 |
התגובות שלהם היו המביכות בכל הסיפור:
שריד: "אני בטוח שלא נפל פגם בשיקול הדעת הענייני ובנקיון דעתי". (ואני בטוח שדעתך לגבי שיקול הדעת של עצמך איננה רלוונטית לשאלה).
והירשפלד אפילו יותר מוצלח: "אני בדקתי עם עצמי האם אני עומד בניגוד עניינים והגעתי ביני לביני להחלטה שאני נקי לגמרי" (מטענות ההגנה במשפטו העתידי של יאשה קלמנטוב, מזכ"ל חברת החשמל, 2018: "אני בדקתי עם עצמי האם אני עומד בניגוד עניינים, והגעתי ביני לביני להחלטה שאני נקי לגמרי, ולכן אין צורך במכרז ומיניתי את האדם המתאים ביותר, בני זוסיא קלמנטוב למנהל כללי של תחנת הכח בחדרה").
המשך תגובתו של הירשפלד פשוט טוב מכדי שאתעלם ממנו:
"אני לא חושב שיש כאן ניגוד עניינים. זו מערכת יחסים שהייתה ונגמרה. העובדה שהספר הוקדש לי נכונה אולם הוקדשו לי לא מעט ספרים ושירים. בתוקף מקצועי פגשתי ואף לימדתי הרבה סופרים אחרים.העובדה שהיה לי בעבר קשר עם רונית מטלון אינו עניינו של אף אחד. חוץ מזה - אף אחד גם לא יודע אם הצבעתי לה או לא. אם הייתה זוכה אולי היה מקום שאומר לוועדה לשים לב באופן מיוחד. חברי הוועדה ידעו על הקשר בינינו, זה לא סוד, כולם יודעים שאני מפריד בין הדברים וגם לכל אחד אחר ממבקרי הספרות יש כל מיני קשרים. אנשים יודעים להפריד".
ולסיכומו של עניין: לדבריו בעצמו הוא לא דיווח על הקשר הנ"ל בטופס הגילוי הנאות כי:
1. הוא החליט שהוא נקי לגמרי.
2. וכבר אין מערכת יחסים, אז אין צורך בגילוי נאות.
3. ובכלל, זה שהספר הוקדש לו לא אומר שיש לו איזה קשר לסופרת.
4. לא שזה אומר שהוא הצביע עבורה, חלילה,
5. ובכלל, כולם ידעו ולכן הוא לא היה צריך להצהיר על זה.
6. ואתם חושבים שאחרים יותר טובים? נה!
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש