בתשובה לאיציק ש., 21/06/09 14:40
פרס ספיר כמיקרוקוסמוס של המציאות במדינה הסוציאליסטית 514054
הוא אקס-פוליטיקאי. גם ספר הכאילו-היסטוריה שהוא כתב מעיד עליו: כל כולו דמיונות פוליטיים.
ב. אכן, זה לא רלוונטי. הוא לא 'סופר', ולכן זה שהוא כתב ספר לא מוסיף לו נקודות.
ג. אם "נדמה לך" שגאולה כהן היא אשה בעלת יושרה מספקת ולא תתנגד לראות אותה בראשות פרס ספיר, אולי יהיה מקום לקבל את טענתך.
מכל מקום, הוא פוליטיקאי, שמאלי, ומזוהה פוליטית ללא שום ספק. העמדתו בראשות ועדה לפרס ספרותית היא ודאי מסריחה, וכשרה - ספק.
פרס ספיר כמיקרוקוסמוס של המציאות במדינה הסוציאליסטית 514057
האדם נשפט על פי מעשיו. נראה אם מקבלי הפרס יהיו מעתה ואילך סופרים בעלי אוריינטציה שמאלית, שאחד השיקולים להבחרם הוא השקפתם הפוליטית. דבר נוסף הוא היותם סופרים מהשורה השניה לעומת סופרים מהימין שפסחו עליהם בגלל ימניותם. אם נראה שלאדם יש יושרה להתמקד באיכות האמנותית ובלי להתייחס להשקפות הפוליטיות. היות שקשה למצוא אדם על רמה שאינו מזוהה פוליטית לחלוטין, זהו הקריטריון לבחירה. אינני זוכר מה היו דעותיו בפולמוסים השונים בהענקת פרסים. נדמה לי שהרקורד שלו כשר חינוך של כולם וללא העדפות אינו שנוי במחלוקת. אבל אולי אני טועה.
פרס ספיר כמיקרוקוסמוס של המציאות במדינה הסוציאליסטית 514087
העניין הוא ש"הספר הכי טוב של השנה" אינו בחירה אובייקטיבית. הרבה החלטות של המדינה ומוסדותיה אינן יכולות להיות לגמרי אובייקטיביות, אבל בחירת ספר אחד מבין הספרים הראויים הרבים שיוצאים, מן הסתם, מדי שנה, היא מקרה קיצוני של סובייקטיביות. למעשה של טעם אישי של חברי הועדה. ראשית, אני חושב שזה מצביע על טעם לפגם בעצם קיומו של הפרס הזה - נראה לי לא כל כך ראוי שכספי ציבור ינתנו לפרט אחד מתוכו באופן שמבוסס בצורה כל כך חזקה על טעם אישי שאינו ניתן לנימוק.

אבל אם כבר יש כזה פרס, אז איש שעיקר פרסומו על דעותיו הפוליטיות, שבמוקד המחלוקת שבעם, בהחלט לא צריך להיות בועדה. הרי קשה שדעה פוליטית לא תשפיע על ההתרשמות מספר. עצם העניין שנבחר ספר בעל מטען פוליטי כבר מטילה צל; אפילו אם היה נבחר ספר שמביע השקפה ימנית, מייד היה צל "בהפוכה".
הביוגרפיה של קינן לא מעניינת אותי. זאת הרכילות של המדינה 515894

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים