בתשובה לאיתי כוחיי, 14/07/09 23:59
היום היה הערעור 516418
א) כן.
ב) בטח שלא כל עוד הנפגע לא מבקש זאת במפורש.
היום היה הערעור 516419
דעה אחרת:

היום היה הערעור 516433
הוא מתייחס לנקודה שמפריעה לי:

"מבקרי הגישור בפלילים טוענים, בין השאר, כי עצם הפניה לקורבן מפעילה עליו לחץ להשתתף, למרות שלעיתים אין הוא מעוניין בכך. כן נטען שהתרכזות יתר בעתיד פוגעת בקורבן שחפץ לדבר על פגיעתו.(6) התשובה לביקורת זו נעוצה בהקפדה שנדרשת תכנית הגישור להקפיד על הוולונטריות של ההליך. ראיה לכך שהדרישה נשמרת מצוייה בעובדה שבתיקים רבים שהופנו לא מתקיים מפגש גישור לאור סירובו של הקורבן ליטול חלק בהליך.(7) בנוסף, החיפוש אחר הסדר לעתיד אין בו כדי לגרוע מן המקום המרכזי שניתן בהליך לפגיעתו ולתחושותיו של הקורבן."

לצערי, זו תשובה לא מספקת - הוא לא מסביר כיצד נשמרת הוולנטריות של התהליך ואיך נמנעות סיטואציות כמו זו שחששתי ממנה למעלה (הנפגעת לא רוצה גישור, אבל חשה יראת כבוד לשופט ואומרת לו מה שהוא רוצה לשמוע). מן הסתם העובדה שלפעמים אנשים מסרבים לא מראה שאין לחץ, רק שהם ספציפית עומדים בו.
היום היה הערעור 516455
בכל מקרה, אני מקווה שהדברים האלו הופכים את החלטת השופט ואת מעשיו לסבירים יותר, נראה שהוא לא רק טוב טוב הגמד של מערכת ומשפט ושיש איזשהו בסיס למעשים שלו.
היום היה הערעור 516477
אה... זה לא ממש משנה, כי כיום אין הליך מוסדר של גישור במשפט הפלילי, וגם אם היה, היה עליו להינקט בצורה מסודרת. זה שהשופט החליט לבצע את הגישור על דעת עצמו ובאופן שבו הוא נעשה, זו הבעיה האמיתית, לא השאלה אם יש איזה בסיס (שנוי במחלוקת) או אין.
היום היה הערעור 516479
"על דעת עצמו" - אני חושב שבמרבית הגישורים הפליליים היוזמה היא של השופט.

"האופן שבו הוא נעשה" - איך היית עושה את זה אחרת?
היום היה הערעור 516487
"אני חושב שבמרבית הגישורים הפליליים היוזמה היא של השופט." - וזה, כאמור, רע.

"איך היית עושה את זה אחרת?" - בתור התחלה, לא הייתי אומר למתלוננת שמצד אחד שתעשה מה שהיא רוצה, אבל מצד שני שתבין איזו הזדמנות פז בלתי חוזרת יש לה כאן.
היום היה הערעור 516489
בהנחה שאתה מקבל את טענת המאמר לעיל, שבמקרים מסוימים טוב להשתמש בגישור פלילי, אין שום סיבה להניח שדווקא הקורבן יזום גישור כזה.

"הזדמנות פז" - אבל מה הנזק כאן, לכל הרוחות, מה הנזק בכך שנוצר פיוס? (התייחס בבקשה ספציפית למקרה הזה).
היום היה הערעור 516492
הנזק הוא בכך שה"פיוס" שימש אח"כ כבעל חשיבות לקביעת (אי) הרשעתו של האברך. האם העניין הקטן הזה הובא לידיעת המתלוננת מראש, או שהשופט חשב שאין בכך צורך כי היא ודאי מכירה ומקבלת את דעת הרמב"ם בעניין?
היום היה הערעור 516495
סעיף ב':

תגובה 516232

א. כפי שאתה רואה, החשיבות המשפטית של הפיוס אינה גבוהה במיוחד, ויש לציין שהיא רק החמרה (מצד השופט דרורי) של הסטנדרטים הקבועים לאי הרשעה.

ב. נשמעו פה טענות מטענות שונות על ה"אמינות" של ההתנצלות, האם "סליחה" שלוקחת בחשבון את תוצאותיה המשפטיות אינה אמינה פחות מ"סליחה" שלא מודעת אליהן?
היום היה הערעור 516504
ב. סליחה שלוקחת בחשבון תוצאות כאלה של ההתנצלןת היא אמינה פי כמה מזו שאיננה לוקחת אותן בחשבון.
תרגיל: חשוב בעצמך למה.
היום היה הערעור 516509
חשבתי, הבנתי את הלוגיקה שעומדת מאחורי הדברים שלך (אם החלטתי לסלוח למרות שאני יודע שסליחתי תשחרר פושע הסליחה שלי אמינה יותר) אבל אני לא לגמרי מסכים.

אם, לדוגמא, עומד על הכף פיצוי כספי, במקרה שאסלח לא אקבל אותו, ולכן אבחר שלא לסלוח, זה לא אומר שבמקרה שלא הייתי יודע על שלילת הפיצוי הכספי הסליחה שלי הייתה לא אמינה.

במקרה כזה, ההחלטה למשל ש''לא לסלוח'' מתוך ידיעת התוצאות המשפטיות אמינה פחות מההחלטה שלא לסלוח מבלי ידיעתן.

בגל מקרה, הטענה שלך, אם אני מבין אותה נכון, היא כמותית יותר מאשר איכותית (עד כמה סלחתי).

כל גורם זר (שלא קשור ישירות ליחסים בין הצדדים) שיכול להשפיע על החלטה לסלוח מפריע לקבל תמונה אמינה שלה.
היום היה הערעור 516519
את ההיגיון בתגובתי הבנת נכון, נראה לי. אבל בהחלט לא נובע ממנו שמדובר בעניין כמותי, נהפוך הוא: אם נאמר לי מראש שלא יופחת מאום מעונשו במידה שאסלח לו, קל לי יותר לומר לעצמי, "טוב, מה איכפת לי, אני ארצה את השופט כדי שלא יכעס עליי, וגם לא אפגע מזה כלל". אבל אם נאמר לי שעונשו יופחת בנסיבות אלה, אני אשקול היטב אם אני באמת סולחת לו מספיק כדי לספוג את ההפחתה בעונש. אם השופט אומר לי ש"זו הזדמנות פז" מבחינתי לסלוח, לעומת זאת, זה בהחלט מכניס לשיקוליי גורם זר שאיננו קשור ליחסיי עם הנאשם.
היום היה הערעור 516535
מה נשאל הנפגע, האם הוא נשאל ''אתה סולח לו'' או ''אתה סולח לו גם אם ברור לך שזה יהווה חלק מהשיקולים להקל בעונשו''. אני חושב שככל שהשאלה כאן מצומצמת יותר, התשובה עליה אמינה יותר.

בוא ותניח שלא השופט דרורי, על כיפתו והתנשאותו יושב שם על כיסאו הרם, והנפגעת מקבלת את השאלה על טופס, לביתה. איזה מניסוחים הוגן יותר.
היום היה הערעור 516538
הניסוח ההוגן הוא זה המבהיר להה את התוצאות האפשריות של מעשיה.
היום היה הערעור 516543
הניסוח ההוגן הוא הניסוח הטהור יותר.
היום היה הערעור 516545
חשוב על משאל עם בנושא כלשהו. האם הניסוח ההוגן הוא זה שאיננו מבהיר כלל את תוצאות החוק, נניח, שעליו נערך המשאל?
היום היה הערעור 516539
אם הנפגעת היתה מקבלת טופס לביתה, היתה יכולה לבדוק ולהתייעץ, ואז להחליט ללא מורא בית המשפט עליה.
היום היה הערעור 516542
כן, על זה אני מדבר, האם במקרה כזה השאלה צריכה לשלב בתוכה את התוצאות המשפטיות של הסליחה.
היום היה הערעור 516550
בהחלט כן, או הערה המפנה ליעוץ ע''י בעל מקצוע.
לרב האזרחים הלא עבריינים אין מושג בחוק הישראלי, בזכויותיהם, חובותיהם וההשלכות של מעשיהם מבחינה משפטית.
היום היה הערעור 516541
אגב, שכחתי להוסיף שאם ידוע לי לפני ההחלטה על הסליחה שגם הנאשם ידע מראש שהתנצלותו לא תשנה מאומה מגזר דינו, אני אאמין הרבה יותר לאותה התנצלות.
היום היה הערעור 516579
אתב מציב קני מידה שונים לבדיקת האמינות של המתנצל והסולח, אם ברורה למתנצל המשמעות המשפטית של התנצלותו היא הופכת לא אמינה, קנה המידה של הסולח הפוך.
היום היה הערעור 516585
אולי תקרא שוב את דבריי ותחשוב מעט לפני התגובה.
היום היה הערעור 516591
קראתי, חשבתי, עומד מאחורי התגובה הקודמת.
היום היה הערעור 516607
לא אמרתי בשום מקום שהאינטרסים שלהם זהים. אמרתי, אני מצטטת, שאם הנאשם יודע מראש שהתנצלותו *לא* תפחית מחומרת העונש, התנצלות זו תהיה כנה יותר.
היום היה הערעור 516665
אם הסליחה היא אמיתית – הרי שטבעי יהיה להניח שהסולח לא ירצה שיאונה לנסלח כל רע (כלומר, מבחינת הסולח יש בסליחה מעין undoing של הנזק שעמד בבסיס הסליחה), לכן סליחה אמיתית חייבת לכלול ידיעה על השלכותיה. אחרת, גם הסליחה וגם הסרוב לסלוח הן מן הפה אל החוץ ותו לא (בבחינת "אני סולח לך, אבל גם רוצה שתשלם על המעשה", איזו מן סליחה זאת?!). ובכלל, מוזר לי איך *חוסר-ידיעה* עשוי להפוך משהו לאמיתי יותר.
היום היה הערעור 516679
לפי ויקיפדיה:

Forgiveness is typically defined as the process of concluding resentment, indignation or anger as a result of a perceived offense, difference or mistake, and ceasing to demand punishment or restitution. The Oxford English Dictionary defines forgiveness as 'to grant free pardon and to give up all claim on account of an offence or debt'

זה מעניין, מעולם לא חשבתי על הסליחה כהליך שנושא בהכרח תוצאות מעשיות. אם זה כך, אולי עדיף שלא לקרב את התהליך הזה לבתי המשפט שלנו, כי נראה לי שנזקיו האפשריים (שעל חלק מהם הצביע אנטילופה בתגובה אחרת) מרובים מתועלתו האפשרית.
היום היה הערעור 516720
זה הייתי אני
היום היה הערעור 516667
תהליך אמיתי של התנצלות, סליחה ופיוס מחייב מידה כלשהי של אמון בין הצדדים, אחרת אין לו שום משמעות רגשית ולכן הוא לא אמיתי.

חלק גדול מהויכוח כאן נוגע, לדעתי, לשאלת תפקידו של רגש סובייקטיבי (בניגוד למעשים אובייקטיביים) במשפט הפלילי. השופט דרורי התרגש כל כך מפני שהרגיש בבית המשפט משהו שחורג מהליך פלילי רגיל - הוא הרגיש שקרה שם אירוע רגשי סובייקטיבי עמוק, סוג של קתרזיס, והוא הניח שזה גם מה שהרגישו הנפגעת והנאשם.

הרעיון הזה הוא לא כל כך מופרך, מפני שאם באמת הנאשם עבר תהליך רגשי עמוק ואמיתי של הבנה של חומרת מעשיו וחרטה על הסבל שגרם, אולי הוא ישנה את דרכיו בעתיד ולכן שיקולי השיקום גוברים על הצורך בהרתעה (שלו ושל אחרים).

לפי דברי השופט דרורי בפסק הדין, נראה שהוא מרגיש שבמשפט העברי ניתנת לאירוע הפיוס - האמיתי - יותר חשיבות מאשר בדין הפלילי הנוכחי, והוא היה רוצה לייבא משהו מהגישה הזו לפסיקה הישראלית.

המקום לחולל מהפכות כאלו הוא בית המשפט העליון, וגם זאת במסגרת הרכבים רבי שופטים שבהם יש מקום לדיון בין מספר גישות מנוגדות. שופט צריך להמתין עד למינויו לעליון (אם יגיע), ואז לנסות לקדם את האג'נדה (הלגיטימית) שלו. ובטרם מונה, יתכבד נא ויפסוק לפי החוק היבש.
היום היה הערעור 516672
המקום לקדם אג'נדה כזו הוא בכנסת.
היום היה הערעור 516682
מצד אחד, ברור שאתה צודק.

מצד שני, נראה שלהרבה שופטים בעליון יש אג'נדה שהם רוצים לקדם, והמצב הזה נתפס כלגיטימי ("אקטיביזם שיפוטי").

אז איפה עובר הגבול בין תפקידי השופט והמחוקק? או, לחליפין, איפה הוא צריך לעבור?
היום היה הערעור 516689
האקטיביזם השיפוטי הוא בעיקרו ''פסיביזם שלטוני'' (וחקיקתי). ועם כל הכבוד, ההשפעה של הכנסת על החוקים מכריעה בהרבה.
היום היה הערעור 516700
ברור שהכנסת היא המחוקק.

ובכל זאת, בהנתן פסיביזם שלטוני, האם משהו מגביל את "גבולות הגזרה" של שופט בבואו לטפל במקרה שלפניו, או שכל תוצאה היא אפשרית?

במילים אחרות, האם מותר לשופט ליישם תפישת עולם שהוא מאמין בה, בהנחה שחוקי הכנסת אינם מתייחסים להיבטים העיקריים (לדעתו) של המקרה שלפניו?
היום היה הערעור 516701
אני לא מקבל את ההנחה הזו לגבי המקרה המדובר.

האם אתה מדבר על המשפט הנוכחי של דרורי והטרמפ על מכסה המנוע או על מקרה היפותטי כללי?
היום היה הערעור 516709
נראה שהשופט חשב שהיבטים חשובים של המקרה אינם מכוסים היטב על ידי החוק הקיים, אחרת לא היה טוען (בראיון) שמדובר בפסיקה תקדימית.

אני, בכל מקרה, התכוונתי למקרה ההיפותטי הכללי, שהוא המעניין יותר לטעמי.
היום היה הערעור 516710
הפרשנות של השופט מיועדת למקרים שאליהם המחוקק (וערכאות שיפוט גבוהות יותר) לא התייחסו.

גם שם הוא לא אמור ליצור את החוק מהרהורי ליבו, אלא ללכת בעקבות כוונת המחוקק. כמובן שהבנתו האישית של השופט את החוק משפיעה כאן.
היום היה הערעור 516820
בעצם אפשר לומר שיש למקרה שני היבטים נפרדים: אחד נוגע לפרטי המקרה הספציפי שהובא לפני השופט (ובכלל זה איכות המזג השיפוטי שהפגין וסבירות פסק הדין), והשני ללגיטימיות של ההזדקקות למשפט העברי בעבירות פליליות מסוגים מסוימים.

בדיון בעליון לא נשמעה אף מילה לגבי הנושא השני, הכללי יותר. האם זה מפני שאינו רלוונטי, או מסיבות אחרות (למשל, ריסון עצמי, או פוליטיקה פנימית בין שופטים)?

אני תוהה מה היה קורה לו נוהל הדיון בבית דין רבני. האם שם הליך הפיוס (עם או בלי מרכאות), והתנהגות השופט במהלכו, היו נתפסים כלגיטימיים?
היום היה הערעור 516835
המשפט העברי מקובל באופן כללי כאחד ממקורות ההשראה לחקיקה בישראל.

לעומת זאת, בתי דין רבניים לא מוסמכים לפסוק במשפטים פליליים. כאשר מדובר על משפט גרושים, ברור שפיוס בין הצדדים הוא אופציה לגיטימית (באופן כללי, בהתאם לנסיבות, וכו' מכיוון שמדובר על שני אנשים שיכולתם לחיות ביחד היא חלק מהותי מהעניין).
היום היה הערעור 516842
אגב, דווקא לאחרונה היה פם''ד של פרוקצ'ה שקבע שסמכותם של בתי דין רבניים לשמש כבוררים אינה מעוגנת בחוק. כיוון שהדבר היה בבירור כתוצאה מאי-כוונה ולא מכוונה (הנוהל קיים עוד מלפני המדינה), היו דיבורים על שינוי החוק, אבל לא יודע מה קרה איתם.
היום היה הערעור 516851
אכן, לפי החקיקה כיום, אין לבתי דין רבניים סמכות שיפוט בתיקים פליליים.

כיון שהשופט דרורי ניסה לשאוב השראה מהמשפט העברי לצורך הטיפול בתיק שלפניו, אפשר לתהות האם התנהגותו, בתיק הספציפי הזה, מתקבלת על הדעת במסגרת כללי המשפט העברי עצמו. במילים אחרות, במצב היפותטי בו ניתנת לבית דין רבני הסמכות לדון בתיקים פליליים, האם מישהו מהמגיבים יודע לומר האם התנהגותו של השופט מתיישבת עם עקרונות המשפט העברי?
היום היה הערעור 516688
הכנסת חוקקה את ''חוק יסודות המשפט'' שמאפשר לדרורי לעשות בדיוק את זה.
היום היה הערעור 516715
אני חושב שאתה צודק. אבל לא יודע האם הוגדרה בחוק חלוקה עקרונית בין שופט בית משפט מחוזי לשופט בית משפט עליון בכל הנוגע לפסיקות ''מהפכניות'' וקידום אג'נדה (עד כמה שיש הגיון בחלוקה כזו).
היום היה הערעור 516721
זה אני
היום היה הערעור 516730
אני לא מניח שיש חלוקה כזו, ולו בגלל שהחוק למיטב זכרוני לא אומר שום דבר מפורש על סמכות שופט לפסיקות 'מהפכניות', שלא לדבר על הגדרת 'מהפכניות.' מה שכן, כבר היה מקרה בו שופטת שלום (!) החליטה לבטל חוק של הכנסת בטיעון שאינו חוקתי, ואחת העיזים המהוללות ביותר של השופט ברק הוא קביעתו שגם הוא נגד סמכות של שופטים מחוזיים ומטה לבטל חוקים, ובעד שייקבע בחוק שרק בית המשפט העליון יכול -
יופי של עז, בגלל שגם הסמכות של בית המשפט העליון לעשות את זה שנויה מאוד במחלוקת ואיננה מובנת מאליה.
היום היה הערעור 516740
אם סתירה בתוך מערכת החוקים ובמקרה שופט שלום הוא הראשון שנתקל בסתירה הזו, זה אמור להיות תפקידו לפתור את הסתירה. בכל מקרה יש לפחות שתי ערכאות מעליו.

אתה יכול להפנות למקרה המסויים?

אגב, מי שהוביל את המהלך לעגן את זה בחוק היה, למיטב זכרוני, דניאל פרידמן.
היום היה הערעור 516743
לעגן את מה בחוק? את הזכות לפתור את הסתירה?
היום היה הערעור 516744
כן. בניסוח המקובל יותר: את היכולת לפסול חוקים "לא חוקתיים".
היום היה הערעור 516745
אם אינני טועה זו היתה איילה פרוקצ'יה כשהיתה שופטת שלום, בעניין הפעלת סמכות שלא במקומה על ידי עיריית ירושלים.
היום היה הערעור 516746
היום היה הערעור 516817
עוד מקרה של נסיון לביטול חוק ע"י שופט שלום:

היום היה הערעור 516840
1. המאמר משווה את תהליך החקיקה להצעת חוק אשר באותו שלב היתה בשלבי חקיקה אולם למיטב ידיעתי די תקועה כיום.

2. עמדתו של ברק על הביטול היא בדיוק מה שטענתי כאן. בית־משפט לא יכול לתקן חוק. הוא צריך לפסוק לפי החוק. אולם כאשר יש סתירה בין חוקים, תפקידו של בית־המשפט להכריע ביניהם. רצוי שלא יהיו סתירות כדי להמנע מראש ממצבים כאילו.

כשמתגלה סתירה, צריך לתקן את החוק. ואמנם החוק תוקן יותר מאוחר ע"י הכנסת. במקרה הזה.

3. לחילופין, לפי אותו הגיון: אם בתיק ששופט מערכאה נמוכה הוא נתקל בשני תקדימים סותרים מערכאות גבוהות יותר, זהו תפקידו להחליט מי באמת רלוונטי לעניין.
היום היה הערעור 516824
לחלוטין לא מובן מאליו (וגם לא כתוב) שסמכותו של שופט (כלשהו) לפתור סתירות כוללת את הסמכות לפסול חוק שהכנסת חוקקה. זו הרי 'המהפכה השיפוטית' של ברק - לטעון שחקיקת חוקי היסוד הקנתה להם מעמד על, ולפיכך הסמכות לפרש אותם חוקית כוללת גם את הסמכות לפסול חוקים אחרים. וכאמור, זה לא ברור ולא מובן מאליו - ובוודאי לא ברור ששופט בערכאה זוטרה יכול לומר לכנסת לפסול חוק.
היום היה הערעור 516505
אה, אבל אני מקבל את טענת המאמר מאוד בערבון מוגבל. בפרט, אני חושב שכל מקרה שבו הקורבן *לא* יוזם את הגישור הוא מקרה שבו *לא* טוב להשתמש בגישור.

הנזק ב"פיוס" הוא:
1) שלא בהכרח נוצר פיוס אמיתי, ואולי זה שולב בפגיעה נוספת בקורבן (זה מה שניסיתי להמחיש בדוגמת ה"פיוס" בין בני סלע לקורבנותיו).
2) שהשופט, במקרה הספציפי הזה, השתמש ב"פיוס" כחלק מהטיעונים לעונש שנתן (והוא השתמש בו - אחרת לא היה לפיוס מקום בפסק הדין כלל).
היום היה הערעור 516523
נראה לי קצת נחרץ מדי לדרוש שבכל מקרה צריך ההקורבן לבקש את הגישור. עדיין רוב האנשים אינם מודעים כלל לאפשרות זאת. וגישור איננו מביא בהכרח לסליחה.
היום היה הערעור 516580
אולי זה נחרץ מדי, אבל אני איתן בדעתי שכל נסיון לשדל את הקורבן לשקול גישור הוא שלילי ופסול, מהסיבות שכבר ציינתי.
היום היה הערעור 516583
למילה שידול יש קונוטציות שליליות, האם גם "לשאול" את הקורבן "האם אתה מעוניין בגישור" זה מעשה שלילי ופסול?
היום היה הערעור 516592
אלך לקראתך ואגיד שבניסוח היבש הזה, לא (למרות ששוב, אני בהחלט יכול להעלות על הדעת קורבן - ושוב, קורבן אונס הוא דוגמה טובה - שכשאומרים לו את זה יחשוב שהעולם יצא מדעתו).
היום היה הערעור 516598
אם וכאשר יוסדר מעמדו של הגישור הפלילי, אני מניח שיוגדרו נהלים ברורים באשר לעבירות שבהן אין שום מקום להציע אפילו את האופציה הזו.
גישור פלילי 758424
<< 'אם וכאשר יוסדר מעמדו של הגישור הפלילי, אני מניח שיוגדרו נהלים ברורים באשר לעבירות שבהן אין שום מקום להציע אפילו את האופציה הזאת'>>

1. הוגדרו כבר הנוהלים?
2. המקרה הבא נכלל בנוהלים?

' היועמ"שית צריכה להכריע האם ללכת לגישור שמטרתו גיבוש הסדר טיעון בין הצדדים • פרקליטי נתניהו לא שללו • ההצעה עלתה במהלך דיונים בדלתיים סגורות ובית המשפט הורה למדינה לשקול את הנושא.

משפט נתניהו עומד בפני צומת דרכים: שלוש שנים אחרי הגשת כתב האישום, וכשבית המשפט עוד לא בחצי הדרך - הצדדים שוקלים כעת אם ללכת לגישור פלילי, כך דיווחנו הערב (חמישי) ב"מהדורה המרכזית". היועמ"שית גלי בהרב מיארה צריכה לגבש את עמדתה ולהשיב לבית המשפט המחוזי בירושלים בימים הקרובים. סנגוריו של נתניהו לא שללו את הרעיון והודיעו שימסרו את תשובתם במקביל למדינה.

ההצעה ללכת לגישור עלתה בבית המשפט, במהלך דיונים על חומרי חקירה שמתנהלים בימים אלה בדלתיים סגורות. עורך הדין ז'ק חן, פרקליטו של איש העסקים שאול אלוביץ', הוא זה שהציע את הרעיון. השופט עודד שחם ביקש מהמדינה שתשקול את העניין.

מטרת הגישור הפלילי היא להגיע להסדר טיעון מוסכם בין הצדדים בסיוע בית המשפט. הגישור מתנהל בדלתיים סגורות, בפני שופט שאינו דן בהליך העיקרי. המהלך מאפשר את ייעול ההליך הפלילי, תוך שהצדדים מגיעים להסכמות ביניהם. בסמכותו של המגשר גם לייצר פתרונות יצירתיים בסוגיות מורכבות כמו קלון. הסדר שכזה גם יכול לסייע לצדדים בהתמודדות עם ביקורת ציבורית. עם זאת, הסיכוי שהליך שכזה יותנע ויוליד הסדר הוא נמוך, בין היתר בשל חוסר האמון והמחלוקות הרבות בין התביעה להגנה'.
----
מקור
גישור פלילי 758425
חסרות לי תגובות של דב.
התגובה האחרונה שלו באתר היא מ 11/3.
אני מקווה שהוא רק יצא לחופשה.
גישור פלילי 758426
העם עם הדב.
גישור פלילי 758427
נראה שכל האתר יצא לחופשה.
גישור פלילי 758429
אין לנו זמן לתגובות,
אנחנו כל הזמן מפגינים ברחובות :-)
גישור פלילי 758431
יש את הרגעים האלה שהמציאות עולה על כל דמיון.
אני קורא : "קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים כדי לממן את המיליציה של בן גביר" ואני חושב לעצמי- איך הגעתי ליקום המקביל הזה? הכי סטאר טרק TOS.

תאר לך שלפני שנתיים מישהו היה נותן את הכותרת הזו בתור תחזית.
גישור פלילי 758432
מילא זה: קיצוץ רוחבי בתקציב בזמן שהתקציב נמצא בדיונים בוועדה. לא השלימו את התקציב וכבר מקצצים.
גישור פלילי 758433
ועל הדרך מקימים וועדה שאמורה לקבוע תוך 3 חודשים איך מקימים את המשמר הזה, תחת איזה גוף ולמי הוא יהיה כפוף.
אתה בטח יודע בדיוק שוועדות הם מקום לקבור נושאים שלא רוצים להתעסק איתם. בקיצור, נתניהו מרח את בן גביר בשביל נייר שאתה יודע מה אפשר לעשות איתו, וכמה כותרות בחדשות. ועל הדרך גם תידלק את המחאה ב"משמרות המהפכה של בן גביר". שאפו.
גישור פלילי 759298
ובכן, היועצת מתנגדת לגישור ומעדיפה את המשך ההליך המשפטי. האם נכון עשתה או שבעצם לא הייתה לה ברירה לאור הלויאליות שהיא אמורה להפגין מול עמיתיה למשרד. ולחובבי הקונספירציות : מיארה שמונתה על ידי סער לא תמהר כל כך לתת ללפיד את התענוג להמנע משאלות מאוד מביכות שיעלו במהלך החקירה הנגדית. בכל זאת - לויאליות.
גישור פלילי 759301
הניחוש שלי הוא שלא מדובר בשיקולים פוליטיים, אלא שהיועצת מבינה שאין סיכוי להגיע להסדר שיכלול קלון (אחרת הסדר טיעון היה נחתם עוד בימי מנדלבליט) כך שהצעת הגישור נועדה רק לצורך עיכוב נוסף של ההליך המשפטי. מובן שכל הסדר ללא קלון יהיה התאבדות של התביעה הציבורית. תמיד נחמד לייחס מניעים נסתרים אבל לפעמים סיגר הוא רק סיגר.

אגב, אם אותה קריסה של כתב האישום עליה מודיעים פעמיים ביום בערוצי הפראבדה המוכרים לא היתה עורבא פרח, למה הנאשם חושב בכלל על עסקאות למיניהן? זיכוי גורף מכל האישומים יהיה נוקאאוט רציני למנדלבליט, לניצן, לליאת בן-ארי ולפרקליטות בכלל, וגם אלשייך הבוגד יחטוף זץ של ממש. זאת תהיה רוח גבית לרפורמה במערכות האלה (ע"ע "מבצע ניקוי אורוות" בויקיפדיה של עוד חמש שנים), אם עד סיום המשפט עוד יהיה צורך בכך.

וכמובן, שלטון נתניהו יובטח לחמישים השנים הבאות.
גישור פלילי 759303
עצם זה שברור ליועמ''שית שבלי קלון אסור באיסור חמור לעשות עסקה, זו כבר התקדמות לטובה מהיועמ''ש הקודם, היועץ המשפחתי מנדלבליט.
עוד אחד מאלה שהתעוררו מעט מדי והרבה מאוחר מדי. ואולי החמור שבהם.
יש סיכוי שהרצוג ייתן לו פייט רציני בהישג הזה.
גישור פלילי 759308
אני גם סבור שבנסיבות העניין, השיקולים הפוליטיים - גם אם הם נהגו באפלולית המחשבה - אין בכוחם היה להשפיע על קבלת ההחלטות בסוגיה זאת.

א. בשאלה 'מי מרוויח יותר בגישור?' - הפרקליטות (התובעת) או הנאשם (הנתבע)? השופט בדימוס עמי קובו, כתב מאמר אודות הגישור הפלילי ב'המשפט' ובעמוד 331 לקובץ הוא מפרט אודות היתרונות והחסרונות של הליך הגישור הפלילי. בשימת לב ליתרונות הגלומים בגישור למערכת המשפטית, אני כן מאמין לתיאורו של עמית סגל בעניין שלפיו 'שלושת שופטי משפט האלפים הפצירו בצדדים בדיון סגור ללכת לגישור'.

ב. התובעים והרכב השופטים למרות ששניהם כביכול שייכים לאותה מערכת 'משפטית', הרי שהם לא. בתי המשפט והפרקליטות הן רשויות נפרדות ובנקודה זאת אנו רואים איך הנטייה של התובעת להתבצר בעמדתה הייתה כמו ידועה מראש שכן משמעות ההליכה לגישור היא הודאה כלשהי בכישלונה להגיש לשופטים כתב אישום שלא היה מצריך התערבות של צד ג'. אם אני מכיר נכון את המנטליות האנושית השיפוטית, הרי ששופטים לא אוהבים שלא מאמצים את בקשתם לגישור. על משמעות ה'אי האהבה' הזאת והמציאות לפיה המשפט כעת הולך להעסיק את מרכז חיייהם בעוד זמן ניכר - נלמד מהמשך הדיונים בצאלח א דין שכן יתכן שהם יהיו פחות סובלניים לתביעה ומכאן היתרון הגלום להגנה.
טובת המדינה 759311
אני משער שהשיקול הזה לא נעלם מעיניה של הגב' בהרב-מיארה, וככל הנראה האפשרות הזאת עדיין נראתה לה פחות גרועה מגישור שבסופו הסדר טיעון.

תסלח לי אם אדלג על הדיון הכללי בשאלות הגישור הפלילי, ורק אציין שמשפטו של נתניהו הוא מקרה בפני עצמו שאינו דומה למשפטים אחרים, בעיקר בגלל החשיבות העצומה של תוצאת המשפט לעתיד המדינה האומללה שלנו. אני בטוח שהגב' מיארה מבינה את זה טוב ממני, ולמען האמת אני די מופתע שהיא עומדת בפני הפיתוי לסיים את הפרשה בלי הכרעה משפטית ברורה (מאחר שהיא לא היתה שותפה לכל התהליך שקדם למשפט, לא צריכה להיות לה בעיה אישית אם בלון ההאשמות יסיים את חייו בנפיחה קולנית כזאת). נתניהו יודה‏1 שנפלה שגגה קלה במעשיו ושהיה צריך לתת יותר חשיבות ל*ניראות* של אלה, והמדינה תבוא על סיפוקה בכך שיכתוב חמישים פעם "סיגרים מזיקים לבריאות" ויתפטר מתפקידיו הציבוריים מיד(!) כשימצא לנכון לעשות זאת‏2.

או שהגב' בהרב-מיארה מהמרת עם ביצים של מרב מיכאלי, או שהיא מעריכה שיש סיכוי גבוה *מאד* שנתניהו יימצא אשם לפחות בחלק מהאישומים. אני מקווה שהאפשרות השניה היא הנכונה.
___________
1- הודאה נכונה לשעתה, כמובן. בצאתו מבית המשפט הוא ימהר להסביר שטובת המדינה חייבה אותו לעשות זאת, ו"ההר הוליד עכבר" יחליף את "לא יהיה כלום כי לא היה כלום" במצעד הסיסמאות שוטפות המוח שמטריפות את דעתי יותר מהקומפרסור בדירה של השכן מעלי.

2- מה שחשוב הוא העיקרון, לא הפרטים, תסביר הפרקליטות, ולטובת המדינה - כן, הטובה החרוצה הזאת עובדת בשביל כל הצדדים - הכי טוב לשכוח מכל הפרשה, בהתאם לתקדים קו 300.
טובת המדינה 759313
1. אני באמת סבור שהיועצת לא מבינה מאומה בהליכים פלילים, הייתה שמחה שההליך יסתיים בגישור שיסתום את הגולל גם על הערעורים העתידיים ותאיין את האיום על הלגיטימיות של ההכרעה שכן גם התובע וגם הנתבע הסכימו לגישור ולא לשיפוט.

2. ההתעקשות שלה להמשיך את ההליך כדי לחלץ הרשעה עתידית לא נראית לי, הן משום שהיא לא יכולה לחזות את המשך ההתפתחויות בתיק ובכלל, והן מהנימוקים המערכתיים הלא מקצועיים שדוחקים בה כן להמשיך את התיק בשיפוט ולא בגישור.

3. כלל ראשון בהליך הגישור הפלילי שאין הולכים אליו אם הנתבע מצהיר שהוא חף מפשע. בנסיבות אלו - הליכה לגישור כמוה כהסכמה והצהרה מצידו של נתניהו שקביעתו הפומבית לה נתן הד ש - ׳ לא היה כלום…׳ לא מדוייקת שכן ההליכה לגישור משמעה הסכמה שהיה ׳משהו׳ וראוי שמגשר יקבע מהו טיבו ועונשו של ׳המשהו׳ הזה. אבל ׳משהו׳ כן היה. אנחנו מכירים זאת ככלל בהליכי גישור כאלו ואחרים שעצם ההסכמה לגישור מכניסה את כל הצדדים למוד של פשרה ולא שפיטה. פשרות כידוע כואבות.
טובת המדינה 759494
הפתעה: בית המשפט הקדים הן את ההגנה והן את נתניהו בגיוס "טובת המדינה" כדי להפטר מתפוח האדמה הלוהט.

רק רפורמה!
טובת המדינה 759495
יש טענות סותרות בנושא - עמית סגל
טובת המדינה 759496
אפשר לשער שההדלפה לעמית סגל לא הגיעה מההגנה, ומצד שני אפשר לשער שמי שלחש על אזניו של אביעד גליקמן דווקא כן. תיק''ו.
טובת המדינה 759502
ברור שעמית סגל מדברר את ההגנה, למה חשבת לרגע אחרת?
טובת המדינה 759516
כי התבלבלתי. דה.
טובת המדינה 759548
התבלבלתי בגלל שכל הרעש מסביב הפך - מסתבר שגם בתת-מודע שלי - את הנאשם ותומכיו למאשימים.
טובת המדינה 759544
על פי הסיכום שפרסמו השופטים, שיקול טובת המדינה אכן הופיע בדיונים בינם לבין הצדדים. סביר, אבל לא ברור לגמרי שהשופטים הם אלו שהעלו אותו.
טובת המדינה 759545
כאשר השופטים הם אלה שמעלים את ההצעה, נראה לי שיש רק ספק קטן מאד בשאלה אם הם היו אלה שהעלו את ''טובת המדינה''.
טובת המדינה 759551
הם מפחדים.
ובצדק, במקומם גם אני הייתי מפחד.
לא מן הנמנע שבקרוב (אם לא קרה כבר), הם יקבלו הצעה שאי אפשר לסרב לה ויפסקו לפיה.
פחד 759587
יש להם סיבה טובה לפחד, החל בהאשמתם בפיגוע, דרך פסילתם המקצועית עקב שיבוש הליכי משפט ועד "השופטים בוגדים ואנחנו נטפל בהם"
ולא מדובר כאן בטוקבקיסטים אנונימיים או בדמויות שוליות בקצוות המחנה.
אם בארזים 759588
היי, דב, התגעגעתי (קצת). מותר לשאול למה למה אתה מתחזה לאפו?

לדור לא איים על אף אחד, ואין לו שום השפעה שאמורה להפחיד מישהו. שימוש במילה "פיגוע" עוד לא הופך אותו למתנקש בפוטנציה. אורי יעקב הוא טיפוס מטורלל למדי, אבל הוא אינו אחד מ"מובילי המחאה". אני מניח שאם הוא באמת אמר שצריך להרוג את ביבי השב"כ כבר מטפל באיום, ומכל מקום איך זה קשור לשאלת השופטים?

ואיך אתה לא מתבייש לקשר לפוסט שבין השאר מאשים את המחאה באותו מכתב של המשוגע מכפר-סבא, ההוא שקרא לכיבוש עזה?

משום מה הרבה אנשים עם אידיאולוגיה ימנית נוטים לאמץ גם שיטות שנהוגות אצל עלובי נפש עם דעות דומות (אני בטוח שאתה עוד זוכר את הפתיל שפתחת ב תגובה 757601), כאילו השקר הוא חלק אינהרנטי מהאידיאולוגיה.
אם בארזים 759589
בינתיים הצלחתי לשמוע את האדון יעקב, ולמרות שהוא באמת מטורלל עד מאד הוא לא קרא להרוג את נתניהו אלא להעמידו לדין ו"להוציא אותו להורג על בגידה במדינה". לא דברי טעם, כמובן, בדומה לתליה בכיכר השוק שהובטחה ל"פושעי אוסלו" בשעתם, אבל באאאארור שאם אפשר לסלף את דבריו ול"צטט" אותו שוב ושוב כאילו קרא להתנקש בנתניהו, מה טוב.

(על אגירת הנשק אני באמת מקווה שייחקר/נחקר במשטרה, אם כי אני מוכן להמר על כך שהנשק היחיד שהוא אוגר הוא אקדחי מים).
אם בארזים 759590
והקישור: https://www.facebook.com/sarit.shatz/videos/100566612...
טובת המדינה 759547
ודייק : טובת העניין והמדינה. לא העניין או המדינה. ׳העניין׳ הוא התמשכות העניין. ׳והמדינה׳ כהמשך לטובת העניין שגם היא צד בהליך. המדינה במובנה הלאומי בוודאי שלא קיבלה ביטוי שכן מה עניין המדינה לשמיטה?
גישור פלילי 759489
לו רק מיארה הייתה מתייעצת איתי ולא עם גידון. לו.
גישור פלילי 759497
ובכן, כבוד היועצת עכשיו כן שוקלת להתגשר. לעיל כתבתי - ואני מרשה לעצמי לצטט את עצמי - 'אם אני מכיר נכון את המנטליות האנושית השיפוטית, הרי ששופטים לא אוהבים שלא מאמצים את בקשתם לגישור'. ובכן, לא רק אני מכיר זאת, כל מי שקצת ראה כמה דיונים בבתי המשפט, יודע ששופטים מקצועיים בערכאות המחוזי, לא רק שלא אוהבים שלא מקבלים את ההמלצות שלהם לגישור, אלא שהם נהפכים להיות צד בהליך כנגד הצד שסרב לגישור. כעת, מעבר להגיגי יום השישי וההוכחה שאני נביא אורגינל, האם יועצת משפטית לממשלה עם משאבים כמעט בלתי מוגבלים וערימות של עורכי דין שיודעים לצטט תמציות פסיקתו של ברק מהשינה, לא יודעים זאת? ובכן או שכן או שלא.
גישור פלילי 759498
למרות שעברתי לפני כמה שנים מקרה הפוך, נדמה לי שבד''כ הדברים הם כפי שאתה מתאר.
גישור פלילי 759499
בגישור האזרחי יתכן ויש חריגות ( ענייני משפחה, או גילויים חדשים במסגרת ההליך), אבל לרוב מי שמסרב לפשרה מסתכן שהוא מזמין על עצמו את ׳יקוב הדין את ההר׳. בגישור הפלילי הנוכחי , בקשת השופטים לגישור הייתה יותר מבקשה לצורך הפרוטוקול, אלא יותר כהתראה שיתכן ויצטרכו לתת תשובה זהה לנתניהו כמו שהיא יכולה להנתן בבקשת אלוביץ לזיכוי מן הצדק.
גישור פלילי 759503
אפילו אם ההדלפה הזו היא לא כולה פייק, עדיחן יש שלושה תיקים עם אישומים חמורים שיכולים בקלות להיות שנים בכלא.
אין שום סיבה לתת לנאשמים הנחות בענין. (בעיקר שאפילו עוד לא העלו על הדוכן את הנאשמים עצמם).
אני כשלעצמי חושב שהשופטים המכובדים, שגם ככהגורריםאת המשפט הזה הרבה יותר מדי זמן, אוליהם מתחילים להעריך שמיטב להם לא להיות אלהשפוסקים נגד ראשי המאפיה.
אוליהם קיבלו הצעות שקשה לסרב להן.
מקווה שהיועמ''שית תעמוד בפרץ ותיתן לרכילות הזו לחלוף בלי להזיק.
גישור פלילי 759504
*שלום רב, הודעה מטעם עורכי הדין בעז בן צור וז׳ק חן:*

לפני מספר ימים זימן ההרכב הדן בתיק 4000 את הצדדים ללשכת השופטים והביע את עמדתו ביחס לאישום השוחד. מדובר בפרקטיקה מקובלת שנעשית בנסיבות שמצדיקות זאת. זמן קצר לאחר מכן פורסמה ידיעה בדבר פניית השופטים לתביעה. ההדלפה, שלא הגיעה משורות ההגנה, אמנם הכילה פרטים נכונים, אולם נכללו בה גם פרטים לא נכונים והושמטו פרטים חשובים אחרים. על יסוד הידיעה שפורסמה באופן הזה, מתרחש מחול שדים תקשורתי, שמחייב, בלית ברירה, להעמיד את הדברים על דיוקם.
על פי ההדלפה הסלקטיבית שפורסמה, פנה בית המשפט לנציגת התביעה באמירה שלפיה ההרכב סבור שהתביעה תתקשה להוכיח את אישום השוחד. מדובר בפרט נכון שנאמר בפתח הפגישה, תוך שצוין כי הדברים נאמרים בזהירות המתחייבת.

יחד עם זאת, המדליפים השמיטו את הקשרה החשוב של אמירה זו: פניית השופטים לתביעה לפעול על פי סמכותה ולשקול חזרה מאישום השוחד.
עוד פורסם באותה הדלפה מגמתית שבית המשפט הסביר את פנייתו לתביעה ב"טובת המדינה". לא כך נאמר, ודומה שמטרת המדליף הייתה להמעיט מערך פניית השופטים לתביעה. פרסום הדברים באופן זה הביא לביקורת לא הוגנת שהושמעה כלפי בית המשפט.

דיוני ההוכחות בפרשת התביעה מתנהלים בפני הרכב השופטים שלוש פעמים בשבוע זה למעלה משנתיים, במהלכם נשמעו עשרות עדים והוגשו אלפי מסמכים. עיקרה של פרשת התביעה כבר נשמע, לרבות עדותם של עדי התביעה המרכזיים ובכללם שני עדי מדינה ועדים מהותיים נוספים.
בנסיבות אלה, מצופה שהתביעה תטה אוזן קשבת ותלמד את הערות בית המשפט ברצינות המתחייבת. כך תמיד, וכך בפרט בשים לב לנסיבותיו הייחודיות של התיק ולשלב המתקדם שבו נמצאת פרשת התביעה.

לצערנו, עוד בטרם ניתן היה לקיים דיון רציני בפניית בית המשפט – תודרכה התקשורת על ידי גורמים עלומים שמנוי וגמור עם התביעה להשיב את פני השופטים ריקם ולהמשיך עם אישום השוחד כאילו לא אירע דבר. ההסבר שניתן לעמדה פזיזה זו היה, כי בית המשפט טרם נחשף לתמונה המלאה, וזו תובא בפניו בעיקר בפרשת ההגנה. מדובר בעמדה מופרכת. ידוע לכל שהמקום להוכיח את הטענות המופיעות בכתב האישום הוא בפרשת התביעה. הטענה שיש להמתין לפרשת ההגנה מעידה על חולשת ראיות התביעה.
במיוחד בשל רגישות העניין, מתבקש שהצדדים ישמרו על איפוק ויהיו קשובים לדברי בית המשפט, ובהמשך לכך ישקלו את הדברים ואת צעדיהם בצורה רצינית.
גישור פלילי 759513
הודעה זו של צוות ההגנה, מבהירה היטב את ליקוי המאורות בה לוקה כבוד היועצת המשפטית המקסימה וזאת באם היא לא מבינה את מה ששרים לה שלישיית כס השיפוט. אני לכשעצמי - חובב קונספירציות מתחיל - סבור שכבוד היועצת כבודה במקומה מונח ואמנם היא לא בת שש עשרה אבל היא מבינה משהו בחיים הללו וכל עוד נתניהו האיש מואשם גם על ידה בפעם זאת ( עד כה היא רק ירשה את העבר) הרי שכבודה במקומה תמיד יהיה מונח. הנה כי כן , בעוד גידי מתחנן לגלי שתסגור את הבסטה ב4000 כדי לרוץ ל1000 ו- 2000 כדי שתהיה הרשעה כלשהי ובמיוחד שלא תעלה את הסעיף לשופטים הירושלמים הקרים כקרח, שלא מבינים את המשחק הפוליטי - עושה לו גלי דווקא והולכת עד הסוף. גלי היא לא בלונדינית וסגול השיער יקבל זיכוי.
גישור פלילי 759520
יתכן גם שהשארת סעיף השוחד נועדה לעירעור לעליון.
גישור פלילי 759521
זאת כמובן אפשרות, אבל אהיה מופתע מאד‏1 אם במקרה של זיכוי יהיה ערעור מצד התביעה. לעומת זאת אין לי ספק‏2 שהרשעה תגרור ערעור.
___________
1- קרי: קרוב לוודאי
[]2- קרי: הסיכוי אפסי
גישור פלילי 759526
ראוי לשים לב שעבור ''הרשעה'' מספיקה הרשעה בתיק אחד בלבד, ובשביל ''זיכוי'' צריך זיכוי בשלושתם.
גישור פלילי 759528
זה מה שאתה חושב. ערוץ 14 יגיד אחרת.
גישור פלילי 759529
לחשוב אחרת ממה שערוץ 14 אומר זו פונקצית מטרה ראויה.
גישור פלילי 759531
ומה אתה חושב שצופי ערוץ 14 חושבים על מה שהערוץ שלהם אומר? האם זאת באותה מידה שקוראי הארץ או צופי ע12 וכו׳ מאמתים ממקורות אחרים את המידע? עיתונאים כיום אמורים לאמת מידע ולא להביא את המידע שזורם בגיגית האינפורמציה. האם מעבר לטענות המקדמיות אודות ׳נחשלותם׳ של צופי/קוראי צד א׳ ( לצורך העניין - הימין) בכך שהם צורכים מידע בבחינת ׳זה ראה וקדש׳, האם ישנה מודעות לכך בצד הספקן שאימוץ מידע לא מאומת הוא סימן מובהק לנחשלות הצרכן ?

ובלי קשר, מה היה אמור לענות נציג החברה ל׳מרואיינת׳ ?
גישור פלילי 759522
זה הרבה תלוי בסוג הזיכוי באם ינתן זיכוי. אבל כל כניסה להליך ערעור בעליון מותח את הזמן בסאגת נתניהו לתועלת הפוליטית של כל הצדדים.
  גישור פלילי • אריק
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • גדי אלכסנדרוביץ'
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • איתי כוחיי
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • אסתי
  היום היה הערעור • עומר
  היום היה הערעור • איתי כוחיי
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • אסתי
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • צפריר כהן
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • צפריר כהן
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • אנטילופה
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • איתי כוחיי
  היום היה הערעור • אנטילופה
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • אין לי כוח לקאמבק בשביל התגובה
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • צפריר כהן
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  היום היה הערעור • האייל האלמוני
  עשה ואל תעשה, לפי הספר • חשמנית על מונית
  עשה ואל תעשה, לפי הספר • איתי כוחיי
  עשה ואל תעשה, לפי הספר • אנטילופה
  עשה ואל תעשה, לפי הספר • איתי כוחיי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים