בתשובה לנועה ו, 10/06/09 23:48
אנחנו לפני ההודים 513336
היה לכם יום די קצר. אצלנו יום חינוך ארוך היה עד 17:00 או אולי אפילו 18:00(?). לא זוכרת שעה מדויקת, רק זוכרת שבימות החורף כבר היה חושך, ואנחנו היינו עדיין עסוקים במלאכת יד או דרמה יוצרת, עם הסייעות החביבות ובלי נוכחות הורית, בצריפי האסבסט האלה...

זו אגב לא היתה תוכנית שתקפה לכל הילדים, היה צריך לרשום אליה ולשלם תוספת. לדעתי אמא שלי פשוט סברה ששם אכין את שיעורי הבית יותר באדיקות (לא היתה שום סיבה אחרת, למשל מבחינת אילוצי העבודה שלה, שאהיה שם).

לא חושבת שסבלתי אז, זה אפילו נראה לי מעניין או משהו. היום זה נראה לי דבר שלא ייעשה לילד (אלא לילדים שבאים משכונות מצוקה של ממש עם הורים נרקומנים או אלימים, שאז כדאי לאפשר להם קצת "אוורור" מהבית ולוודא שהם יקבלו את מנת החלבונים היומית)‏1. אני זוכרת תירוץ קבוע שלי: "המורה, אני ביום לימודים ארוך ולא הספקתי להביא X / להכין Y". זה היה די עצוב.

1 לילדים כאלה אולי גם תתאים יותר הגישה הפטרונית של המערכת בנושא זה, גישה שיכולה להיות הרסנית לילדים ממשפחות נורמטיביות.
אנחנו לפני ההודים 513368
שכחתי לציין, למען הסדר הטוב ושמי המפוקפק, שהייתי ביול''א רק כשנה או פחות.
אנחנו לפני ההודים 513383
מה קרה אחרי שנה?
אנחנו לפני ההודים 513404
כלום. לא זוכרת. רשמו אותי לתקופה כלשהי והיא נגמרה (זה היה איפשהו בסביבות כיתה ה' אולי?).
אנחנו לפני ההודים 513405
היה טעים? מה אכלתם?
אני זוכר בתיכון, בתחילת שנות השבעים, שקיות שוקו שחילקו בהפסקת עשר, לא אהבתי.
אנחנו לפני ההודים 513436
לא זוכרת...

שוקו ולחמניה היה אקסלוסיבי לקייטנות :-)
אנחנו לפני ההודים 513476
כשהייתי בגיל הקיטנות עוד לא היו אריזות פלסטיק, או אריזות קטנות, איני זוכר מה שתינו בקיטנה, כנראה מיץ תפוזים של יפאורה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים