בתשובה לאיתי כוחיי, 21/07/09 0:32
מאמר נחמד של משה גולדבלט 517390
שההנחה הזאת היא מופרכת אין לי ספק כלל. שים לב, למשל, שמעבר למה שציינתי כבר קודם לגבי הקופאית הנדונה, היא הרי מזכירה לאברך בשלב מסוים שהיא ניסתה לעזור לו בעת מבוכתו במגרש. לו הייתה חשה נחותה ו"לא משולבת" לפני המשפט, אותו ניסיון לעזרה היה מאוד לא סביר. והיא התלוננה על התנהגותוו וביקשה לתבוע אותו למשפט, גם זה - די בהכרח - קרה בטרם המשפט עצמו. וגם זה לא סביר שהיה קורה לולא הרגישה די חזקה להתנגד ליחס כזה כלפיה. ואם השופט איננו אידיוט מוחלט, הוא היה רואה את הדברים האלה ומסיק מסקנות קצת יותר הגיוניות.
ולא בטוח שלמתלוננת לא הייתה סיבה אמתית לייחס לנאשם גזענות. כשזה האחרון ניסה לפוגג את אותה האשמה הוא עשה זאת בעלגות רבה ובאופן מאוד לא משכנע. הוא פלט שהיא חריגה, וגם אם חזר בו מיד - עדיין הייתה זו פליטת פה משמעותית. הוא הסביר שהוא אפילו מלמד אתיופים. כבר היצעתי לך להשוות זאת למקרה של יהודים בגולה: קשה לי להאמין שאינך מרגיש את ההתנשאות בטענה הזאת. םרט שהם, לטענתו, "יכולים להיות אחים שלה". מי שספגה הערות גזעניות רבות בשל צבע עורה - וסביר שהקופאית ספגה זאת - יכולה כבר לפתח אינטואיציה טובה לגבי גזענים.
מאמר נחמד של משה גולדבלט 517394
א. השופט לא הניח שהמשפט שינה את אופיה, אלא את דעותיה, או השקפתה על המציאות.

ב. תסלח לי, הנחת האינטואיציה מגוחכת. לא התמודדת עם הטענה שלי.
מאמר נחמד של משה גולדבלט 517401
א. הזכרתי את אופיה רק כדי להראות שכל הסיכויים שהיא הייתה כבר משולבת היטב בחברה בישראל עוד לפני שהגיעה לבית המשפט. על טענה אחרונה זו מצביעה גם אותה אמירה שלה לאברך - שהיא ניסתה לעזור לו במגרש החניה.

ב. אין שום דבר מגוחך באינטואיציות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים