בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק, 09/01/02 17:52
51851
אני מבין את החוויה הקשה שעברה על תושבי ניו-יורק בעקבות הפיגוע הרצחני, אך אינני מבין מה את רוצה להגיד בתגובה הזו.

האם רצית לומר שבארה"ב יש טמטום לאומני כמו בישראל ("שיפציצו מישהו כבר")? זה ברור. בכל מדינה יש אנשים כאלו, ואין מה לעשות בקשר לזה.
הבעיה מתחילה כשזו הדעה הנפוצה, או לחלופין, כשמקבלים את הדעה הזו בתור אופן הפעולה הראוי.

וזה הלכה למעשה מה שקרה וקורה בארה"ב - החל בטבח המוני של אפגנים חפים מכל פשע (נסי לדמיין מה מרגיש הפליט שכל כפרו הופצץ בידי מטוסים שאיננו מסוגל כלל לראות, וכעת עליו להתמודד עם החורף המקפיא של הרי אפגניסטן, ועם המחסור המתמשך במזון, בדיור, בחימום וכן הלאה; שם בני המזל הם לא אלו שעדיין יכולים לעבוד בקונדיטוריית-על, אלא אלו שמצליחים לקבל שיירי מזון מארגוני הסעד הבינלאומיים שעוד נותרו), המשך בריסוק החוקה ומגילת הזכויות (מלבד התיקון השני - עליו מגן ג'ון אשקרופט בחירוף נפש) עליהם נלחמו אבות האומה האמריקאית, באפלייה שצצה לה במקומות שונים נגד בני מיעוטים מוסלמים ובעלי מראה ערבי, במחיקת כמעט כל זכות אנושית בסיסית למשפט פתוח והוגן ללא-תושבים (כולל זכות למעצר כמעט לא-מוגבל בזמן, והקמת בתי משפט צבאיים סודיים, ללא ביקורת ציבורית, עם יכולת לפסוק גזר דין מוות, שפועלים בין היתר מבסיס אמריקאי מפוקפק בקובה), וכלה בנטרול כל דעה ביקורתית והכתרתה המיידית כ-"אנטי-אמריקאית".

אם ארה"ב נמצאת במסלול להפוך לישראל מבחינת זכויות אדם, אזרח, צדק ושיוויון - אני חושב שצריך להתריע ולמחות נגד זה בקול רם, כי התוצאות ישפיעו על כולנו, ובצורה חמורה הרבה יותר מתוצאותיו המקומיות והמצערות עד מאוד של הפיגועים ב-‏11 בספטמבר, שבוצעו בידי ארגונים המקדמים ערכים אנטי-אמריקאים ואנטי-דמוקרטיים בעליל.

או בפראפרזה על משפט נפוץ:
אם זו הדרך שלנו לנצח, הטרוריסטים כבר ניצחו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים