בתשובה להאייל האלמוני, 30/07/09 11:56
אכן תמונות קשות 518750
רמזים וסודות - מסכת גיטין: "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב". רשמית זה נאמר כהסבר על התורה שבעל פה, מדוע לא נמסרה בכתב. באופן לא רשמי זה משמש גם כהסבר מדוע רצוי להקשיב בצנעה לעצות ופרשנויות מחמירות של רבנים ולא לפרסם אותן בהבלטה.
אכן תמונות קשות 518753
מתוך הכרות רבה עם עולם ההלכה, אני יודע שאת טועה. בדרך כלל חומרות נאמרות בריש גלי וקולות נאמרות בצנעה. את ההסבר הבלתי-רשמי של הגמרא במסכת גיטין אינני מכיר.
אכן תמונות קשות 518906
יש לך הכרות רבה עם עולם ההלכה ואת פרשנויות "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב" אתה לא מכיר? מעניין.
אכן תמונות קשות 518943
חוששני שלא הבנת.

הפרשנות המפורסמת היא שאין לכתוב את התורה שבעל פה, וכפי שכתבת זה איסור שבמרוצת הדורות הפך להיתר ואפילו למצווה. אני מודה שאיני מכיר את הפרשנות שכינית ''לא רשמית'' כביכול שאסור לפרסם חומרות בהבלטה (למעשה אני חושב שהמצאת זאת, אבל בשביל הנימוס אני אומר שאיני מכיר, אשמח לקבל מ''מ).

מעבר לזה, ציינתי שהפרשנות הזאת גם לא תואמת את המציאות ההלכתית, כי בדרך כלל חומרות מתפרסמות דווקא הרבה יותר מקולות. עד כמה שאני יודע, עצם המושג שאומר לא להבליט חומרות בשביל יחסי ציבור עם חילונים הוא זר לשיח ההלכתי. ראי כל המקורות המביכים שמצוטטים אפילו רק בדיון זה.

יש לי הרגשה שתגובתך באה לקנטר אותי, ועל ידי כך לערער את אמינות דברי. אמרתי את מה שאני יודע למי שמעונין לשמוע. אין לי עניין רב להגן על זה יותר. איני האלמוני שכותב כאן את מרבית התגובות, ואני חושב שהוא פרובוקטור. איני יודע מה שיעורי האונס במשפחה בחברה החרדית, ומתוך ידיעתי המעטה אני מעריך שבציבור הדתי-לאומי הם דומים לאלה שבציבור המסורתי או החילוני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים