בתשובה לתשע נשמות, 24/06/09 23:24
the cavity method 514351
בינתיים יש גידולים מערכיים למדי בלא מעט ארצות עניות. הן מחזיקות מעמד גם בעזרת סיוע חיצוני. הספר "התמוטטות" טוען שהמצב ברואנדה לפני הטבח היה במידה רבה מעורער כתוצאה מהתפוצצות אוכלוסין. כעדות לכך הוא מציין את מקרי ההרג הרבים שלא היו על רקע עדתי.

דרך אגב, יש לנו שכנה עם אוכלוסיה צפופה מאוד: מצריים. יצואנית נפט ובעלת איזורים חלקאיים פורים. אבל עם אוכלוסיה ענקים (ומתפתחת) ולכן מצב כלכלי גרוע.

אגב, מלתוס לא טען שאנחנו לא נדע לייצר יותר מזון, אלא שקצב ההתקדמות בייצור המזון לא ידביק את קצב גידול האוכלוסיה. ואמנם היום אנו מסוגלים לאפשר משפחות של יותר מעשרה צאצאים שכמעט כולם יגיעו לדור הבא. אם היינו מתרבים בקצב הזה, כל ההתקדמות הטכנולוגית לא היתה עוזרת.

חוק מור יצא לפנסיה "עוד עשר שנים". גורדון מור כבר יצא לפנסיה. וגם רוג'ר מור. אבל אני לא אתפלא אם עוד עשר שנים יתחשק לו (לח. מור) לחזור לעבודה.

בינתיים אנו מוצאים שימושים יצירתיים למעבדים. הדפדפן שמולי מזכיר לכאורה את הדפדפן של לפני עשר שנים, אך עושה הרבה יותר דברים (לדוגמה: עברית לוגית, השלמה אוטומטית של הרבה דברים, בדיקת איות, החלקת גופנים). למהנדסי התוכנה יש עוד שימושים רבים למחזורי השעון שיתפנו. אם כי כיום יש מגמה מנוגדת במקצת של חסכון בחשמל (לעשות את אותם דברים בפחות חשמל). אני בטוח שיהיו שימושים טובים לכל דבר.
the cavity method 514538
יש מדינות שעדיין חיות בערך כפי שחיו בתקופה של מלתוס. יש מקומות בעולם שבהם יש רעב ו/או התפוצצות אוכלוסין. למרות זאת, המין האנושי הצליח לעשות שני דברים שמלתוס לא שיער: הוא צמצם באופן וולונטרי את קצב הריבוי שלו, והוא הצליח להעלות את יצור המזון בקצב מהיר יותר מריבוי האוכלוסיה. כך למשל כתוב כאן:
http://www.infoforhealth.org/pr/m13/m13chap1_2.shtml

For most of the past 50 years food production has outpaced rising demand. World population has doubled since World War II, but food production has tripled (22, 47, 83). In the developing world the calories available per person increased from an average of 1,925 calories in 1961 to 2,540 in 1992

ומה צפוי בעתיד? ע"פ ארגון המזון והחקלאות של האו"ם יש בסיס לאופטימיות (http://www.fao.org/english/newsroom/news/2002/7833-e...):

World population will grow from around 6 billion people today to 8.3 billion people in 2030. Population growth will be growing at an average of 1.1 percent a year up to 2030, compared to 1.7 percent annually over the past 30 years.
...
The world population will be increasingly well-fed by 2030, with 3050 kilocalories (kcal) available per person, compared to 2360 kcal per person per day in the mid-1960s and 2800 kcal today.
...
The number of hungry people in developing countries is expected to decline from 777 million today to about 440 million in 2030.

נראה לי שזה מספיק כדי להפריך את השערתו של מלתוס.

חוק מור ממשיך לתפקד אבל אני מצפה שנראה האטה בפעולתו בשנים הבאות. אגב, דבר אחד שמור שכח לציין הוא שגם עלויות ההקמה והתפעול של מפעלי הייצור תתקדמנה בקצב אקספוננציאלי, מה שמאפשר לפחות ופחות יצרניות להמשיך בפיתוח תהליכים חדשים.

לגבי המעבדים, עם כל הכבוד למה שיודע הדפדפן המודרני לעשות (ויש כבוד) לא זה מה שקיווינו לו. אם תסתכל איזה אחוז מהיכולת של המעבד הדפדפן הזה מנצל תראה שמדובר בחלק זניח. במחשב שלי אני מריץ אפליקציה שמסייעת לחקר ההתחממות הגלובלית (http://www.climateprediction.net/index.php) ולכן הוא רץ תמיד ב-‏100%, אבל אם תבדוק את מחשביהם של רוב המשתמשים שאינם גיימרים כבדים תמצא שהנצולת הממוצעת היא אחוזים בודדים. יותר מזה: לאחר שמהנדסי החומרה הגיעו למסקנה שתוספת של זכרון מטמון L2 כבר לא מוסיפה הרבה לביצועים הם התחילו להוסיף ליבות. המתכנתים עוד לא מצליחים להסתדר עם הרעיון של קוד מקבילי (בכל אופן לא בישומים שמיועדים למשתמשי קצה), והתוצאה - גם האחוזים הבודדים שהישומים משתמשים בהם רצים בד"כ על ליבה אחת בלבד בזמן שהאחרות עומדות בטלות. לכן זה לא פלא שהיום מתחילים לראות מעבדים כמו ARM וכמו האטום של אינטל כתחליף למעבדים "האמיתיים"; המתכנתים לא הצליחו להמציא ישומים שידרשו באמת את כוח החישוב ויהיו מושכים מספיק לגרום ללקוחות לרצות אותם. אפילו על מיקרוסופט כבר אי אפשר לסמוך שתנצל כל מחזור שעון פנוי...
the cavity method 515052
הניצולת של המעבד היתה אחוזים בודדים גם לפני עשר שנים. ממשק משתמש צריך להגיב מהר ולכן רצוי שרוב הזמן המעבד יהיה זמין. כשיש יותר ממעבד אחד (או יותר מליבה אחת), מעבד אחד יכול להיות עסוק כל הזמן והשני עדיין יוכל לההגיב מספיק מהר עבור ממשק המשתמש.

יש עדיין מספיק יישומים מעניינים שמחכים לכוח העיבוד. זיהוי דיבור הוא תחום שבו נדרשת עוד המון עבודה, לדוגמה.

מעבדי ה־ARM ושות' מאיימים מכיוון שהם "טובים מספיק". מהבחינה הזו האויב של המושלם (והיקר) הוא הטוב מספיק.
the cavity method 515231
זמינות של מעבד זו לא בעיה. כל מערכת הפעלה בימינו תומכת בעדיפויות שונות לתהליכים ומאפשרת לתת לתהליכים הכבדים יותר עדיפות נמוכה. הישום שמריץ אצלי את מודל האקלים הגלובלי (שני מודלים בעצם, אחד על כל ליבה) רץ במאה אחוז נצולת כמעט כל הזמן ואני לא מרגיש את זה בכלל בתפעול השוטף של המחשב.

לא נראה לי שלמשתמש הרגיל יש הרבה שימוש בזיהוי דיבור - אנשים לא משוחחים עם המחשב שלהם ולא יתנו לו פקודות קוליות (כמה אנשים כבר משתמשים בחיוג הקולי בטלפון הנייד, למשל?). מה שכן, הרבה אנשים היו שמחים אם המחשב היה נותן להם מיון אוטומטי של אוספי התמונות שלהם לפי המופיעים בהם, נניח. יש מה לעשות, אבל הרבה מזה ממתין לכך שמתכנתים ילמדו להשתמש בעיבוד מקבילי (כולל כתיבת שפות וקומפיילרים שתומכים בזה בצורה יעילה).

למה ה-ARM נהיה פתאום טוב מספיק? כי הדרישות הסטנדרטיות הפסיקו להתקדם באותו קצב שהתקדמו קודם ופתאום אין למשתמש הרגיל אף אפליקציה שתהיה חזקה מכדי לרוץ על ARM.
the cavity method 515240
אז זה אתה שאחראי על מזג האוויר!
the cavity method 515242
בטח. לא ראית איך דאגתי שיתקרר קצת בסוף השבוע?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים