בתשובה לדורון יערי, 09/01/02 17:54
פרמינידס ממוחזר 51840
א. מה זה "כלום"? כאן בדיוק מתחיל הפרדוקס.
ב. ראה א.
ג. זה נחמד שאתה מנסה לפתור ככה פרדוקסים עתיקים, רק שהקביעה שהאין לא עומד בפני עצמו היא הנחת המבוקש. במקרה שלנו, "יש" היא קטגוריה ו"אין" היא קטגוריה אחרת, כלומר דברים בדידים - אין "חצי יש" בעוד שחום/קור או אור/חושך הם דברים רציפים.
בין החומר הרגיל קיים החומר השחור 51842
ומה עם ''החומר האפור'' 51843
טוב, אז עכשיו יש לנו חומר רגיל וגם חומר שחור. איפה נמצא הריק ומה יש/אין בו?
ומה עם ''החומר האפור'' 51848
אין ריק. יש חתיכות חומר רגיל, בתוך סובסטרט של חומר שחור. קוראים לו ''ריק'' כי הוא ''ריק'' מהחומר הרגיל, אותו אנו מכירים.

הוא מאד קסום. כשיש הרבה מאד חומר שחור, בלי חומר רגיל בסביבה, נוצר מונופול של אנטי-גרביטציה.
ומה עם ''החומר האפור'' 51854
אפשר למדוד בצורה כלשהי את החומר השחור הזה? מה מבדיל בינו לבין חומר רגיל?
ומה עם ''החומר האפור'' 51868
לא אמרתי כבר שהוא קסום?
בכל מקרה, ההבדל העיקרי בין החומר השחור לבין החומר הרגיל הוא, למעשה, שרוב חוקי הפיסיקה והאינטראקציות שאנו מודדים מתבצעות על ידי החומר הרגיל - החומר השחור לא ממש "מעניין." האפקט הנ"ל של יצירת מונופולים אנטי-גרביטציוניים בא לידי ביטוי, כפי שאמרתי, רק כאשר יש מעט מאוד חומר רגיל בסביבה.

(המציג איננו פיסיקאי)
פעם ראשונה שאני שומע על זה 51875
לפני כמה שנים התגלה שגלקסיות מרוחקות בורחות זו מזו בתאוצה גדולה מן הצפוי. המסקנה המפתיעה תורצה, אם אני זוכר נכון, באפשרות שיש עוד המון חומר אפל (dark matter) התורם למסת היקום לשיעור הנדרש כדי להסביר את הממצאים. מכאן ועד מונופולים אנטי-גרביטציונים הדרך ארוכה ומפותלת. אחרי הכל, אין מסה שלילית ולכן אין דיפולים גרביטציוניים, וגם לא מונופולים שליליים. חומר אפל הוא חומר שלא ניתן לאתר בעזרת הטלסקופים שלנו, אבל הוא קיים. אין הכוונה לחומר מוזר שמציית לפיסיקה שונה בתכלית. לא?
פעם ראשונה שאני שומע על זה 51880
ואני, לתומי, חשבתי שהחומר השחור הוא הוא בעל מסה שלילית. או שיש אפקט של אנטי-גרביטציה שנוצר באיזורים נרחבים של ואקום. ולכן יש בריחה בתאוצה.

בכלל, מדוע אתה אפילו מניח שיש לי ידע שאין לך? אני סטודנט שנה שניה פישר (למדעי המחשב, מכל המקצועות), כל מה שאני אומר צריך להלקח עם קורטוב של מלח. וקצת פרמז'ן, אם אפשר.
גם פפריקה מתוקה לא תזיק.
פפריקה מתוקה זה לאשכנזים חנונים 51891
גברים אמיתיים עם שערות על החזה אוכלים אריסה בכפית.
ומה אני? עז! 54549
אחרי הרצאה באסטרופיסיקה בה הוזכרה אנרגיה שלילית של הואקום כמקור אפשרי להאצת התפשטות היקום, עלי לתקן ולומר, כסטודנט פישר אל רעהו, שאני לא יודע מספיק כדי להתייחס ברצינות לדברים שהעלית. יום טוב.
ומה אני? עז! 54566
Well - you're taking an Astrophysics course. So maybe you could clear something up for me:

They say that distant galaxies are moving faster than closer galaxies, which makes people think that galaxies are accelerating in time.

But we can't see how distant galaxies are acting now, but, rather, we see how they were at the time -D/c, where D is their distance from us. So, basically, we see that galaxies in the very distant past, and that are far away move faster - but couldn't that mean the exact opposite, that is, that the galaxies are decelerating?

From one humble Undergrad to another, of course.
ומה אני? עז! 54680
זאת, למעשה, שאלה מעניינת מאוד. לא חשבתי על זה כך מעולם, אבל הטיעון שלך נשמע מאוד הגיוני. ליאור, אני מאוד מאוד אשמח אם תוכל לענות על השאלה, או לפחות לשאול מישהו שכן יכול לענות, אם אתה לא.
ומה אני? עז! 54695
כבר הפנתי את השאלה לפיסיקאי נבון ממני, אם כי איני בטוח שהאימייל נשלח. אין לי תשובה אינטליגנטית לשלוף מהמותן, אך אם תפנו למדען המשוגע (1), מובטחת תשובה תוך ~שבועיים.

ומה אני? עז! 55369
The higher velocity of distant objects is not related in the standard cosmoligical models to acceleration, but rather to the Hubble expansion law of the universe.

the hubble expansion law states that the velocity of an object expanding with the universe (i.e. no peculiar speed) usually called a comoving observer, from any other commoving observer is lieary proportional to the comoving distance between the two.
V = H*r ; with H standing for the Hubble constant at said time, H = H(t).

hubble law has been observationaly verified to a good extent (in astrophysics an order of magnitude is usually acceptable), and is also a direct result of assuming a non-static homogenous (and thus isotropic) univerese.

the hubble constant changes with time, or so the standard cosmological models say, and different models predict a different behaviour of H(t).
these are tightly connected to specific solution of the einstine equation, and to the metrics the solution enables (a homogenous universer results in one of three metrics- flat, positivly eccentric, and negativly accentric).

according to the standrd model today, the "lamda-CDM" model, which consists of a cold dark matter big-bang universe with a cosmological constant, the univeres' expansion rate should actually be increasing, thus u can say that the univerese is accelerating.
as far as i know it's not iron cast yet.
i can check with an astronomer in the huji astro-group for more detail on said observations.
ומה אני? עז! 55432
Sorry if I'm being thick, (and you can write in Hebrew, if you wish, I'm writing in English only due to technical constraints) but how could they measure consequences of the Hubble law, if all one can do is check how galaxies behaved in the past, when it's not even the same time for all the other galaxies, since they're at different distances?

By the way: the Hubble constant changes with time? That reminds me of someone asking me about using different coefficients for his polynomial at different points.
ומה אני? עז! 55561
English is preferable, i might be making some spelling mistakes, and i apologize for them, but the technical terms are all english, i hate to try and find translations...

first about the hubble "constant" changing -
the constant is constant in space, but not in time.
now, i'm about to step into a subject i'm no expert about, i apologize for any mistakes i might make -
the way to build a metric one can work with to describe the universe, in a GR way, is to "slice" it to equal-time three dimensional "planes".
the simplest way is to assume that the universe is euclidean at short ranges (observations of near space confirm that, near meaning as far as we can see, if i'm not mistaken), and then define a metric from a point of view of a "all-knowing" observer, that is one that can measure distances on the plane, between any two points.
now, for every two points on said metric, in every plane, the same hubble law holds, that is - the velocity between the two is proportional to a constant that is the same one in all space at that time.
the relation between said constant and the expansion rate of the universe is H(t) = a*/a (with a* being the time derivative of a, a "dot") where a is the expansion factor of the universe (has to be normalized to some a_0 if u want it to mean anything).

as for measuring galaxies at different times, i think that compensation can be done.
one way is to measure "near" galaxies, where time differences are small in cosmological orders of magnitude.
another, i believe, is measuring relative velocities of objects about on a line of sight (seems tricky to me, i don't know if it's actually done).
this is an interesting point, i think i've heard an answer to it once, and am sure i've asked it once, which make my not knowing it now somewhat dissapointing (and depressing, considering the implication about my memory), so i will check with my sources for the answer, and be back.

an important point, i think, is that predicitons can be made, according to the standard model, regarding what the hubble expansion should look like, if the modle's assumptions and derivations are correct, including "looking into the past" effects, and as far as i know the observations match those to a good degree.

be back with more precise answers soon, i hope
ומה אני? עז! 55904
עודד נועץ במנחה שלו, וזה מוסר כי תצפיות ממקורות מרוחקים משוקללות אמנם בהתאם למרחקם מכדה''א, כדי לפצות על פרק הזמן שלוקח לאור להגיע מן המקור המרוחק. מודלים קוסמולוגיים שונים נותנים אומדנים שונים למרחק זה, כך שמידת ההתאמה בין התצפיות לתיאוריה תלויה במודל הקוסמולוגי לפיו משקללים את התצפיות. זהו מדד נוסף לטיב המודל המוצע - עדיף מודל קוסמולוגי המניב התאמה טובה יותר בין התצפיות לתיאוריה. כרגיל באסטרופיסיקה, הבעיה פתוחה והספקולציות רבות.
ומה אני? עז! 55936
תשובת MadSci:
http://www.madsci.org/posts/1013049337.As.q.html

Your question was answered by:
Benjamin Monreal Grad student, Physics, MIT

Hello Dubi,

I think that your reasoning is mostly correct; the light we see today (in,
say, a Hubble Deep Field image) was actually emitted by the galaxies
billions of years ago; and, indeed, billions of years ago the galaxies
could have had different velocities than they do now. The Supernova
Cosmology Project, indeed, saw exactly this effect! They observed
supernovae up to seven billion light-years away, and showed that the
Universe was expanding faster at that time. That's exactly the importance
of these measurements: we can find a relationship between the Hubble
constant (how fast the Universe is expanding, i.e. the redshift) at various
times in its evolutions (i.e. the distance to the supernova, measured by
its brightness). The light-travel time is an important feature of this
measurement.

It's not just a simple model, though, asking "does it slow down or does it
speed up?" We have to predict how the Hubble constant would change under
various circumstances (gravity, a cosmological constant, dark matter, etc.)
and see whether these predictions agree or disagree with the data.

With the new supernova data, you cannot model the Universe as a bunch of
mass under the influence of only gravity. If gravity is the only force
acting on all of these galaxies and supernovae, then we cannot explain how
the Hubble constant (i.e. the expansion rate) has gotten from its old value
(measured by the distant supernovae) to its modern value (measured by the
nearby supernovae. Basically, in the past 7 billion years, things have not
slowed down as much as we expected them to. Observationally, we saw that
extremely redshifted supernova (SN1997ff was a good one) that were
unusually bright. Redshifted means fast expansion. Bright means nearby.
Combining the two, this supernovae is so nearby, that it can't have been
moving so fast for the whole lifetime of the Universe (taking into account
gravity, etc.) Therefore, the Universe must have started out with a slower
expansion, and accelerated. (Imagine that you
throw a baseball, wait one second, and open your eyes. If the baseball is
moving at 10 meters per second when you measure it, you would expect it to
be 10 meters away! If it is only 5 meters away, you can explain it by
saying that it started out slowly, and sped up to 10 m/s.)

Lots of good information on this topic can be found by going to
http://xxx.lanl.gov/find/astro-ph/ the Physics preprint archives
and searching for papers with "accelerating universe" in the title.
You'll find a mix of gritty-detail-technical papers, and a few easy-to-read
articles.

-Ben

Thank you very much, 55954
Dubi, Lior and Oded.

I feel much more informed, though I am probably, not much wiser.

Processing will resume this Wednesday, when I have some free time.
פעם ראשונה שאני שומע על זה 51941
אף כי אני מוצא בפתיל זה דגרסיה היסטרית, בעניין "אין מסה שלילית"- נמצא כי בקרבנו שני לוחות עד למרחק המותיר בינהם ריק כביכול המשיכה הנמדדת על ידי שני הלוחות גבוהה מהצפוי ועל פניו מדובר בכח יונק שיוצר הכלום שבין הלוחות (הכוונה לכח נוסף פרט למשיכת המסות והפרש הלחצים). הניסוי שוחזר מספר פעמים והתופעה נחזתה גם במערכים אחרים פרט לשני הלוחות האמורים. הנה כי כן מסתבר כי קיימת אנרגיה שלילית (הקישור למסה אמור להיות מובן מעליו).
על ידי שיטות מדידה מדויקות ביותר נמדדה אותה אנרגיה שלילית וההסבר שניתן לתופעה מתבסס על פלוקצואציות (או המילה העיברית המקבילה) ברמת האנרגיה התבטאות מעת לעת בהווצרות אנרגיה שלילית.
בעבר היה לי חומר בנושא אך מחוסר עניין לציבור הוא נגנז לבלי שוב אע"פ אשמח לחפש שוב ולספק הפניות לחומר בנושא (העצמאיים בינכם מוזמנים לבדוק מאמרים שכותרתם כוללת את הצירוף worm hole ב- scientific american של שנת 2000)
איפכא מסתברא, ידידי 51990
אתה מדבר על אפקט קזימיר, תופעה מוכרת (למרות השם הבומבסטי) שנחזתה כמדומני ע"י קזימיר עוד בשנת הקמת המדינה. חיפוש לcasimir effect יעלה שפע של הסברים ומאמרים בנושא, ביניהם כמה של מדע פופולרי (אני בהרצאה כרגע, ולכנלאנותנלינק). זה מבוסס על תנודות (פלקטואציות) של אנרגיית הריק, זה לא אומר שיש אנרגיה שלילית, זה כן אומר שבין הלוחות (כמו גם בשאר היקום) נוצרים ספונטנית פוטונים, ויוצא שמבחינה אנרגטית משתלם ללוחות להתקרב, וכך הם מושכים זה את זה. לשחזר זאת ניסויית לא קל אך אפשרי. עדי מן וישראל קליך מהטכניון פירסמו על כך מאמרים. בסקלות המתאימות כח קזימיר הוא כח ואן-דר-ואלס המוכר.
רק בלפטונים מציעים קיומה של מסה שלילית או אף מרוכבת, כתוצאה מיידית של E=mc^2, אבל לפטונים הם חלקיקים היפותטיים.
איפכא מסתברא, ידידי 51999
לאפקט הזה יש תוצאה מענינת. אם מחזיקים לוחות כנ''ל במרחק קטן וקבוע זה מזה ומעבירים פוטונים בעלי אנרגיה גבוהה ביניהם, נמנע מהפוטונים הנ''ל ליצור זוגות חלקיקים וירטואלים. מאחר ומהירות חלקיקי חומר איטית ממהירות האור, יצירת זוגות וירטואלים מאיטה את המהירות הממוצעת של האור, ולכן פוטונים העוברים בין הלוחות הם מהירים יותר ממהירות האור כפי שנמדדה בניסויים. (לא בהרבה, כך שלאפקט זה אין משמעויות מעשיות)
''חומר אפל '' 134491
במאמר מהיום ב"הארץ" דיון על הרלוונטיות של מושגי ה"חומר האפל" וה"אנרגיה האפלה" - http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
''חומר אפל '' 134526
זהירות, זה הכתב מכאן:
תגובה 87805
תודה 134637
פרמינידס ממוחזר 51847
א. אני מבין, בכל אופן, לפיזיקה אין עם זה בעיה (עד כמה שאני מכיר אותה).
ג.1. אני לא מנסה לפתור את הפרדוקס (קטונתי) אלא להבין אותו.
ג.2. אני מניח ש"יש" פירושו קיום של חומר אבל מהו ה"אין"? "אין איננו" אינה הגדרה.
פרמינידס ממוחזר 51900
אין לי מושג מה זה "כלום" ואני מניח, שזה פשוט ברירת המחדל, ההיפך מ"משהו".
לגבי ריק, גם היקום החומרי מורכב בעיקר מריק - רוב נפחו של האטום לא מכיל כלום רוב הזמן. (קוטר גרעין האטום הוא כ 1/100000 מקוטר האטום ונפחו כנ"ל בחזקת 3 והאלקטרונים הם נקודתיים עד כמה שניתן למדוד בימינו ואין להם "מיקום" אמיתי אלא רק הסתברות למצוא אותם באזורים שונים)
למעשה ההבדל בין ריק ולא-ריק הוא לא חד משמעי, גם החלל החיצון מכיל חומר בצפיפות נמוכה מאוד והקו המפריד בין "ריק" ובין "חומר דליל" הוא רחב מאוד.
פרמינידס ממוחזר 51906
הוא שאמרתי - מושג הריק לא נהיר לנו - אם אין (יש?) שם "כלום" שהוא גם לא חומר אז מה זה היצור המוזר הזה? כנ"ל לגבי האטום - מה יש שם בין האלקטרונים לפרוטונים והנייטרונים? כלום? אותו "כלום" ממקודם שאני עדיין לא מבין מהו?
פרמינידס ממוחזר 51910
מה הבעיה עם כלום? לי אין בעיה להבין/לתפוס חוסר קיום מוחלט. (מסומן בתורת הקוונטים ע"י <0| )
מזכיר לי את הדיון עם טוביה וחבריו בקשר לאפשרות, (שאני לא פוסל אם כי גם לא מקבל א-פריורית) שאין משמעות לחיים.
פרמינידס ממוחזר 51914
(כאן הייתה התחלה של הסבר, אבל נשבר לי)

פרדוקס היש והאין של פרמנידס הוא עתיק יומין וכנראה שלא יפתר. השאלה היא כמובן שאלה מטפיזית, וממנה נגזרים פרדוקסים נוספים. אני פורש בצער מהדיון (ומבקש סליחה מכם) כיוון שלצערי אין לי את הכוח לנהל אותו, ואני חושב שזה לא יהיה הוגן שאספק אתכם בתשובות חלקיות. מי שרוצה להמשיך במקומי (זוהר? ירדן? מישהו?) מוזמן. אפשר לקרוא על הפרדוקס אצל שטייניץ ב"הזמנה לפילוסופיה" ובמקומות אחרים.
פרמינידס ממוחזר 51931
אין ''חצי אור''. או שיש אור (פוטונים) או שאין אור. זה שאנחנו, כבני אדם, מבדילים בין ''אור חזק'' ל''אור חלש'' (הרבה פוטונים, מעט פוטונים), לא משנה את העובדה שזה או חושך (מוחלט - אין פוטונים) או דרגות שונות של אור. בקיצור, הבעיה היא אצלך ולא בתאוריה. אבל ניסיון יפה.
פרמינידס ממוחזר 51939
רגע, אבל אור זה לא גם גל לפעמים? חוצמזה, עדיין נשארתי עם חום/קור, וקר לי עכשיו.
פרמינידס ממוחזר 52106
חום מוגדר כתנועה של חלקיקים. קור (מוחלט) הוא חוסר-תנועה של חלקיקים. זה שאתה מגדיר חום ברמה מסויימת כ"קור" זה פשוט שימוש קולוקיאלי במושג. חום, כידוע, הוא דבר יחסי.

אגב, שאלה: אם חום הוא תנועה של חלקיקים - מדוע ולמה מאוורר (שמזיז את האוויר) מצנן?
עניין של אורך-גל (או תדירות) 52151
חום הוא ביטוי מאקרוסקופי לתנודות המיקרוסקופיות של חלקיקים. אפשר לחמם חלקיקים ע''י עירורם בתנודות באורך-הגל המתאים.
תנור מיקרו-גל למשל משדר גל אלקטרו-מגנטי באחד מתדרי התהודה של מולקולות המים, וכך הן מתחממות ומחממות את המזון בו הן מצויות. מעניין כמה זמן ייקח לחמם כוס חול יבש במיקרו. לא בדקתי.
(לטש ליאור עין חמדנית אל מיקרוגלו של שותפו האיזוגימטרי לדירה)
רק בגלל הרוח 52176
למה המאוורר מקרר? אנסה את כוחי בפיזיקה שימושית:

המאוורר אמנם תורם אנרגיה קינטית למולקולות האויר. האנרגיה הנוספת הזו זניחה לחלוטין, אני מנחש, בהשוואה לאנרגיה הקינטית שיש להם סתם מהתנועה הבראונית שלהם. העובדה ש*מבחינתנו* הם "הרבה יותר זזים" נובעת מכך שהתנועה הבראונית האקראית נוטה להיות זהה לכל הכיוונים, ואילו תוספת האנרגיה הקינטית מהמאוורר נוטה לשנות את וקטור המהירות של מולקולות רבות בכיוון אחד - שינוי כמעט אפסי לכל מולקולה, אבל כל השינויים באותו כיוון.

בסדר, תאמר, ברור מכאן למה המאורר לא מחמם *מאוד*, אבל למה הוא מקרר?

המאוורר לא מקרר את האוויר, ולא מקרר כל דבר. הוא מקרר שני סוגי דברים, נדמה לי:

1. דברים שמכוסים בחומרים נדיפים (מים, למשל), או פולטים חומרים כאלו: בגלל הרוח מתאדים המים, ותוך כדי כך לוקחים אנרגיית חום מסביבתם, ומקררים אותה. זה סיפור ידוע, אבל עלי להודות כאן שאף פעם לא הבנתי אותו בדיוק.

2. דברים חמים יותר מהאוויר שמסביבם. מכיוון שהרוח מפזרת את האוויר, היא עוזרת להשוואת טמפרטורות. מכאן, שדברים חמים יותר מסביבתם יתקררו מהר יותר אם סביבתם תנוע.

האדם שייך, לרוב, לשני הסוגים. הנה לך, המאוורר עם הפעולה הכפולה...
רק בגלל הרוח 52181
בעניין 1. ההסבר הוא די פשוט (אני חושב). אדי מים הם בעלי אנרגיה קינטית גבוהה יותר מאשר מים נוזליים. כאשר מים הופכים לאדי מים הם סופגים לצורך העניין אנרגיה מסביבתם.
רק בגלל הרוח 52195
טוב, הנה אתה נותן לי הזדמנות להסביר מה אני לא מבין כאן. אם אדי מים הם אנרגטיים יותר מאשר מים נוזליים, אז למה בכלל המים מתאדים? אם הם מתאדים כי הרוח נתנה להם את האנרגיה הנוספת הזו, אז למה פתאום הם "לקחו אנרגיה מהסביבה" (מהחום של הגוף)? הם הרי קיבלו את האנרגיה מהרוח!
רק בגלל הרוח 52199
הם לא מתאדים כי ''הרוח נתנה להם את האנרגיה הנוספת הזו'' אלא בגלל שהם יצרו אינטראקציה כימית עם מולקולות האויר שברוח, את האנרגיה הם לקחו מהסביבה.
רק בגלל הרוח 52219
אם יותר לי אנסה גם אני את כוחי-
האידוי אינו אינטראקציה כימית מכל סוג שהוא (לפחות לא בבחינת יצירת תרכובת/פירוקה וכיו"ב) אלא עליה באנרגיה הקינטית של המים (ולו היו יכולים לעלות באנרגיה ללא שחומר אחר היה מוסרה להם עדיין היו הם מתאדים).
המים הנוזליים הם בעלי אנרגיה מסויימת, בעת בואם במגע עם גוף נוצר מאזן אנרגטי בין הגוף והמים. במקרה וטמפרטורת המים נמוכה מזו של הגוף יספחו המים אנרגיה מאותו גוף והדבר מתבטא בעליה באנרגיה הקינטית שלהם על חשבון ירידה באנרגיית הגוף. מופע הדברים הוא הרגשת קרירות מצד הגוף (ירידה באנרגיה שלו משמעה ירידה באנרגיה הקינטית של המולקולות המרכיבות אותו וזו אינה אלא טמפרטורה) וירידה בסדר המולקולות או בצפיפותן אם תרצו (לצורך ענייננו הירידה בצפיפות היא מופע אדי/גזי במקום המופע הנוזלי).

תפקיד המאוורר הינו לכן לסלק את שכבת המים ספוגי האנרגיה למען יוכלו מים נוספים לעבור את אותו תהליך (באין איוורור תשאר שכבת אדי הזיעה סמוך לגוף ותפריע לאידוי נוסף, דבר עליו ודאי יוכלו להעיד תושבי תל-אביב של קיץ)

כאנקדוטה אציין כי למרות שעלולים היינו לחשוב כי המים הנעימים של המקלחת הם בטמפרטורת הגוף לא כך הוא ומסתבר כי גופנו מוביל בכחמש מעלות (וודאי יתקנוני על חוסר הדיוק בהמשך)
רק בגלל הרוח 52274
שים לב ש:
א' האידוי לא קורה בגלל רתיחה.
ב' האידוי לא קורה עם כל גז בסביבתו של המים.
ז"א האידוי הוא עלייה בלחות של האויר סביב המים. כאשר האויר מתחלף יותר מהר, יותר אויר "יבש" מתקרב למים, ותהליך האידוי מתרחש יותר מהר. ולכן קראתי לזה "אינטראקציה כימית", ולא תהליך כימי.
רק בגלל הרוח 52349
מובן ומקובל פרט להסתייגות קלילה לפיה אין צורך באוויר לשם אידוי (לא כל כך הבנתי את ב' הרי אידוי יתרחש בכל סביבה, בעיקר אם היא גזית, אף אם לעיתים לא יהיה מופע האדים הנחשק בימי חורף)
רק בגלל הרוח 52548
תודה לשניכם. אני מתחיל להבין. אם אני מתחיל להבין נכון, האפקט מבחינת אידוי הוא בעצם אנלוגי לאפקט השני שציינתי, של האצת מפל הטמפרטורה - כאן אנחנו מאיצים את מפל הלחות.
רק בגלל הרוח 52566
הלכה למעשה הלחות היא מופע המעיד על טמפרטורת המים ואכן אנו יוצרים מפל טמפרטורה חריף יותר (בתנאים המתאימים) על ידי חילוף האוויר והרחקת שכבה עם חום רב יחסית בכזו עם חום מועט יותר

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים