בתשובה לב/אבו-מאזן, 21/06/09 19:42
מובארק: לא למדינה יהודית 514082
1. כמובן שהגדרת "אדמתו" ו"ביתו" היא שיטה מצויינת ללולינות מילולית. כי העובדה שחלק ניכר מהשטח לא היה בבעלות פרטית הופכת בעיני פלסטינים ללא-רלוונטית לכלום, ובניגוד לשאר המזה"ת פה מסתבר פתאום ש*הכל* שייך לפלסטיני ספציפי (ולא סתם הזכרתי קודם את המעשה הנפלא בעשרות אלפי המפתחות שהודפסו לבתים-כביכול ביפו ובחיפה ובירושלים וכל השאר). גם קניית אדמה בכסף הופכת בעיני פלסטינים לבלתי-חוקית (וגם הפלסטינים, כמו בירדן, נוהגים לודא - בירדן באמצעות חוק, פה באמצעות גזר-דין-מוות ללא משפט - שהקרקע לא תימכר ליהודים חלילה). גם חוקים עות'מאניים שהגבילו קניית אדמות בידי יהודים לא מוזכרים, כשם שנעלמים חוקים שאיפשרו קניית אדמות כזו.
2. מי שהתחיל בטיעון של 'הגדרת מדינה יהודית מעלימה את הלא-יהודים', שלא יתלונן כשמזכירים לו שהחוקה שלו מגדירה מדינה מוסלמית, והמעשים מגדירים מצב נחות בהרבה מאשר של הערבים בישראל. ולהביא את יהודי איראן בתור דוגמה - זו בדיחה עצובה, אלא אם כן לא מודעים להיסטוריה של הרדיפות, התליות, רשתות הריגול הפיקטיביות (אחת 'נחשפה' אך לפני כשנתיים) וכן הלאה. ואם מודעים - זה סתם שקר, מה שבהחלט מתאים. זו גם תשובה ל-‏4.

ופה, כמובן, יש פרט קטן שאף-אחד מהפלסטינים בד"כ לא טורח להזכיר: הרצון למחוק את היישוב היהודי ב-‏1948. זה לא במקרה שבשום מקום לא נותר ולו יהודי אחד תחת שלטון זר, גם כאשר הדבר הוצע. הפלסטינים הגיעו למצב של הפיכה לגורם עויין כי הם היו מעוניינים במלחמה, ולא בחלוקת הארץ. הם יצאו למלחמת השמדה, הם הפסידו, הם מכחישים את אחריותם ומציגים את עצמם כקורבנות בלי שום קשר לשום דבר. שקר אחרי שקר אחרי שקר.

3. השלטון התורכי לא היה פלסטיני. במשך מאות שנים, כל פעם שהיה חשש שמספר היהודים יעלה, ננקטו צעדים שונים, כולל כמה מעשי טבח וכמה גירושים. אולי לא כמו במדינות אירופה, אבל הצעקות הפלסטיניות בנושא זה הן בהחלט הקוזאק הנגזל. הגירה ערבית נתפסה בעיניהם כלגיטימית - סבבה, אבל זה לא מחייב אותי להעמיד פנים שכפרים עם תשתיות בטון בלבד היו פה מאות שנים, או שכל מהגר מהמגרב הוא תושב הארץ מדורי דורות, גם אם אונרוו"א משלמת לנכדיו משכורת. ופה גם לא מיותר להזכיר את ההיעדר המוחלט של יצירה "פלסטינית" עד לתקופה המודרנית, מול השאיפה הקבועה, גם אם הלא מעשית, של היהודים - "ותחזינה עיננו בשובך לציון".
5. הפלסטינים, בניגוד לכל מי שיזם מלחמה והפסיד ובניגוד אפילו לכל פליט אחר במאה ה-‏20, דורשים זכויות שאין לאחרים. שידרשו. למעשה, הם כבר מקבלים - באופן יחסי, כבר לפני עשור הושקעו בכל פלסטיני פי 4 מאשר הושקעו בכל אירופאי באירופה שלאחר מלחה"ע II במסגרת תכנית מרשל...

ולבסוף, בעיניך "המתונים והרוב הדומם" (ומי בחר בחמאס, מי?) מוכנים ל'פשרה כואבת' בדמות - כפי שאבו מאזן העיד על עצמו בדיוק עכשיו - זכות השיבה *בפועל*, בקנה מידה רחב, פלוס מדינה פלסטינית מטוהרת מיהודים (גם במקומות שהיו בבעלות יהודית בעבר, וטוהרו משם באמצעים כגון הפוגרום בחברון או הטבח בכפר עציון או הגירוש מהרובע היהודי), פלוס ויתור ישראלי מלא על שטחי 1967 פלוס ויתור ישראלי על היותה מדינה יהודית.

מה בדיוק מתון בזה? שהם מכירים בנו דה-פקטו כי הם לא יכולים להשמיד אותנו דה-יורה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים