בתשובה להאייל האלמוני, 25/05/09 13:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז תחליף את ''להטיף להם מוסר'' ב''לבקר''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יורה לעצמך ברגל כשאתה נגרר אחרי כל דמגוגיה בגרוש. מה שהאלמוני כתב בתגובה 512126 הוא במידה רבה המשך של תגובה 512121 שלך. למה אתה רואה את עצמך מחויב להגן עליהם בצורה כזו אוטומטית? מפריע לך שמבקרים את ההתנהגות של הצד השני? נכון שזה פחות קונסטרוקטיבי, אבל גם זה חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לבקר את הצד השני אבל האמירה או הרמיזה שהמצב של חוסר השלום הוא אך ורק באשמתם הוא לא נכון. התנהגותה של ישראל ברוב הזמן מאז מלחמת ששת הימים וגם מאז אוסלו תרמה לכך לא מעט וזה מה שרציתי להגיד. קל מאוד לנקות אותנו מאשמה כשמתמקדים רק במעשיו ובמחדליו של הצד השני אבל זה לא נכון עובדתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבלבל בסדר העניינים. זה לא ש''ממקדים אך ורק ובמעשיו ובמחדליו של הצד השני'', אלא שהצד השני מוגדר מרש כ''רע'' וכ''מפריע לשלום'' - ואנחנו מוגדרים מראש כ''טובים'' ו''שוחרי שלום'', והמעשים והמחדלים של כולם נבחנים בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קל מאוד לנקות אותם מאשמה כשמתמקדים אך ורק במעשינו ובמחדלינו שלנו. ניחא בשמאלנינו הרדיקליים שלנו, אני אקבל את טענתם שהם, כישראלים, דבר ראשון דואגים לנקיון הכפיים שלנו. אבל גם שמאלני חו''ל הרדיקליים, שכבר מזמן אינם שמאל, מתמקדים אך ורק במעשים שלנו, ואנחנו בלבד אחראים ואנחנו בלבד רשעים ואנחנו בלבד מפלצתיים ברמות בל יתוארו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה המחיר שאתה צריך לשלם כשאתה הצד החזק, תהליך השלום נתקע למשך שנים וההתלהמות הכוחנית חוגגת בקרב הציבור. אפשר להתלונן על צביעות ואפשר לנסות להבין גם מה חלקנו בתרומה למצב בשילוב עם רצון כן לשנותו. ההחלטה בידינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, לא מעניין אותי להטיף או לבקר מישהו. אני משאיר לאחרים את השיפוטיות והצדקנות, ופשוט מסתכל על המצב בשטח. הטפשות והעקשות של הצד הערבי הביאו לתוצאות רעות מבחינתם. לעומת זאת, כל טפשות ועקשות שאולי היו בצד היהודי אולי הזיקו, אבל לא באופן פטאלי. וההוכחה: אף ערבי ישראלי לא רוצה לעבור לשטח הרשות כשהיא תהיה עצמאית. הם מקוננים על ה"אסון", אבל נצמדים למדינת ישראל המרושעת. ואחיהם מהשטחים מנסים להשתחל פנימה ולהצטרף לחיים הטובים. ומה זה אומר? שמרות הבעיות, מצבנו טוב, תודה. זה הכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד יש קורלציה בין טפשות למצב מחורבן. סבא שלי לא היה טיפש גדול יותר מהשאר (לא היה לו הרבה זמן להתאמן - הוא בקושי הספיק להפוך בן טיפש-עשרה), ובכל זאת ברח כמו כלב מוורשה המופצצת ואיבד את אחיו, שגם הוא לא היה טיפש, בשלג הרוסי. מנחם לחשוב שהמציאות הופכת טובה ורעה על פי מעשינו והכרעותינו - במיוחד אוהבים את הלך המחשבה הזה אנשים שמצבם טוב. אבל לפעמים המציאות מחורבנת כי הצד השני חזק יותר. ככה זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |