בתשובה לגיל, 18/06/09 19:13
השערה 513867
"טרור זו לא התשובה"? בעיני זו התשובה. אני חושב שהמצור הזה הוא מדיניות גרועה, אבל לא בלתי-חוקית. יש בעזה איזו ישות אוייב (שנבחרה על ידי תושבי המקום, אם יורשה לי לציין) ויש מלחמה. החמאס שולט בעזה, ומתוקף כך נגזר כל השאר.

ואני חושב שהם אזרחי אוייב, גם אם האוייב הזה איננו מדינה ריבונית, וגם אם אינו חתום על שום אמנה ואיננו מחוייב לשום אמנה, חוץ מאולי האמנה הפלסטינית. זה לא אומר שמותר לפגוע בהם, כשם שאני לא חושב שמותר לנו לפגוע 'כראות עינינו' באזרחים סוריים או איראניים רק לשם הפגיעה. אבל זה כן מכניס את המצב לקטגוריה של מצב מלחמה, שבה - מה לעשות - לא הכל מותר. לא לנו ולא להם. עכשיו הגיע הזמן להתווכח על הפרטים.
השערה 513873
השליטה של ישראל על המרחב הימי והאווירי של עזה נמשכה באופן רצוף מאז ההתנתקות, בקיץ 2005 (למעשה היא מעולם לא פסקה, אולם אנו מדברים על רצועת עזה ממנה "יצאנו", לא על הכיבוש לפני). "יישות האוייב", החמאס, השתלטה על עזה ב 2007.

ומדוע אנחנו ממשיכים לשלוט על מי מוגדר תושב עזה ומי מוגדר תושב השטחים? גם כן טרור?

ודרך אגב, לגיטימי לומר שבשל נסיבות ביטחוניות (ישות אוייב וכו') לא ניתן לוותר לחלוטין על השליטה בעזה. מה שאני לא מבין זה את ההתעקשות על "יצאנו משם". טוב, אני קצת מיתמם, ברור שאני מבין את ההתעקשות הזו, הרי אחת הסיבות העיקריות להתנתקות היתה על מנת שנוכל לומר בדיוק את המשפטים הללו - "אנחנו עזבנו אותם לנפשם וכל מה שקיבלנו היה טילים". אבל לא עזבנו אותם לנפשם ולא נעליים. כבר שנים ארוכות שאדם תושב הגדה שהתחתן בעזה לא יכול לצאת משם כי ישראל איננה מועילה להתחשב בכך שמרכז חייו עבר מהגדה לעזה, ומסרבת לעדכן את מרשם האוכלוסין. נכון, זו לא הטרגדיה הגדולה ביותר בסכסוך הזה, אבל זה מדגים לנו בדיוק עד כמה "עזבנו את עזה לנפשה". ואין לזה קשר לטרור, ואין לזה קשר לחמאס. מבחינה פרקטית יש לזה קשר למדיניות העקבית של ישראל - הפרד ומשול - לפלג בין תושבי עזה לתושבי הגדה, ובמישור העקרוני יש לזה קשר לכך שישראל מסרבת לראות בפלסטינים בני אדם. התרגלנו להיות אדונים, וקשה לנו להשתחרר מזה, לכן אנחנו יכולים להמשיך לדרוש (בהסכם! מהרשות, לא מהחמאס!) לשלוט על מי ייצא ומי ייכנס לעזה ולהכריז ללא בושה "אנחנו יצאנו משם וכל מה...". נראה שאנחנו אשכרה חושבים שמגיעה לנו הזכות הזאת. מה זאת אומרת שהפלסטינים יחליטו בעצמם מי חי בגדה ומי חי בעזה? למה מי מת?
השערה 513874
יש פער עצום בין המעברים לפני עליית החמאס והמעברים לפני. מוכח מספרית. לא צריך לחשוב שישראל צדיקה תמיד, כדי לחשוב שלא תמיד היא הרסנית. גם העובדה שהסכמים עם הרש''פ הם בהקפאה כל זמן שהחמאס שולט, היא לא מפליאה, וכנ''ל הניתוק בין עזה לשטחים. מצור על שטח מסויים איננו מחייב אף אחד מהמקרים שאתה מציג כבלתי-הפיכים. כמו-כן יצויין שלעזה יש גבול עם מצריים, והסיבה שהוא סגור איננה קשורה רק בישראל, אלא גם ברשות הפלסטינית עצמה (שמתעקשת לדרוש ממצריים להמשיך ולקיים את 'הסכם המעברים', כלומר לשים שם שו''פים, מה שהחמאס כמובן מסרב), ובמצריים - שני גורמים שאתה מתעקש להותיר מחוץ למשוואה, ואינם פועלים רק בגלל האינטרסים של ישראל.
השערה 513881
מה זה "פער עצום במעברים"? או שישראל שולטת על מי נכנס ומי יוצא, או שלא. זה שאם הפלסטינים נחמדים אז ישראל מוכנה להיות נדיבה יותר זה נחמד, אבל אני לא רואה איך זה חורג מיחסי אדון-עבד.

את שאר דבריך קשה לי להבין. מה הקשר ל"הקפאה" של הסכמים בזמן שלטון החמאס (דרך אגב, אני לא חושב שזה נכון)? אני חוזר על התאריכים - ההתנתקות היתה בקיץ 2005, כחצי שנה לפני הבחירות לרשות בהן זכה החמאס (אם כי בפועל לא היה שלטון חמאס), ושנתיים בערך לפני השתלטות החמאס על הרצועה. ישראל מונעת מאזרחי הגדה ועזה "להתערבב" זה בזה כבר שנים ארוכות, וההתנתקות לא שינתה דבר - ישראל עדיין שמרה לעצמה את הזכות להחליט מי תושב עזה ומי תושב הגדה, מי ייכנס ומי ייצא. איך יכול להיות שהמדיניות הזו קשורה לשלטון החמאס אם היא קודמת לו? (מעבר להיבט הברור - אין ספק שמדיניות שכזו גרמה לפלסטינים להעדיף את החמאס על שליט הבובה של ישראל).

מה למצרים ולרשות כאן? אם מצרים רוצה לחסום את מעבר רפיח, היא לא צריכה את ישראל, ואני לא זוכר שישראל אצה למלא דרישות של הרשות הפלסטינית אי פעם. אתה אומר ששליטה על מרשם האוכלוסין ועל המעברים היא בעצם מנוגדת לאינטרס הישראלי, ורק כנגד רצוננו הסכמנו לכך, כטובה למצרים או לאבו-מאזן (ואף שההסכם נחתם לפני הבחירות בהן זכה החמאס)? ולו אף נניח שכך היה, איך זה רלוונטי לשאלה האם ישראל יצאה אי פעם מעזה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים