בתשובה לנועה ו, 17/05/09 11:40
הבמוס פאפאם 511012
תיקון קטן: בוני הפירמידות לא היו עבדים. הפירמידות שאכן נבנו לפני תקופת האבות, נבנו ע"י בנאים מקצועיים, כאשר את כח העבודה הלא מקצועי גייסו מן העם המצרי. כל החקלאים המצרים היו מחוייבים למספר חודשי עבודה עבור פרעה בכל שנה (בדיוק לפי השיטה המתוארת בתנ"ך כעבודת מס בימי דוד ושלמה. פשוטי העם גם במצריים וגם בישראל היו בעצם צמיתים לפי השיטה הפיאודלית). חודשי העבודה הללו היו בקיץ כאשר הנילוס הציף את השדות והעבודה החקלאית שבתה. באותה תקופה מלאו המצרים את עבודת המס שלהם כאשר עבור עבודתם קבלו המגוייסים בעיקר מזון (לחם) ומשקה (בירה) וכנראה גם תשלום מסויים.
עד לתקופה הרומאית העבדות התקיימה באופן שונה ממה שהתפתח אח"כ. עבדים היו בד"כ מבני אותו העם כמו מעבידיהם, שהפכו לעבדים בגלל חובות ופשעים אחרים. הסיבה לכך היתה שהתחבורה בין הארצות היתה איטית ויקרה וכאשר כבשת ארץ זרה היה עדיף להטיל עליה מס עובד מאשר לטלטל את אנשיה לספק עבודה שפשוטי העם סיפקו במילא.
הבמוס פאפאם 511018
מחנה עובדים שנחפר ליד אחת הפירמדות, מלמד על כחמשת אלפים עובדים.
הבמוס פאפאם 511024
לטלטל עם שלם - לא (אלא אם כן קוראים לך תגלת פלאסר).
לשעבד את שבויי המלחמה - כן.
הבמוס פאפאם 511144
בירה? כבר הייתה להם בירה?
הבמוס פאפאם 511152
בהחלט. הבירה הומצאה בבבל והגיעה גם למצריים העתיקה והייתה פופולרית מאוד כבר בימי העולם העתיק.
הבמוס פאפאם 511215
ואיך קראו לה?
הבמוס פאפאם 511217
היו לה שמות שונים בעולם העתיק עד שבאירופה של ימי הביניים היא קיבלה את השם בירה.
וליתר דיוק 511302
בשומר היא נקראה שיקארו (ומכאן גם שיכר בעברית וסיקרה ביוונית), קש, קורונו וניוד. במצריים - הגט, קורמי, ויין פלוס. ביוון היא נקראה בנוסף זיטום. בקלטית - סרוואז ומכאן סרוויזיה בלטינית, סרווצה בספרדית וסרווחה בפורטוגזית. בפרו בתרבות הפרה-אינקה - צ'יצ'ה, בקרב ההונים - קמון, הסקיתים - קסיטו והסלבים - פיבו. המילה בירה באה מהמילה הטבטונית לשעורה או דגן (ומשם גם לאנגלית העתיקה, ההולנדית והדנית) או מהמילה הלטינית ביבר שפירושה לשתות. המינוח הרשמי מופיע לראשונה בצרפת במלחמת מאה השנים.
וליתר דיוק 511306
לימדתני דברים חדשים.

רק הערה אחת - מנסיוני צ'יצ'ה זה יין תירס.
וליתר דיוק 511513
אתה יודע יותר מדי:)
איפה מצאת את כל השמות האלה?
וליתר דיוק 511539
בסיפרו של שלמה פפירבלט, עולם הבירה.
וליתר דיוק 511676
זכרתי שבאיזושהי שפה יש קשר בין בירה לבין שכר. זו כנראה המילה הקלטית שהתגלגלה לסרווצה הספרדית. הקלטים היו ידועים בחיבתם לבירה. כוהנים, לוחמים ופועלים שהיו במשימה קבוצתית כלשהי, קיבלו מכסות יומיות של בירה ולכן נוצר קשר בין בירה לבין שירות (בכוח עבודה מגוייס, בצבא). לכן חשבתי שגם בעברית הדמיון אינו מקרי, למרות שא''י כמו שאר איזור הים התיכון שייכת היסטורית לתרבות היין, בניגוד לתרבות הבירה של צפון אירופה.
בקשר לצ'יצה, זוהי מילה משותפת לכל אמריקה הלטינית המתארת משקאות תוצרת בית (בירה, יין וגם משקאות לא אלכוהוליים) המותססים בד''כ מסוגים שונים של תירס אך לא רק. מקור המילה דוקא במרכז אמריקה (מקסיקו) ומשם היא כנראה הגיעה לאנדים. אצל האינקה לשתיית צ'יצ'ה היתה משמעות דתית, כמו יין אצל היהודים והנוצרים.
וליתר דיוק 513039
מה פירוש "א"י... שייכת היסטורית לתרבות היין"?
וליתר דיוק 513048
הכוונה היא שהמשקה האלכוהולי הנפוץ כאן בימי אבותינו היה יין ולא בירה.
וליתר דיוק 513073
אכן. מרחב הים התיכון הוא איזור גידול הגפן.
א. אפשר לציין כאן את הרומאים שנטו לראות במקומות שלא ניתן לגדל בהם גפן, אזורים שאינם ראויים ליישוב של בני תרבות. יש המסבירים כך מדוע נבלם הכיבוש הרומאי על גדות הריין והדנובה ועבר אותם רק כאשר גידול הגפן חצה אותם. אפשר לומר שהגפן הלכה לפני הלגיונות הכובשים.
ב. מצריים אני חושב היתה חריגה עוד לפני האיסלם. יתכן שכלכלת נהר אינה מתאימה לגידול גפנים ושם דוקא הבירה היתה פופלרית יותר.
וליתר דיוק 513111
דומני שגפן צריכה קור שקצת קשה להשיג אותו במצרים. כמו כן, יתכן שהיא מתקשה להסתדר עם השקיה בהצפה, ואילו התבואות מסתדרות איתה טוב יותר. גם גידולים אחרים שמאפיינים את ארצנו ואת המזה''ת וסביבת הים התיכון בכלל (זיתים למשל) נדירים במצרים.
הבמוס פאפאם 511221
בעברית=שיכר.
הבמוס פאפאם 511229
ואם לצטט את אבשלום קור, שאפשר להגיד עליו דברים טובים, אבל מחובר לכל קצוות העם הוא לא --
"כמו הצעירים שאומרים היום, "תביא איזה שיכר!"
הבמוס פאפאם 511244
הוא ממש אמר כך?
הבמוס פאפאם 511246
הוא אמר:המוזגת, הבי שיכר.
הבמוס פאפאם 511248
לא. אם אני זוכרת נכון, כך אמר.
באחת מתוכניותיו בגל''ץ.
הבמוס פאפאם 511252
אני לא זכרתי, המצאתי.
הבמוס פאפאם 511267
אני באמת אף פעם לא בטוחה במה הוא יותר מצחיק - כשהוא מתכוון לשעשע או כשהוא רציני...
הבמוס פאפאם 511266
מוזגת, טלי שיכר מבין שנייך!
הבמוס פאפאם 511270
עכשיו אני מדמיין את הברמנית פותחת בקבוק גולדסטאר עם השיניים ומגישה אותו לדוקטור ההולל.
הבמוס פאפאם 511272
שכריני ואעגנך ותעדיפיני בשרתייך.
הבמוס פאפאם 511275
אתה בטוח שלזה התכוונת?
הבמוס פאפאם 511277
כן.
אבל אם אתה רוצה לשכל אותיות זה בסדר.
הבמוס פאפאם 511278
אחרי שני לוגין שיכר אני תמיד משכל אותיות (:
ושאינו יודע ללגום 511280
בתרי לוגין וכבר משתכלות אותיותיך?
ושאינו יודע ללגום 511415
משום מה חשבתי שלוג שווה לליטר, בדיקה העלתה שמדובר בחצי ליטר.
המוזגת! הבי עוד.
ושאינו יודע ללגום 511418
אתה מזכיר לי את האנגלי שיצא מתנדנד מהפוּב, והסביר זאת בעובדה שהוא ערבב משקאות.
הוא ערבב פיינטס, ליטרים, גלונים...
ושאינו יודע ללגום 511419
כןןן, גלוניםםם...
דורון? תהשומעעע...
הבמוס פאפאם 511279
כמדומני זה במקור ''גזזיני ואגרשך, העדיפיני במילייך''.
הבמוס פאפאם 511281
כבר ליבנת‏0 את הסוגיה האם היה זה שלונסקי או ביאליק‏1, שאת פותחת חזית חדשה: האם חציו השני של המשפט הוא בלשון צווי או בזמן עתיד?

___
0 בלי קשר ללימור
1 אמרו ברדיו‏2 לא מזמן שזה ביאליק, אבל אני מצדד בשלונסקי‏3. זה הרבה יותר מתאים לו: הן מבחינת לישת העברית והפיסול בה, והן מבחינת התוכן.
2 אלי לפיד ונועם גילאור ב 88FM, לא תורה מסיני.
3 זה שהעדיף פה רך על פני פרח (וכשנאמר לו כי מדובר בפרח בחי"ת, הוא לקח על עצמו את החטא).
הבמוס פאפאם 511287
בזמנם של שלונסקי וביאליק, טרם נפוץ המנהג הישראלי להמנע מלשון ציווי ולנבא את העתיד במקום.
הבמוס פאפאם 511291
[אתה ודאי זוכר, אז לטובת הציבור]
אמנם ויקיפדיה טוענת: "ביאליק", אבל הרשכ"ג פסק "שלונסקי".
הבמוס פאפאם 511292
הרשכ''ג עוד זוכר את אותו ערב אביבי שבו זה נכתב.

(רק מנסה להוציא אותו ממחבואו).
הבמוס פאפאם 511298
לא יפה :), שכ"ג לא "פסק" אלא אמר "כמדומני", ואחר כך התנצל בנימוס בפני רוח המשורר המת על הטעות, בפתילון מתגובה 93025. ואגב, מפלגת ביאליק נהנתה מניצחון ללא עוררין בנוגע להוגה של "גזזיני.." עוד בילדותי, הרבה לפני שמישהו חלם על הקמת ויקי.
הבמוס פאפאם 511299
אין מביאין ראיה מבת קול.
הבמוס פאפאם 511240
א. השורש המשותף של שיכר-שכרות-שכר לדעתי אינו מקרי. במזה''ת היה מקובל לשלם או לתת לעובדים הקצאות של משקאות אלכוהוליים כחלק משכרם. בפרט החיילים והעובדים המצרים קבלו הקצאות של בירה כחלק משכרם.

ב. הבירה המצרית לא היתה הרבה יותר מלחם שעורים שהושרה והותסס במים (הכשות לא היתה ידועה אז), כך שקרוב לודאי שאנו לא היינו מזהים אותה כבירה.
הבמוס פאפאם 511249
א. מעניין.
אבל זו ֹשין וזו שֹין.
הבמוס פאפאם 511250
זה הבדל מינורי ביחס לשנויים אחרים המוכרים בחקר השפות העתיקות,מם ונון מתחלפות, למד וריש, כל אותיות התנועה ועוד.
הבמוס פאפאם 511254
הממ. נכון.
הבמוס פאפאם 511452
א. את יודעת אם ֹשין ו שֹין הן שתי אותיות שהיו לאחת או אות אחת שהתפצלה לשתיים? אני חושב ששמעתי פעם שבמקור ש הפוכה (שהתגלגלה לֹשין) סימלה את מה שהפך אח"כ לסמך.
ב. אפשר גם לומר שהשיכר בתנ"ך אינו בהכרח בירה. שיכר בתנ"ך היא מילה נרדפת ליין (תְּנוּ-שֵׁכָר לְאוֹבֵד; וְיַיִן, לְמָרֵי נָפֶשׁ. (משלי ל"א ו')), אולי במובן של משקאות אלכוהוליים שאינם עשויים מענבים.
הבמוס פאפאם 511462
סימני הכתב הפרוטו סינאי השתמשו בצורה של שניים, כמו שיני ארנב בסירטי אנימציה, לסמן שין.
הסימן לסמך היה עיגול בתוך דג, שממנו שרד רק העיגול, דג בערבית - סמק, בתנ''ך שמך. שוב מלים דומות בשין וסמך.
הבמוס פאפאם 511182
שעורה היתה בארץ לפני שהיתה שם גפן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים