 |
גם אני.
בנוגע לתחושות מיסטיות, אני לא חושב שהדת קשורה דווקא לתחושות כאלה. בכלל, הקשר בין מיסטיקה לדת הוא בעייתי ורוב הזרמים המרכזיים בדתות לא מתחברים וחלקם אף מתנגדים למיסטיקה ולתחושות הנלוות לה. אני חושב, אבל לא יודע מספיק כדי לפתח את העניין, שהמיסטיקה חדרה לדתות דרך התנועות הגנוסטיות במאות הראשונות לספירה. היא מעולם לא הייתה חלק אינטגרלי בדת, ולכן היחס הדתי כלפי תחושות של התעלות מיסטית היה תמיד חשדני, אם כי לא בהכרח שולל.
בנוגע לתחושות מיסטיות במדע, גם זה מעניין. האדם שבמידה רבה קבע את הצורה שאנחנו חושבים על המדע, פראנסיס בייקון, חשב שכדי לעשות מדע טוב אנחנו צריכים להשתחרר מכל הרגשות שלנו. רגשות, לפיו, מביאים להטיות ולשיפוטים מוקדמים שלא מאפשרים לנו להתבונן בנתונים בעיניים אובייקטיביות. אבל במאה שעברה ההשקפה הזאת הותקפה בצורה הרסנית. ברטרנארד ראסל דיבר על המדע כחלופה לדת, דרך שבאמצעותה אפשר לתעל את התחושות הטרנסצדנטיות שלנו למקומות רציונאליים. הוא לא שלל את תחושות ההתעלות המיסטיות, אלא קרא לפתח אותן לכיוונים חלופיים. פופר, בתורו, התקיף את הרעיון שאנחנו צריכים להשתחרר משיפוטים מוקדמים כדי לעשות מדע וטען שאנחנו צריכים להשתמש ברגשות ושיפוטים מוקדמים כדי להעלות היפותזות, ושמדע טוב מתאפיין בניתנות לביקורת ולא בהתבוננות אובייקטיבית בנתונים. אז לפחות כמו שאני מבין את מצב המחשבה על המדע היום, גם כאן אין שלילת רגשות מיסטיים, אלא ההפך. נשאר רק הדימוי הבייקוני של המדע, אבל אנחנו כבר מזמן לא שם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש