 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצטט את העיתונאי הותיק נחום ברנע, מתוך כתבה במוסף השבת האחרון של ידיעות: "חבר הכנסת דוד רותם רמז לי שיש עוד מועמד מעניין ברשימת המומלצים שלו לעליון. מה שרמז רותם אמר לי חבר כנסת מסיעה יריבה במפורש. מעשה בחבר כנסת מהאופוזיציה שמבקש למנות קרוב משפחה שלו לעליון. בפועל או במשתמע, התבשלה עסקה: חבר הכנסת יבחר באורי אריאל מהאיחוד הלאומי לוועדה לבחירת שופטים והמועמדות של קרוב משפחתו תקודם. ההצבעה היתה חשאית. אריאל נבחר על חודו של קול ובכך הושג רוב דתי-ימני בוועדה. עכשיו נותר לראות אם העיסקה תושלם." ומוסיף ברנע: "כתבתי בטור קודם שרותם רוצה להפוך את בית המשפט העליון למועדון של בני עקיבא. טעיתי: הוא רוצה להפוך אותו למוסד הרבה יותר עתיק". דני בלוך מוסיף ומציין - "המועמדים של דוד רותם לבית המשפט העליון הם עו"ד פרופ' דב פרימר, השופט נועם סולברג והשופט ישעיהו שנלר." ואני אוסיף ואציין שישעיהו שנלר הוא אחיו של הח"כ עתניאל שנלר, חבר האופוזיציה. ניכר בדני בלוך שהוא מעלה את הדברים בעיקר כדי להזהיר מהשחיתות הציבורית שעליה מצהיר ברנע. ברם, עורך הדין (המוכר לכם מקישורים קודמים שלי, או מוכר לכם סתם) דני גולדבלט מזהיר שלפי הבנתו מכין נחום ברנע (אותו הוא מכנה עיתונאי חצר של בית המשפט העליון) את הרקע לשערוריה הבאה של הוועדה לבחירת שופטים, שערוריה שבסופה יפסל השופט שנלר. גולדבלט טוען שבסופו של דבר, עיקר החשיבות בפרשות השופט דרורי ובפרשת "שנלר" הבאה עלינו לטובה (לטענתו), היא לא גזענותו (לכאורה) של דרורי או עסקה מושחתת בין שני חכ"ים עם כיפה (גם לעתניאל שנלר יש כיפה), אלא הדרכים הערמומיות והדורסניות בהן נוקטת דורית בייניש כדי לעצור כל מינוי של שופט שאינו מקובל עליה. במקרה שלנו, הוא טוען, ניצלה בייניש את הקרבה המשפחתית של השופט שנלר לח"כ מהאופוזיציה ואת קרבתה לעיתונאי נחופ ברנע כדי לרמז על שחיתות איומה בהליכי בחירת הוועדה לבחירת שופטים, וכך למנוע את בחירתו של שנלר. הנה הלינק לפוסט ולתגובות, אציין שמהר מאוד מתדרדר שם הדיון לכיוונים לא נעימים, בכל זאת אני ממליץ לקרוא, ולזכור את הדברים במקרה ושערוריית "שנלר" אכן מתקרבת. אני מניח שהקוראים שתומכים בבית המשפט העליון יזדעזעו מהשחיתות (עליה רומז ברנע) של רותם וח"כ שנלר, והקוראים שמפקפקים בצדקת דרכה של בייניש יזדעזעו מסיבות אחרות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאוד. בכל מקרה פסק הדין של דרורי לא השתנה בעקבות התגליות המזעזעות, עדיין אותן בעיות בדיוק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מענין לשמוע שעתניאל שנלר סומך על דוד רותם יותר מרוני בר און מועמד מפלגתו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה עם דתיים, הם לא סומכים על חילונים כשזה נוגע לקומבינות, אפילו אם אותם חילונים היו מעורבים בפרשת ''בראון- חברון''. אגב השינוי התדמיתי של בר-און, מהמפלצת אותה ניסה דרעי להכניס לקודש הקודשים של משרד היועץ המשפטי ועד למועמד הראוי והלגיטימי שהפסיד בגלל קומבינה של דוסים מקסים בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר פשוט. את בר-און הוא לא יכול לסחוט, כי הוא צריך לספר לו שהוא הצביע בשבילו. בקשר לתדמית, הוא פשוט למד את הלקח: לחכות בשקט כשהכלבים נובחים. אם בר-און-חברון היה קורה שוב היום, הוא לא היה פורש אחרי יומיים, ונותן לזה לעבור. ראה פרשת ההצבעות הכפולות שנקברה השבוע בועדת האתית ללא כל סנקציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתפטרות שם היתה הדבר הנכון מכל הבחינות. מבחינה מקצועית אלייקים רובינשטיין היה מתאים בהרבה לתפקיד מאשר בראון. בראון היה בפרשה הזו בתפקיד הפיון. דרעי, נתניהו ושות' רצו יועץ משפטי לא עצמאי ומצאו עו"ד שהוא גם פעיל פוליטי זוטר וחסר בסיס כוח עצמאי. בר־און עשה בפרשה הזו מה שאמרו לו. שלא לדבר על כך שהפרשה לא הזיקה, בלשון המעטה, לקריירה הפוליטית של רוני בראון. הוא קיבל שם של "מתנגד לשלטון החוק". שם שכנראה לא מזיק בקרב בוחרי הליכוד בירושליים. לעומת זאת בשנים האחרונות בר־און פעל בכיוונים שונים. כנראה בעקבות הרוחות שנשבו מלבני הוא החליט ש"שלטון החוק" זה דבר שנשמע טוב ובאופן כללי תמך במערכת המשפטית (לעומת פרידמן, אולמרט ורמון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בר-און מתומכי שלטון החוק? מתי זה קרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שצצו במשרד המשפטים אנשים כמו פרידמן, שבר און לעומתו הוא דג רקק בביצת מתנגדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביצת מתנגדיה של מי? של בייניש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של מערכת המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, מצטער. אני זוכר עד שתי תגובות אחורה ביום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השרת (זה עם הדלי והסמרטוט) זוכר הכל. לוחצים על תיבה והתגובה מופיעה בתוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא נקברה ללא סנקציות כי בר-און הוא ''לנו'' עכשיו, ולא ''מצרנו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? חברי ועדת האתיקה הם שלי יחימוביץ, אריה אלדד, זאב בילסקי, ציפי חוטובלי. שלושה מהם לא מתומכיו של בר-און, שנים מהם לא מתומכי בית המשפט העליון. אולי הם קיבלו את טענתו של בר-און שהוא חשב שזה מותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסק הדין של יחיאל חזן. בראון עמד לפני וועדת האתיקה של הכנסת, נגד חזן נפתחה חקירה משטרתית, הוא הועמד לדין לפני שופט בית משפט השלום, והורשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך כתבתו של יובי ורטר, הארץ, היום: תאוריית קונספירציה הסיפור שיסופר כאן תחילתו בעובדות שאין עליהן מחלוקת והמשכו בתאוריית קשר עסיסית, שאין לה תימוכין. ובכל זאת, זהו הסיפור החם של עונת המלפפונים, שלוכד את תשומת הלב ומסעיר את הדמיון במערכת הפוליטית והמשפטית. קודם העובדות: ב-8 ביוני בחרה הכנסת, על חודו של קול, את אורי אריאל מהאיחוד הלאומי לנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. אריאל ניצח, 59 מול 58 קולות, את רוני בר-און מקדימה. זו היתה דרמה, משום שבכך הצליח גוש הימין-דתיים, לראשונה בתולדות המדינה, להשיג רוב בוועדה. מי שפעלו למען אריאל ונגד בר-און, היו נתניהו ואנשיו. עובדה שנייה היא שבאותו יום, באותה מליאת כנסת ומאחורי אותו פרגוד, התרחשה דרמה נוספת, לעניים: נציג קדימה, עתניאל שנלר, נבחר לוועדה לבחירת דיינים כשהוא מביס את יריבו מהקואליציה, ח"כ אורי אורבך מהבית היהודי. בסערת אריאל חמקה עובדה זו מידיעת הציבור, אבל לא חמקה מעיניהם של בכירי קדימה. עובדה שלישית: כשבועיים לאחר ההצבעה החשאית בכנסת, צץ שמו של השופט המחוזי ישעיהו שנלר בין מועמדי הגוש הדתי-ימני לבית המשפט העליון. שנלר נחשב שופט טוב והגון, שזכה לציון גבוה ב"משוב" המפורסם של עורכי הדין. עובדה רביעית: השופט ישעיהו שנלר הוא אחיו של ח"כ עתניאל שנלר. כמה בכירים בקדימה לא היו זקוקים ליותר כדי לעסוק בהשערות מתוחכמות. חלקי הפאזל התחברו: ח"כ שנלר הצביע בעד ח"כ אריאל ואריאל דאג ששנלר ייבחר לוועדה לבחירת דיינים. והצימוק בעוגה - אחיו של ח"כ שנלר הוצע כמועמד לעליון על ידי גוש הימין-דתיים בוועדה לבחירת שופטים. זו המזימה, טענו במפלגת האופוזיציה הראשית נגד אחד משלהם. לפני כשלושה שבועות, יומיים אחרי הגשת מועמדות השופט שנלר לעליון, צחק ח"כ שנלר צחוק גדול ובריא למשמע הקונספירציה לכאורה. "אחי", הוא אמר, "היה מופתע לגמרי מכך שהוא מועמד. הוא אמר לי שאין לו שום כוונה להיות מועמד של פוליטיקאים. הוא רואה עצמו שופט מקצועי ולא שופט דתי. בכוונתו לצלצל עוד היום לנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש ולשר המשפטים יעקב נאמן, ולומר להם שכל עוד הוא מועמד של פוליטיקאים ולא שלהם, בעיקר שלה, הוא אינו מעוניין במועמדות". ומה לגבי הטענה שהוא, עתניאל, תמך בח"כ אריאל? שנלר שוב צחק: "קשקוש. הצבעתי לבר-און, פעלתי למענו. אני איש פשוט, לא איש של קומבינות וטריקים" (גם אורי אריאל הכחיש, ובתוקף). חלף כשבוע. שמו של השופט שנלר לא הוסר מרשימת המועמדים. שוב פניתי לאחיו הח"כ. הוא לא ידע מה לומר, הבטיח שיברר. שוב דחה בשאט נפש את הטענה שבגד בבר-און. חלפו שבועיים נוספים. שמו של השופט שנלר לא הוסר מרשימת המועמדים. השבוע שאלתי את ח"כ שנלר אם אחיו אכן שוחח עם ביניש. שנלר השיב בחיוב. האם ביניש הביעה בו תמיכה ולכן לא הסיר את מועמדותו? שנלר אמר שאינו יודע מה נאמר בין ביניש לאחיו השופט. "אני מדיר רגלי מכל הנושא", אמר. "סיכמתי עם אחי שאנחנו לא מדברים על פוליטיקה". זה בגלל הבאזז סביב הצבעתך והמועמדות שלו? "איזה באזז", ענה שנלר בכעס, "זה הרבה יותר מבאזז. זה הרבה יותר חמור. אני גם יודע מי מפיץ את זה ואמרתי לו השבוע שאם הוא מאשים אותי בקומבינות וברמייה, אז הוא זה שלוקה בתכונות הללו". מי זה? "לא חשוב". ובכל זאת, אחיך לא היה אמור להיות מועמד, כל עוד הוא מועמד של פוליטיקאים, אבל הוא עדיין מועמד שלהם. "אכן, והוא עדיין רואה עצמו שופט מקצועי. בכל מקרה, סיכוייו די נמוכים לדעתי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניע נוסף של אריאל, נקמה מתוקה באורי אורבך על רקע הפילוג בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מאמין בקונספירציה של אריאל ושנלר, ובכל זאת אשמח אם תפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לפרט? אתה זה שאומר ולא מפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומר מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה לא מאמין בעסקת שנלר-אריאל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה האייל האלמוני שהגיב על הודעה של 500 מילה "לא מאמין, אבל אשמח אם תפרט יותר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שיש במאמר שצוטט זה כמה רמזים מכוערים, אני מסכים עם גולדבלט (בתגובות כאן -http://www.notes.co.il/daniel/58644.asp). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברנע מחסל בשירות בייניש - זה לא רמז מכוער? זאת לא קונספירציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברנע התחיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה היה הצבעה על מעגליות קלה בנימוקיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעה מוטעית, כי לא הייתה מעגליות בטיעוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תזכיר/ו למי שלא היה מרוכז מספיק - מה היה/ו הטיעון/ים וטיעוני הנגד? (או בקיצור - על מה, בעצם, אתם מתווכחים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאין לי מושג, משהו שקשור בנחום ברנע, דורית בייניש ועתניאל שנלר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עסקת שנלר-אריאל: עיתונות חוקרת במיטבה? או עוד קנוניה מבית היוצר של דני בלוך נחום ברנע ויוסי ורטר בשירות "כנופיית שלטון החוק"? טיעונים לכאן: תגובה 517709 וטיעונים לכאן: תגובה 517749 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעונים נוספים לכאן: 1. "ברנע נוקט בקטע שהובא על ידך בסגנון מאפיה מוכר ומובהק, לאיים מבלי להניח עדין באופן בוטה את האיום על השולחן-לא הופתעתי ואני גם לא אופתע ממה שיקרה בעתיד בתחום זה. יש לי סלידה מדמויות שנוקטות בשיטות אפלות מזה זמן רב מאד וכלפי כל מי שיאיים על מעמדן. כמובן זה רק "מקרה" ששני שופטים מועמדים שלא על דעת נשיאת העליון מאויימים כעת-אף אחד לא תכנן את זה." 2. "אף אחד לא צריך להפריך את הסיפור של ברנע-אמירה כזו היא עיוות מחשבתי . אם ברנע מאשים מישהו בעסקה אפלה - אגב עסקות שהעליון עשה גרועות מהן בהליכי המינוי - שיציג הוא את ראיותיו. לאן הגענו-עיתונאי חצר זורק רמזים אפלים וכל היתר צריכים להפריך אותם? איזו חוצפה!" 3. "האיש אינו עיתונאי אלא מוסד בפני עצמו שאין הרבה בינו ובין עיתונות, המוסד הזה מאוהב בעצמו ובכוחו, תובע ובמקרים רבים מקבל את ליטרת הבשר שלו - הדלפות שהופכות את הטור שלו למקור מידע ייחודי שנותן לקורא תחושה כאילו הקורא עצמו זבוב על הקיר במקומות בהם מתקבלות ההחלטות החשובות. מי שהוא חפץ ביקרו יקבל סיקור אוהד ביותר והשמצת היריב: אולמרט לעומת לינדנשטראוס אולמרט לעומת זליכה מי שהוא מסוכסך עימו יקבל השמצות פרועות ולא ענייניות למשל זליכה למשל ניר ברקת הכישרון המדהים של ברנע הופך את דבריו לאמינים לכאורה ובכך יש סכנה גדולה, בהבל פיו הוא יכול לרומם פוליטיקאי או לרמוס אותו ביטאה זאת היטב שלי יחימוביץ' בהקשר לסניגוריה של ברנע על רמון: ברנע כתב במוסף לשבת של "ידיעות" בסוף השבוע האחרון: "יחימוביץ' היא עיתונאית לשעבר שבגדה במקצועה... יחימוביץ' הביאה אל הפוליטיקה את כל חסרונות משלח ידה הקודם. את האגו ואת היומרה ואת הביטחון באשמתם של אנשים או בחפותם ללא משפט. לחוות דעתה של יחימוביץ' על אתיקה עיתונאית יש בערך אותו תוקף מוסרי שיש לחוות דעתו של אלחנן טננבאום על אהבת מולדת". בתגובה אמרה היום יחימוביץ לגלי צה"ל: "ברנע הוא עיתונאי מהיר חימה ומפונק, שלא יודע לקבל ביקורת, אפילו אם זו מרומזת בלבד. ברנע תמיד היה וממשיך להיות מגינם הקבוע של המושחתים, הוא האחרון בעולם שהייתי לומדת ממנו אתיקה עיתונאית. הוא תמיד לימין המושחתים - בפרשת קצב, בפרשת האי היווני עם אריאל שרון, עם רפי פלד והרשימה עוד ארוכה. הוא תמיד עם החבר'ה, תמיד עם החזקים ותמיד נגד החלשים". 4. "שאלת הדחתו של החשב הכללי, ירון זליכה, העסיקה את עיתוני סוף השבוע ותמשיך לתפוס כותרות בשבוע החדש. ביום שישי פרסם נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" סקופ לפיו זליכה ב"רשעות" סרב להעביר למשפחת אחד מחללי מלחמת לבנון השנייה את סכום הפיצויים שקיבל כשפרש מצה"ל, אך החזירו, כאשר הצטרף למשטרה ורצה לשמור על רצף זכויות פנסיוני. לפי ברנע, זליכה סרב לבקשה, אף שכל הגורמים האחרים אשרוה ואף לא ענה לפניית הורי החלל, שנפל בעודו רווק. אך מסתבר שהסיפור שונה. יואב יצחק באתר NFC מספר סיפור שונה והבוקר החינמון "ישראל היום" מביא את תגובתו של ירון זליכה עצמו. מסתבר שזליכה אישר. מי שהתנגדה היתה היועצת המשפטית של האוצר, ימימה מזוז (אגב, גם היא מכהנת כבר למעלה מ-4 שנים ואיש לא מבקש ל"רענן" אותה, כשם שאיש לא מבקש להחליף את נציב שרות המדינה, שמואל הולנדר, שמכהן כבר למעלה מעשור בתפקידו. מעניין למה?), וזליכה אף מסר על כך למשפחה בכתב ובעל-פה. ברנע לא פנה לזליכה לקבל תגובתו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי יותר לטיעונים המפריכים את קיום העסקה, ולא להשמצות של אחד משלושת מפרסמיה (אף שנהנתי מהן הנאה מרובה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שלושת מפרסמיה? אני יודע על שניים. ב. ראה השמצה מס' 2 - "אף אחד לא צריך להפריך את הסיפור של ברנע-אמירה כזו היא עיוות מחשבתי . אם ברנע מאשים מישהו בעסקה אפלה - אגב עסקות שהעליון עשה גרועות מהן בהליכי המינוי - שיציג הוא את ראיותיו. לאן הגענו - עיתונאי חצר זורק רמזים אפלים וכל היתר צריכים להפריך אותם? איזו חוצפה!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חייב להביא טיעונים מפריכים על העסקה עצמה, אבל אם אתה יכול אז זה יהיה נחמד. את מי משלושת העיתונאים הנ"ל אינך מכיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את ברנע וורטר, התכוונת לעיתונאי שציטט את ברנע? הוא רק מצטט את ברנע. לגבי ההפרכה, לא צריך להפריך, ולא ראוי להפריך, אם אטען ששמעתי שמועות מרושעות על כך שנחום ברנע מממן 90 אחוז מהאיילים האלמונים האתר, אף אחד לא יטרח להפריך את הטענה הזו, ההבדל ביני לבין ברנע הוא שברנע הוא עיתונאי מכובד, עדיין, אני מסכים עם השמצה ב'. מלבד זאת, גם מתוך תיאורו הלא בלתי מרושע של יוסי וורטר, דבריו של חבר הכנסת עתניאל שנלר נשמעים באוזני אמינים, כמו גם כעסו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דני בלוך, לשעבר עורך דבר) הבחירה באריאל במקום בבר-און, הבחירה בע' שנלר במקום באורבך, והמועמדות של י' שנלר - כולן נעשו תוך שיתוף פעולה של גורמים במחנה הפוליטי היריב. אלו לא שמועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשעבר עורך דבר, כיום רק מצטט את ברנע. הבחירה באריאל במקום בבראון הייתה חשאית, קדימה היא המפלגה השנואה ביותר על חברות הקואליציה, הבחירה באריאל הייתה השפלה גדולה לקדימה. שנלר הביס את אורבך. המועמדות של י' שנלר - נבחרו ארבעה שופטים חובשי כיפה מבית המשפט המחוזי, שנלר הוא שופט מחוזי ראוי (אפילו וורטר אומר את זה) וחובש כיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות ידועות גם לי, אני מתעניין בתהליכים שהובילו אליהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעניין יותר בתהליכים ובגורמים שמובילים שניים מהעיתונאים המובילים בישראל להשתעשע באיומים חבויים ושמועות מרושעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, חשבתי שתבין: - "ברנע סתם משמיץ" - "ואולי בדבריך אתה סתם משמיץ את ברנע?" - "ברנע סתם משמיץ, ולכן גם לי מותר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון שלך יותר מעגלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הפרך את טענתו של ברנע'' ''למה, הרי הוא סתם משמיץ'' ''עכשיו אתה סתם משמיץ את ברנע''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא טיעון מעגלי. האם קראת את הערך הנל בויקיפדיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, תוכל לתת לינק לכשל הלוגי של הטענה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תצטרך לפרט עליו יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני לא מבין בכל הסיפור הזה של הוועדה לבחירת שופטים זה מה פתאום הקואליציה בכלל שותפה בבחירת נציגי האופוזיציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי אם אתה רציני או מתבדח, אבל למען הסר ספק: לפי החוק הכנסת בוחרת לועדה שניים מחבריה, אין הסדר חוקי של "נציג האופוזיציה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרו שאין הסדר לפיו הכנסת בוחרת מועמד אופוזיציה דווקא מהמפלגה הגדולה ביותר, מזה אפשר להסיק שיש הסדר (חוקי או אחר) לפיו הכנסת בוחרת נציג אופוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי החוק, אפשר לראות כאן בקשר ל"הסדר אחר", אשמח לשמוע מה טיבו, מי הסדיר אותו ומתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני תוהה, אם אין הסדר אחר, למה שלא יבחרו חברי הקואליציה שני חברי קואליציה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אני מניח שיש כאן הרגל ותיק, שנשען על כך שבית המשפט העליון מיעט להתערב בניהול המדינה, וממילא לא היתה חשיבות פוליטית רבה לזהות השופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. יש כאן כללי מישחק שבאים לשמור על מיסגרת מסויימת על פיה יש חיים גם לאופוזיציה כי כל מפלגה יכולה להגיע לאופוזיציה. המלחמה שמתנהלת מראה שיש חשיבות פוליטית לזהות השופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, אני כמו יוני רכטר ועלי מוהר1 אבל בכל זאת: זה לא שהכנסת בחרה שני נציגים מתוך ארבעה (או חמישה, או שמונה או 120) בהצבעה אחת. הכנסת בחרה בשתי הצבעות, באחת ח"כ א' מול ח"כ ב' ובשניה ח"כ ג' מול ח"כ ד'. בצרוף מקרים מדהים בכל אחת מההצבעות היו שני המתמודדים מאותו צד של המתרס הקואליציוני. ___ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי למצוא את התקנה לפיה מתנהלים הליכי הבחירה. מי מחליט ואיך? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |