה מדבר על חירות אך מתכוון -אולי בלי לדעת - למשהו אחר. מה שאתה רואה באמת הן מדינות מסויימות במרכז ודרום אמריקה ובים הקריבי- שעל פי הקריטריונים שלך הן חופשיות. המדינה אינה גובה מיסים מהעשירים כדי לממן חינוך לכל; הבערות של רוב האוכלוסיה היא עוצמתה של "החרות" במדינות הללו. אם תקח לדוגמה את התקופה בה שלטו הסנדיניסטים בניקרגואה תראה, שהיתה ירידה דרמטית בבערות. כנראה שזה היה אחד הגורמים העיקריים לכעס נגד המישטרים הללו כי השינוי הזה הוא שינוי מבני שלא יאפשר קיום של רפובליקת בננות. אפילו פרידמן הבין שבלתי אפשרי לקיים חברה-סליחה, אוסף אינדיווידואלים- שהחינוך יהיה כמו כל מוצר אחר שאיננו מסובסד. למרות שאולי תכחיש את זה, אתה בבסיס מתנגד לחינוך לכל כי גם חינוך אמור להתנהל בתחרות חופשית ויהיו רבים שיפסידו בתחרות ולא יקבלו חינוך. אחד מהמעריציה של איין ראנד- אורי רדלר המוכר כאן, חשף טפח מתפיסת העולם הזאת וטען שזכות הבחירה החופשית לכל איננה דבר טוב וצריך להכניס צנז רכוש שיהיה תנאי לזכות הזאת.
מה שמאפיין את דבריך, את מעריצי איין ראנד וגם את מילטון פרידמן "הסוציאליסט", היא הפראזיולוגיה המנופחת שלא היתה מביישת את הפראזיולוגיה של המפלגה הקומוניסטית בבריה"מ בתקופת סטלין. דיבורים רמים על החרות האנושית ומתחתיה מסתתר בוז לאנשים בעלי פחות יכולת. האם קראת את ספריה של איין ראנד והם מכוונים באופן הרבה יותר עמוק לתפיסתה את האדם מאשר ההרצאות שנשאה. בבסיסה קיים הבוז ואפילו התיעוב לאנשים הפשוטים והלא מצליחים. אין הגדרה מתאימה יותר לתפיסה שלך מאשר דרוויניזם חברתי- נכון יותר, אנושי כי אני מניח שנאמנים עליך דבריה של מרגרט תאצ'ר שאין דבר כזה חברה אלא אוסף של אינדיווידואלים. (קוריוז שצץ לי פתאום: מתחת לפני השטח המילה אינדיווידואלים מכילה שתי מילים: אינדיודואום ואלים). זוהי פחות או יותר התוצאה של הדרוויניזם שאתה תומך בו - כמו החרות שקיימת בממלכת החי.
המאמר בפרספקטיבה 511926
>> ומתחתיה מסתתר בוז לאנשים בעלי פחות יכולת

להפך, אני רוחש כבוד לאדם ומאמין ביכולתו לכלכל את עצמו ולספק לעצמו את הצרכים הבסיסיים הדרושים לרווחתו, כולל חינוך. אם כי אמונתי זו אינה מעלה ואינה מורידה, לא עליה נשענת המשנה הפוליטית שלי.

>> חינוך לכל

אפשר לחשוב שמה שקורה בימינו במדינות הסוציאליסטית ראוי בכלל להיקרא חינוך לכל. נכנס ילד בן שש לבית הספר, מבלה בו שעות לא מעטות יום אחרי יום, ויוצא ממנו כעבור שתים עשרה שנים תמימות כשהוא בקושי יודע קרוא וכתוב, בקושי יודע קצת חשבון, בקושי יודע שפות זרות, בקושי יודע משהו בהיסטוריה וספרות... מכאן אפשר רק להשתפר.
המאמר בפרספקטיבה 512056
מילים בעלמא. זה שמערכת החינוך שלנו חולה לא אומר שאם נהפוך אותה למערכת חינוך כמו בהאיטי אז נשתפר. מה שעומד בבסיס עמדתך הוא שלא כדאי כלכלית להשקיע בחינוך לכל. להיות פועל פשוט מספיק לדעת קרוא וכתוב. כמו שמסתובבים אצל תומכי איין ראנד רעיונות להתנות זכות הצבעה ברכוש מסויים, כך גם אפשר להתנות חינוך ברכוש מסויים. מי שאין לו רכוש -חבל לבזבז כסף על החינוך שלו. אפשר לסמוך על כך שערוץ 2 וערוץ 10 יעשו כבר את העבודה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים