בתשובה לאפופידס, 07/07/09 8:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חייב להודות שההתפתחויות לעת עתה אינן מאשרות את השערותי לגבי הכיוון של מדיניות החוץ של אובמה. שיערתי שהלוז המעשי של המדיניות יהיה קיצוץ סיוע החוץ. למעשה סיוע החוץ דוקא גדל אלא שסיוע החוץ לישראל קוצץ כדי להעביר יותר כסף לפלשתינאים. נראה שאובמה פשוט עושה מה שהוא אומר והוא מנסה לבסס מדיניות קצת יותר מאוזנת לכיוון העולם האיסלמי והערבי. אני עדיין חושב שאתה מעניק משקל רב מדי לאמפטיות אישיות-אידאולוגיות. אובמה נחזה להיות אחד המנהיגים השקולים ביותר והוא לעולם אינו אומר (או כותב) דברים באופן ספונטאני ומבלי להתחשב בהשלכות. מחוייבותו לישראל אמנם נמוכה משל קודמיו, אך באשר לדמוקרטיה וזכויות אדם ברחבי העולם אני לחלוטין חולק עליך. כיצד באה המחוייבות לדמוקרטיה וזכויות אדם ברחבי העולם בממשלים של משפחת בוש לידי ביטוי ביחסים עם סעודיה? אני חושב שאלו יותר מילים ריקות לצרכי התקשורת. אני מניח שהתפיסה הדו-מפלגתית של ארה"ב היא שדמוקרטיה שו"ח וזכויות אדם ברחבי העולם מועילים לארה"ב בפרט ולאנושות בכלל, אלא שלכפות אותם בכוח בלתי מרוסן ומחושב הוא גרוע מפשע. זוהי טפשות. נראה שהאמריקאים נאלצו ללמוד מחדש בוייטנאם ובעיראק את מה שפד"ר ידע כבר בשנות השלושים: זה לא מספיק שקרבנות אמריקאים מעבר לים מועילים בחישוב הסופי לעניינם של ארה"ב והאנושות. צריך גם שהאמריקאים עצמם ידעו ויאמינו בכך. מבחינה זו ההבדל היחיד בין בוש לאובמה לגבי מעורבות פנים איראנית הוא מילולי. אני חושב שאובמה טועה הן במדיניות הכלכלית סוציאליסטית שלו והן בנסיונו להתרחק מעט מישראל (דוקא תמיכת ארה"ב בישראל מחזקת את המשטרים המתונים בעולם המוסלמי ועניין ההתנחלויות הוא טחינת מים. ברגע שישראל המדינית תחליט לצאת מן השטחים לא ישארו שם יותר מדי יהודים וכמה וכמה ערבים יצטרפו אליהם). אבל אני לא חושב שיש לכך קשר לכך שאובמה מעדיף את אבא ע"פ אמא. נדמה לי שאחד מן הקוים היחודיים בדמותו של אובמה היא שהרקע שלו אינו מצדיק אמפטיה לעולם המוסלמי או השלישי בכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''נדמה לי שאחד מן הקוים היחודיים בדמותו של אובמה היא שהרקע שלו אינו מצדיק אמפטיה לעולם המוסלמי או השלישי בכלל'' גם לאמו הלבנה של אובמה היתה אמפטיה לעולם המוסלמי או השלישי (ואני מקווה שלא לכך התכוונת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם אולי הרחקתי לכת בהשערות בנוגע לרושם שהותירו על אובמה העובדה שלא היה לו קשר עם אביו ושנות ילדותו באינדונסיה. בכל מקרה הרושם הברור הוא שאובמה אינו מסוג האנשים הנשלט ע''י תסביכים חסכים ודחפים רגשיים שאי אפשר לשלוט עליהם באופן רציונלי. עושה רושם שמדובר באדם שגדל במשפחה לא ממש שגרתית אבל שכל חבריה היו אנשים חיוביים במהותם. הוא גדל בהוואי שהיא מקום שלוו ורגוע במיוחד, המשלב רב גוניות גזעית עם אמונה דתית רבת השפעה אך לא קנאית. התוצאה היא כנראה אדם הישגי מאוד, אך גם בעל בטחון עצמי ושקט נפשי המרגיש בטחון במקומו בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש לא טען כאן שאובמה קנאי, אלא שיש לו אמפתיה לעולם המוסלמי והשלישי. זה משתלב היטב (ולמעשה נובע) מילדות בהוואי, ומספר שנים קריטיות באינדונזיה המוסלמית המתונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל יש כאן הנחה ששנות ילדותו ביאווה היו נעימות במיוחד. למעשה מאחר ומדובר ב-4 שנים בלבד, בטרם מלאו לו 10 ושאת מרביתן בילה בביה"ס קתולי דוקא, יש בהחלט אפשרות שהשנים המעטות לא הותירו בו השפעות משמעותיות בכלל. לא לכאן ולא לכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה היחידה שאני מניח היא שאובמה לא שיקר בספרו ''חלומות מאבי''. שם הוא מתאר את ילדותו באינדונזיה כגן עדן קסום, משם ''גורש'' בידי אמו שביקשה עבורו חינוך טוב יותר וחיים בטוחים יותר. שם הוא גם מבטא אמפתיה לאיסלם (אם כי מעט פטרונות לגבי אומת האיסלם של אייזאה מוחמד) ולעולם השלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. לא קראתי את הספר, אבל ראיתי ציטוט מממנו "In Indonesia, I'd spent two years at a Muslim school and two years at a Catholic school,". ביה"ס המוסלמי Besuki Public School מתגלה כבי"ס רגיל לחלוטין שלמדו בו גם מוסלמים וגם נוצרים. גם נצרות וגם איסלם נלמדו בו בשיעורי דת מיוחדים ותו לא. אני מספר זאת כעובדה המלמדת עד כמה מחושב ואולי גם "מעובד" הוא כל מה שיוצא מפיו ומעטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי כיצד אי-דיוק זה מראה על חישוב ועיבוד. ילד בן 10 זוכר את בית הספר הנ"ל כמוסלמי (אולי כי היה בו רוב מוחלט של מורים ותלמידים מוסלמים?). מה הרבותא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביה''ס היה חילוני לגמרי, ללא שום זיקה מיוחדת לדת האיסלם. לאובמה היה פשוט נוח לעגל את הקצוות וליצור ''איזון הרמוני'' של ''שנתיים מוסלמי ושנתיים נוצרי''. למיטב הבנתי, אימו של אובמה, היתה אתאיסטית ''משוכנעת'', מה שיכול אולי לרמז על השקפותיו האישיות של בנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה משוכנע שהוא רצה לעגל קצוות? סביר לא פחות, שבעיני הילד שלו, בית הספר היה מוסלמי. למשל בגלל זהות רוב המורים והתלמידים. כפי שבית ספר ממלכתי בישוב ערבי בישראל, ייראה לי "מוסלמי". אין ספק שאובמה היה אתאיסט כאמו בצעירותו, וברור שאמונתו המוצהרת כיום בישו ובכתבי הקודש אינה נלהבת וחסרת ספקות. הוא הצטרף לכנסיה מטעמים קהילתיים וחברתיים (ופוליטיים) בעיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הוא לעולם אינו אומר (או כותב) דברים באופן ספונטאני ומבלי להתחשב בהשלכות". אינני יודעת לגבי ההשלכות, סביר שאתה צודק, אבל בעניין הספונטניות אני חולקת עליך. כשהוא אמר שהוא זועם בעניין הבונוסים שחילקו ב-AIG הוא נראה ונשמע זועם, ספונטני ואישי להפליא, ואם זה היה משחק - אז הוא השחקן הגדול ביותר אי פעם. למען האמת, ניסיתי אחרי זה להיזכר אם הזדמן לי לשמוע נשיא/מנהיג כלשהו מדבר בעת כהונתו בנימה אישית כל כך על נושא שבתחום סמכותו המקצועית, ולא הצלחתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה אין לי שום ספק שהתגובה לא היתה ספונטאנית. לי דבריו נשמעו כאמירת מה שצריך לומר מתוך ידיעה ברורה שאין שום דבר שהוא יכול לעשות בנידון. היית מצפה ממנו לשפוך אש וגפרית על הרפובליקנים בקפיטול שניטרלו כל מהלך שיכל לפגוע בגזלני הבונוס, שבמעשיהם הפכו את מענקי הממשל של אובמה ל-AIG לשנינה. העובדה שהוא בחר לא לעשות זאת, מעידה על מידת החישוב והזהירות שהאיש משקיע בדבריו. להכות בשבט לשונך את חבורת AIG, המתביישת כל הדרך לבנק, זה לא מהלך מסוכן במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך נישאר חלוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה שוקי, הצטרפת למפלגה הרפובליקנית? איזו מדיניות סוציאליסטית? לארי סאמרס ובן ברננקה מנהלים מדיניות סוציאליסטית? אולי הוא ישנה כיוון לכיוון חיזוק מסויים של מדינת הרווחה ולגבי מדיניות הבריאות שלו -עדיין לא ברור מה הוא הולך לעשות. השיח בקונגגרס מעלה כל מיני טענות מוזרות כמו שהחברות הפרטיות פחות יעילות מחברה ממשלתית שתעסוק בביטוח בריאות ולכן יפסידו, וזה אינו הוגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי אתה הראית לי שמדיניות החוץ של אובמה הולכת בדיוק על הקוים שהתוו בכירי המפלגה הרפובליקנית. מה לך כי תלין? אל תתפוס אותי במילה "סוציאליסטית". לא התכוונתי שאובמה הוא מעריץ של אמה גולדמן. התכוונתי ל"מצע" הדמוקרטי" הותיק של חיזוק מדינת הרווחה וריסון השו"ח הפראי. אני לא מעריץ אדוק של אובמה ולדעתי אף מהלך שלו עד עתה לא הניב את הפרות הצפויים, אבל דוקא בימים אלו אני למד על עומק הכישלון והנזק שגרם הנשיא בוש למדיניות החוץ של ארה"ב (כוונתי בפרט ליחסים עם צרפת וגרמניה). אין ספק שהפלורליזם והסובלנות האמריקאית יכולות לרשום לזכותן את העובדה שהן מקדמות הגעת אנשים חדשים ומוכשרים לשורת ההנהגה האמריקאית. לנשיא אובמה, איש מוכשר מאד ושקול ונבון לכל הדעות, יש לכל הפחות את האפשרות ליזום ולהוביל מדיניות חכמה ומצליחה יותר מזו של קודמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בענין יחסי משפחת בוש וסעודיה: כמו גם בכל עשרות השנים האחרונות, גם בתקופת בוש, למיטב זכרוני (ולא אביא לכך סימוכין), היחידים כמעט שהפעילו לחץ כלשהו על מדינות מוסלמיות בנושא זכויות אדם, היו ארה"ב ובריטניה. זה מזכיר לי את הטענות כלפי ארה"ב בנושא זכויות האדם באירן בזמנו (ראה תגובה 202348) – לא מאהבת דמוקרטיה, אלא כנראה משנאת אמריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה חוטא כאן בהקשבה סלקטיבית. ברית המועצות, בשעתה, הפעילה לחץ דיפלומטי וצבאי נגד מדינות מוסלמיות, בין השאר בנושא זכויות אדם, דיכוי איגודים מקצועיים וחופש ביטוי. למשל, מצרים המלוכנית, ירדן, אינדונזיה תחת סוקארנו וכו'. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |