 |
אני מסכים שהנטיות נמצאות "שם", והמבט ההתפלגותי מבחוץ הוא לא הדרך היחידה לחשוב על כך. אבל נראה שאתה והמסביר רואים בפזרנות/קמצנות נטייה "אטומית". זו בהחלט אפשרות, שיש איזה "כפתור קמצנות/פזרנות" במוח, אבל יש גם אפשרות אחרת, והיא שהנטייה הפנימית הזו היא תוצאה משוקללת של המון נטיות אחרות (אופטימיות/פסימיות, גרגרנות, פחדנות/אומץ, ביישנות, וכו'. די סביר אז שנראה אנשים שנאפיין אותם (וגם הם יאפיינו את עצמם) כקמצנים בתחומים ונסיבות מסוימים, ופזרנים בתחומים ונסיבות אחרים. למעשה, נראה לי שרובנו כאלה, ורק בשוליים נמצא אנשים שקמצנים או פזרנים בהכל ותמיד (ושוב, אני מדבר עכשיו לא על התצפית מבחוץ, אלא על התחושה הפנימית של האדם למה הוא נוטה). הנטייה שלי היא לנחש שגם אם יש כפתור, אז הוא מתשקלל עם כל הנטיות האחרות כדי ליצור את "נטיית הקמצנות/פזרנות הכוללת". ואז, אם הסרנו את הכפתור, מה בכך? רק שינינו את השקלול.
כאמור, אני מוכן לקבל שייתכן "כפתור קמצנות", אבל זה נראה לי קצת מפתיע. דווקא נדמה לי שהתכונות האחרות שהזכרתי - אופטימיות, גרגרנות, פחדנות/אומץ וביישנות - הן מועמדות יותר טובות להיות כאלו עם "כפתור" מקומי במוח - שגם כאן הוא לא מכתיב לחלוטין את הנטייה, אלא משתקלל עם גורמים אחרים, אבל יש לו שליטה דומיננטית עליה. אלו תכונות שמבטאות ערכים מסוימים של רגשות קמאיים, שיש גם לחיות, רבות, ולפחות לחלק מאותם רגשות אנו כבר מכירים הורמונים ונוירוטרנסמיטורים שמשפיעים עליהם די ישירות. קמצנות-פזרנות נראית לי משהו הרבה יותר מורכב. קשה לחשוב עליו בכלל בהקשר של חיות (הוא דורש לפחות את מושג הרכוש וסחר החליפין, ואולי גם מצב שפע, לא?).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש