בתשובה לידידיה, 09/06/09 15:35
כל מה שנשאר עכשיו 513126
לגבי איראן: מי אני שאתווכח עם טווידלדי לגבי הבטחון העצמי. מה שאני יכול להוסיף בנידון: תהליכים מוצלחים אינם בנויים בד"כ מהכרזת כניעה הכרחית של אחד הצדדים.
לגבי צפון קוראה: כמו לגבי איראן מבחינת הציפיות שצפון קוראה תכריז על כניעה.מה שצריך הוא להרגיע את התהליך עד שיתחלף השלטון וגם את הממשיך לא לנסות להכניע.
כל מה שנשאר עכשיו 513127
כלומר, טענתך היא שאם יופסק הלחץ (''להרגיע את התהליך'') על צפון קוריאה היא תחדל לפתח נשק גרעיני או לפחות לא תעשה בו שימוש.
כל מה שנשאר עכשיו 513130
לא, פרשנות לא נכונה.
א."היא תחדל לפתח נשק גרעיני או לפחות לא תעשה בו שימוש." נדמה לי שקודם מפתחים ואחר כך משתמשים.
במאמר הזה מנתח אייל פרופר את מדיניותה של סין. הוא איננו הולך הלאה ומנתח היכן במדיניות אחראית, יכולים להפגש האינטרסים של סין וארה"ב. באחת התגובות הקודמות נתתי לינק של מאמר ארוך של סטיפן כהן- כדאי לקרוא אותו בקשר ליחסי ארה"ב -רוסיה. יחסים שונים עם רוסיה וגם עם איראן היו מביאים לנו איראן מתונה יותר.
אם ארה"ב תשנה את הקו שמנחה אותה לא מעט שנים, של נסיון לבסס את הדומיננטיות שלה בעולם ותעבור לשיתוף פעולה (אינני מתכוון לשיתוף פעולה עם גיאורגיה נגד רוסיה) ולכיבוד האינטרסים של המעצמות האחרות- אפשר יהיה לסדר את העולם בלי הפצצות והתערבות צבאית.
כל מה שנשאר עכשיו 513144
עם קצת מזל הסינים כבר יטפלו בבני חסותם הסוררים. בלי בג''ץ ובלי בצלם. להם מותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים