בתשובה לאנטילופה, 15/07/09 18:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתי אלון ממוטטת-הבנק? איפה הייתה שם העדפת רכוש על פני חיי אדם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להצגיג את הטיעון הבא - המעילה של אתי אלון, שמוטטה בנק שלם בכוחות עצמה, היתה כה משמעותית ועצומה שהיא פחות או יותר אילצה את המדינה לכסות את ההפסדים שנבעו מאותה מעילה.מכיוון שלמדינה משאבים מוגבלים,סביר להניח שחלק מהכספים שהופנו לכיסוי המעילה באו מתקציב הבריאות,סל התרופות,מע"צ,המשטרה,שרותי הכבאות ועוד שלל גופים שבפעילותם מצילים חיים. האם אפשר לטעון שבראיה מדינתית - הפסד של 250 מיליון ש"ח הוא אובדן וודאי של חיים (וכנראה במספרים גדולים יותר מהאובדן שכתוצאה מהריגה בודדת) ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא חמור יותר מאשר על רצח. אני לא מאמין שיש מי שטוען שבפעולותיה של אתי אלון נעדר מרכיב הכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שכל כך הרבה רציחות, הופכות בעקבות עסקת טיעון להריגות, סופו של סיפור שעדיף להאשם ברצח מאשר במעילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם על הריגה אתה יכול לקבל עשרים שנה. אגב, האם העונש של מיידוף משמעו שעדיף לרצוח מלגנוב מלקוחותיך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי קיבל על הריגה עשרים שנים? אני לא רוצה שיהיה כאן כמו בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי קיבל? האחים אבו גאנם, למשל: וגם גילי שמילה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשני המקרים השופטים מותחים ביקורת על עסקת הטיעון וההקלה בסעיף האישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. זה מה שקורה כשרוצחים מקבלים שינוי סעיף להריגה במסגרת עסקת טיעון. יש גם מקרים שבהם הפרקליטות מלכתחילה לא מאשימה ברצח (למשל כאשר היא חושבת שיש נסיבות מקילות משמעותיות - ע"ע כרמלה בוחבוט). במצב כזה סביר להניח שהעונש יהיה עוד יותר נמוך. אבל באותה מידה, הרוב המוחלט של הגנבים ואפילו השודדים מקבלים עונשים קטנים בהרבה משל אתי אלון; סביר להניח שהיא חריגה יחסית לעברייני הרכוש הרבה יותר מאשר הדוגמאות שהבאתי חריגות יחסית למורשעים בהריגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככלל אתה צודק, אבל תקדימים מנקרי עין כגון זה או כמשפט האברך, מפחידים אותי, אני מעדיף לצעוק עכשיו מאשר לחכות לתקדים שיהפוך לסטנדרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהיה במשפט האברך לא היה בשום אופן תקדים, אלא רק ביטוי בולט במיוחד של מגמה שקיימת שנים במשפט הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שעדיפה האשמה ברצח. רצח תמיד אפשר להסביר באמצעות אי שפיות כללית או זמנית, דחף לאו בר כיבוש וכדו'. מעילה מבצעים, לעומת זאת, רק אנשים שפויים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |