בתשובה לאיתי כוחיי, 17/07/09 23:04
היום היה הערעור 516997
טוב, מצאתי (אם זה מעניין מישהו):

ראיות חדשות:

"הלכה פסוקה היא כי הגשת ראיות בשלב ערעור מתאפשרת במשורה. ככל שהמדובר בעובדות שקדמו למתן פסק הדין, ניתן להתיר הגשתן אם המבקש לא ידע עליהן ולא יכול היה לגלותן בשקידה ראויה, ובהנחה שנהג בתום לב. -------- באשר לראיה להוכחת עובדה שארעה לאחר מתן פסק הדין, תותר הצגתה רק במידה והמבקש הראה כי הראיה הנוספת עשויה לסייע לו, ובכפוף להתנהגות בתום לב. --------- בית המשפט לא יתיר הגשת ראיה נוספת בערעור, כל אימת שהמהלך נועד כדי לאפשר לבעל-דין לנהל מחדש הליך שאותו ניהל באופן לקוי בערכאה הראשונה."

זה די ברור, למרות שמוזר בעיני שמשפט או עבירה שבוצעו לאחר פסק דין יכולים רטרואקטיבית להוותץ גורם בשיקולים לשנות אותו.
זה לא נראה הוגן כלפי הנאשם.

לגבי זימון המתלוננת:

"בעלי דין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות בין בכתב ובין בעל פה בפני בית המשפט שלערעור..." בצד כלל זה קבעה התקנה חריג לפיו רשאי בית משפט שלערעור להתיר הגשת ראיה נוספת בערעור וזאת משתי עילות: האחת, "אם בית המשפט שבערכאה הקודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן", במקרה זה הטעות משמשת ממילא נימוק ערעור, והעילה השניה לקבלת ראיות נוספות בערעור היא "אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או ------ חקירת עד ---------".

גם כאן הדברים ברורים - מותר לזמן עד, לא שאני מבין מה הייתה החשיבות המיוחדת בזימון במקרה הזה. לא נראה שעדות העדה הוסיפה משהו מלבד קתרזיס רגשי לצדקנים שביננו.

אני עדיין תוהה עד כמה מקובלים שני המהלכים האלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים