בתשובה להאייל האלמוני, 27/08/09 23:28
חמלה רגש יותר בריא 522465
מוזר. אני לא רואה מה ''לא בריא'' בשנאה, ומה ''עוצמתי'' בחמלה. ואני הייתי הורג את היטלר (רצוי לאט) גם אם הוא היה כלוא בצינוק אפל לשארית חייו, אז לא הסכנה היא מה שמעניין אותי.
חמלה רגש יותר בריא 522500
אתה כנראה אדם מאד יציב ולכן אינך רואה (וטוב מכך, כנראה לא חשת) את ה''לא בריא'' וה''עוצמתי'' בשתי התכונות כשהן חורגות בעוצמתן, בהתאמה.
מי שחווה על בשרו עד כמה השנאה, באי מידתיות, יכולה להרעיל את חייו או לחילופין, מי שחווה עד כמה הרחבת תחושת החמלה ו-כן (צר לי על השפה הניו אייג'ית) הרחבת תחושת החמלה והחיבור למין האנושי, מיטיבה את חייו, יכול להבין את דברי האלמוני.
יתכן שמידתיות היא מילת המפתח.
חמלה רגש יותר בריא 522502
איך באמת הרחבת תחושת החמלה מיטיבה עם חייך?
חמלה רגש יותר בריא 522507
בעיקר בהפחתת השיפוטיות. בלראות יותר את האדם השני ולקבל אותו כפי שהוא גם כשהוא אומר ועושה דברים שבעבר היו מעוררים בי,
בשל השיפוטיות ואי החמלה, זעם ותגובות בהתאם.
כלומר, בעזרתה הפכתי ליותר ידידותית (ויש אומרים: אפשרית) לסביבה.
חמלה רגש יותר בריא 522509
ולעודד דודו־טופזים להרביץ לסביבה כשאכלו להם ושתו להם?
חמלה רגש יותר בריא 522513
ממש לא. למצות את הדין ובמקביל להבין את תחושת היאוש (עם שיפוטיות - הילדותית) שאחזה במי שחשב שהוא מיוחד מאד.
רק להרחיב את טווח ההבנה גם של מי שעושה דברים איומים. זו כבר רמה שונה של חמלה וחיבור אנושי.
חמלה רגש יותר בריא 522515
כלומר: החמלה שלך לא היתה עוזרת לדודו טופז בפועל. אז אין מחלוקת אמיתית בינינו.
חמלה רגש יותר בריא 522519
כנראה שלא במובן המעשי. אולי ברמת השיפוטיות של האיש נותר פער.
חמלה רגש יותר בריא 522521
מהו בדיוק הפער?

מהי המשמעות של החמלה במקרה הזה? ביטוי מעשי שלה?
חמלה רגש יותר בריא 522527
אם אחזור לכותרת ולתחילת הפתיל, היתה אי הבנה מדוע דובר על חמלה כרגש ''עוצמתי'' ולכן התייחסתי לביטוייה בחיי היומיום.
במקרה הזה מן הסתם ברמת התחושה, אני אחוש פחות שמחה לאיד (אם ארחיב את החמלה על אדם שמבצע התאבדות, גם אם כתוצאת מעשיו) מאדם שיתייחס לעובדות ביתר שיפוטיות.
המשמעות היא בשוני בתחושה לגבי האירועים, הסכמתי איתך שאין הבדל ברמה המעשית, בשיפוט החוקי הפעם.
יתכן שאין לכך הרבה משמעות לגביך, בהתנהלות היומיומית, בה המעשים פחות קיצוניים, יש להרחבת החמלה אפשרות לביטוי מעשי רב יותר ולכך יש משמעות רבה בעיני.
חמלה רגש יותר בריא 522532
אה, אבל מה רע בשמחה לאיד? אנשים שמחים חיים יותר. או משהו.
חמלה רגש יותר בריא 522538
כמובן.
חמלה רגש יותר בריא 522593
החמלה אפילו המיזערית מאפשרת לך להתבונן בדברים ללא תאוות הנקם וצמאון לראות דם.
חמלה רגש יותר בריא 522531
מה הטעם בלקבל את דודו טופז? מה הטעם בלקבל בסלחנות אלימות באופן כללי? למה להיות ידידותי לסביבה הזו? האם מי שמרחם על האכזריים לא מתאכזר לרחמנים?

אני דווקא מעדיף עולם שבו הדודו-טופזים מעוררים זעם בחברה עד שהיא מקיאה אותם מתוכה, מאשר עולם שחומל עליהם.
חמלה רגש יותר בריא 522536
מעניין. אני מסכים עם כל מה שאיילת ואת אומרות לגבי החמלה, אבל אני לא חושב שהחמלה מיטיבה עם חיי. אני כן מאמין שעלינו לחוש חמלה כי אני חושב שזאת דרישה רציונאלית ודרישה מוסרית. אבל החמלה הופכת את חיי לקשים יותר במובן זה שאני מצטער הרבה יותר במקום סתם לכעוס או לנפנף אנשים ותופעות מעלי.
חמלה רגש יותר בריא 522537
מה הרציונל שבלחוש חמלה לדודו טופז? אם להמשיך את הגישה הצינית, זה שהוא התאבד ופטר אותנו מעונשו (בגלל שלא הפגנו כלפיו מספיק חמלה) שיפר פלאים את מצבנו (חסך לנו כסף וזמן והתעסקות בנודניק הזה, ואת הסכנה שהוא ימשיך לבריין). הדבר הרציונלי שהיינו צריכים לעשות כחברה היה להתאכזר אליו עד שיתאבד.
חמלה רגש יותר בריא 522539
חמלה באופן כללי. דודו טופז הוא רק מקרה פרטי.

אני חושב על זה כך. ככל שאנחנו מתאמצים להבין את הזולת דרך "להעמיד את עצמנו במקומו", אנחנו מרחיבים את יכולת ההבנה שלנו של העולם מסביבנו. זהו אותו רציונאל שעומד בבסיס המדע, גם אם כאן זאת מתודה אחרת (אפשר לשאול מה הטעם לנסות להבין את העולם מסביבנו במקום לשכב על החוף עם קוקטייל ושמשייה קטנה בתוכו, אבל זאת כבר שאלה שונה).
הקשר לחמלה כאן נראה לי דו-כיווני: כדי לבצע את התרגיל של להעמיד את עצמנו במקום הזולת אנחנו זקוקים לחמלה שתביא להשעיית השיפוט לטובת הבנה, וגם התוצאה של המהלך הזה היא חמלה כי אנחנו מזדהים עם הזולת ובמסגרת המגבלות שלנו - מבינים את רגשותיו.
חמלה רגש יותר בריא 522540
אין לי התנגדות לחמלה באופן כללי. יש לי, כשהיא מופנית באופן גרף כלפי כל העולם ואחותו, ובפרט כלפי דודו טופזים פרטיים (כל דבר כללי הוא אוסף של מקרים פרטיים שמטופלים באופן גורף).

אין בעיה *להבין* את דודו טופז. אני חושב שאני מסוגל *להבין* אותו. זה לא קשור, בעיני, לחמלה. או להזדהות.
חמלה רגש יותר בריא 522545
אתה חושב שאתה מסוגל "להבין" אותו? לא רק להבין את ההסברים שניתנו בתקשורת לתהליכים הנפשיים שהוא עבר? אני מתקשה בזה, אני מודה. אני גם מתקשה לראות כיצד אפשר "להבין" בלי לחמול. נראה לי שהבנה מחייבת לדמיין את עצמי מרגיש את הכאב, הזעם והעלבון העמוק שהוא חש, ושבאופן רגיל מתעוררת בי חמלה לאדם שחש ככה כי אני מכיר בעצמי - בקטן, מאוד בקטן - את הרגשות הללו. אני חושב שכדי להבין בלי לחמול הייתי צריך לייצר נתק בתוך עצמי. אבל אולי זה עניין של מבנה אישיותי שונה. אני לא יכול להוכיח קשר סיבתי בין הבנה לחמלה.

ככל שמקרים הם קיצוניים יותר, הם מרחיבים את ההבנה שלנו של בני אדם. מכאן הערך של מקרה דודו טופז. אני מתכוון לערך הרציונאלי, שמתבטא בהרחבת ההבנה שלנו את העולם. בעיניי, יש גם ערך מוסרי לחמלה על אדם במצוקה, אבל זה עניין אחר.
חמלה רגש יותר בריא 522546
(וגם לשאול מדוע לעסוק במדע במקום לשכב בשמש עם קוקטייל ושמשייה קטנה בתוכו, אותה מתודה)
חמלה רגש יותר בריא 522549
לא הבנתי.
חמלה רגש יותר בריא 522551
ניסיתי לומר שזהו אותו ראציונל ואותה המוטיבציה שיש בעיסוק במדע. נדמה לי שציינת הבדל שבעיני אינו קיים.
חמלה רגש יותר בריא 522554
ההבדל, בעיניי, הוא במתודה.
חמלה רגש יותר בריא 522635
במחשבה שנייה, גם במדע וגם בניסיון להסביר לעצמי את התנהגותו של הזולת, מדובר על העלאת השערות וניסיון להתאים אותן לעובדות. אז ההבדל העיקרי בעיניי הוא שהמדע הוא מוסדי, ומהמוסדיות הזאת נובעים קריטריונים אינטר-סובייקטיביים לקבלת ההשערות. זאת, בעוד שהניסיון להסביר לעצמי את התנהגותו של הזולת נשאר בתחום הסובייקטיבי.
חמלה רגש יותר בריא 522676
למה הכוונה ב"אינטר-סובייקטיבים"? תודה.
(אני מבינה כללית ונהנית מחידוד ההבדל אך רוצה להבין במדוייק)
חמלה רגש יותר בריא 522697
באופן מסורתי, אנחנו מנגידים אחד לשני את המושגים אובייקטיבי וסובייקטיבי. במאות האחרונות היו ניסיונות רבים להראות שהמדע הוא אובייקטיבי. הניסיונות הללו כשלו כולם. לא רק שאנחנו לא יכולים להצדיק את המדע, אנחנו אפילו לא מבינים מהו אותו דבר אנחנו רוצים להצדיק. אף אחד לא מצליח ליצור תיאור סביר, לוגית, של עבודת המדען ומכאן של התנהלות המדע.

הכישלונות לתאר ולהצדיק את המדע הביאו אנשים לקוטב השני. המדע תואר כסובייקטיבי, והבחירות שעושים המדענים תוארו כשרירותיות. העלייה של תיאוריות מסוימות ודחיית תיאוריות אחרות תוארה בעיקרה כמשחק של יחסי כוחות חברתיים.

גם הגישה הסובייקטיבית לא מצליחה לתת הסברים מספקים למדע. וחוץ מזה, היא הורסת את חלום המודרניות של האנושות כמתקדמת לעבר עתיד טוב יותר. על כן, נעשו ניסיונות לשבור את הדיכוטומיה אובייקטיביות/סובייקטיביות, ע"י מושג חדש, של אינטר-סובייקטיביות. הרעיון הכללי הוא שמצד אחד, ידע מדעי אינו דבר אובייקטיבי. אמנם יש בו מרכיב עובדתי, אבל המרכיב הזה אינו מכריע לוגית. מצד שני, ידע מדעי גם אינו דבר סובייקטיבי, שרירותי, אלא תוצר של מוסד חברתי. בנוסף למרכיב העובדתי, יש בו מרכיב הסכמי. תקינותו ותוצאותיו הן תוצאה של סוג המוסד שהוא (פומבי, מאפשר ביקורת וכדומה) ולא של פעילות נכונה של המדען הבודד. הידע המדעי הוא "גוף ידע" שאינו מצוי בראשהם של מדענים כאלה ואחרים, אלא הוא משותף לכל החברים במוסד המדעי, ושאלת היחס בין גוף הידע הזה לבין המציאות מתעוררת מחדש בגרסאות אחרות מאלה שהכרנו כשחשבנו שידע הוא דבר אישי.
חמלה רגש יותר בריא 522727
וואו. מאד מעניין וחדש לי. המושג מחד מערער את תחושת הביטחון ולא מאפשר להתייהר עוד בחזות ''אוביקטיבית''
ומאידך זהו בדיוק היופי בגישה המדעית, הרצון לדייק גם במטה התייחסות למדע, מרשים. תודה רבה.
חמלה רגש יותר בריא 522730
אל תספרי לאף אחד כדי שאני לא אצא חנון מושלם, אבל אלה מסוג הרעיונות שמרגשים גם אותי וגורמים גם לי ל''וואוו''. אני קורא אותם בניסוחים מוצלחים (וארוכים) הרבה יותר, ואז אני נזקק להניח בצד את הספר ולעשות טיול קטן כדי להרגיע את עצמי.
חמלה רגש יותר בריא 522735
אהבתי, סודך שמור עימי.
חמלה רגש יותר בריא 522786
נתקלתי עכשיו שוב בתגובה שלי, ובעצם אני חושב שהיא מאוד חסרה. בנוסף לניגודים אובייקטיבי/סובייקטיבי, יש עוד ניגוד שירשנו מהפרה-סוקראטים, זה של אובייקטיבי/קונבנציונאליסטי. האינטר-סובייקטיביות שונה מהקונבנציונאליזם בכך שהיא טוענת שבמדע יש מרכיב עובדתי והוא לא רק הסכמי. במילים אחרות, המדע הוא ניסיון לתאר את העולם שמאחורי התופעות ולא רק למצוא קשרים בין התופעות באמצעות שפה פורמאלית. אבל עדיין, מה שנחשב לאמת מדעית או למתודה מדעית תלוי גם בהסכמה כללית בין חברי הקהילה המדעית. הבדל נוסף הוא שקונבנציונאליזם נוטה להיות השקפה הוליסטית, שכופה את מושגיה על המדען הבודד, בעוד שאינטר-סובייקטיביות מייחסת למדען הבודד יכולת רבה להשפעה על התכנים. הוא אמנם צריך להשיג הסכמה כללית על רעיונותיו באמצעות כללי המוסד המדעי, אבל המדען אינו מוגבל מראש לקונבנציות שבאמצעותם נהוג לראות את התופעות.

המעניין כאן הוא שמההשקפות השונות על טבעו של המדע נגזרות גם אסטרטגיות פעולה למדען. קון, למשל, שהוא קונבנציונאליסט, ייעץ למדען להיצמד לפרדיגמה כדי לעשות "מדע טוב" ולהיות חבר בקהילה המדעית. קוויין, שהוא אינדוקטיביסט ומצדיקן, טוען שכשמתגלה סתירה בין תיאוריה מדעית לבין משפטי תצפית, עלינו לשאוף לבצע את השינויים הקטנים ביותר בתיאוריה כדי ליצור התאמה מחדש בינה לבין הידע העובדתי שלנו (כי רוב הידע שלנו מוצדק ע"י אינדוקציה). פופר, שדוגל באינטר-סובייקטיביות וטוען שידע הוא קודם כל אנושי ולא מוצדק ע"י העובדות, ממליץ לנו את ההמלצה ההפוכה, וקורא לראות בכל סתירה בין תיאוריה למשפט-תצפית עילה להפרכת התיאוריה.

מה שמגניב הוא שאין סיבה להגביל את הדיון הזה רק למדע. גם בהתנהלות שלנו בחיים אנחנו בתהליך רציף של ניסיון ליצור התאמה בין המחשבות וההאמנות שלנו לבין המציאות. ועל כן, הויכוח התיאורטי הזה ממשיך לתוך תיאוריות של רציונאליות: מה קורה כשאנחנו מגלים שהמחשבות שלנו אינן תואמות את המציאות? האם עלינו לקבל נורמות חברתיות ומוסדיות ולהניח שהן מייצגות חוכמה חברתית? (קון). האם עלינו ליצור תהליך מתמשך וסבלני של בדיקת העובדות ושינויים הדרגתיים וזהירים בהאמנות שלנו על העולם? (קוויין). או האם עלינו להיות נכונים לזרוק את כל מה שחשבנו ולהעלות השערות חדשות ולפעול לפיהן עד שהן מתגלות כמופרכות? (פופר). והויכוח נמשך.
חמלה רגש יותר בריא 522795
נשמע הגיוני שהתשובה לשאלה האחרונה לא ממש נתונה לשליטתנו. מבחינה פסיכולוגית (או אולי ביולוגית?) אני לא בטוח שאנחנו מנסים ליצור מודלים של המציאות ("ליצור התאמה"?) כמו שאנחנו מנסים להתמודד עם בעיות שמקורן במציאות. המודלים הם תופעת לוואי, ומספיק שיהיו טובים דיים. בקיצור, התנהלות חיי היום-יום שלנו איננה מדע משום שהיא...אישית יותר.
חמלה רגש יותר בריא 522802
אני לא רוצה לטעון שההתנהלות היומיומית שלנו היא מדע (היא לא), אלא שאנחנו יכולים לקחת את המדע כמודל מוצלח לבחינת רציונאליות ההאמנות שלנו. כמו שבמדע אנחנו מנסים למצוא הסברים לעובדות הנתונות, כך גם בחיי היום-יום שלנו, ועל כן יש מקום לאימוץ אסטרטגיות טובות מהמדע לבניית המודלים המחשבתיים שלנו.

בנוגע לכך שהמודלים צריכים להיות "טובים דיים" - עד כמה שאני מבין את הטענה הזאת, משמעותה היא שאנחנו מוותרים על למידה מהניסיון כי המודל שלנו עובד במידה מסוימת. ובכפוף לאילוצי משאבים, זאת נראית לי גישה לא רציונאלית: אנחנו צריכים להפיק את המירב מהניסיון כדי לבנות מודלים אמיתיים של המציאות, שיאפשרו לנו לפעול בצורה שתקרב אותנו להשגת המטרות שלנו.

בנוגע לכך שזה לא נתון ממש לשליטתנו - זאת תיאוריה פרספקטיביסטית של רציונאליות, לא דסקרפטיביסטית. אבל מדוע אנחנו לא יכולים לשאוף לשם? אף אחד מבני האדם אינו רציונאלי לחלוטין, אבל אנחנו יכולים להתקרב להתנהגות רציונאלית. מי אמר שאנחנו צריכים להתבוסס כל חיינו במי אפסיים של הצירוף של ביולוגיה ומסורת חברתית? (טוב, קון אמר. אבל אני חושב שכאן הוא טועה).
חמלה רגש יותר בריא 522915
(ואני רציתי להודות לך על שתימצת את ההסברים הארוכים :))
מאד מעניין אף שלחלק מהמושגים התייחסתי יותר מהבנת ההקשר ולא לפי ידע מעמיק קודם.
מתוך מה שהבנתי אני נוטה לגישתו של קוויין ובעיני ברציונאליות או בשאיפה לרציונאליות יש כוח מנחם ומחזק כך שתיקונים קטנים (או כפי הצורך) בתיאוריה ובהסברים לעצמנו, תוך בדיקה זהירה של העובדות, נשמעת כדרך מדליקה לחקירת חיינו.
חמלה רגש יותר בריא 522920
העונג כולו שלי.
חמלה רגש יותר בריא 522924
ומספיק עם האייל האלמוני, מאיה.
חמלה רגש יותר בריא 522927
בסדר, יהונתן.

(אלא אם אשתפן שוב, כמובן)
חמלה רגש יותר בריא 522917
האסטרטגיות הללו כלליות מדי בעיניי, גם למדע וגם לחיים. זה קצת כמו לשאול - מה על בית המשפט לעשות כשהנאשם אינו מודה? האם הוא צריך להאמין לו, להרשיע אותו, או להכריז על משפט חוזר?
חמלה רגש יותר בריא 522921
בבקשה, אני אשמח לשמוע הצעות חליפיות. מה על המדען לעשות כשהוא נתקל בחוסר התאמה בין התיאוריה לבין התצפית.
חמלה רגש יותר בריא 523034
1. לחזור על הניסוי.
2. לודא שהתצפית היא אכן מה שהוא חושב שהיא.
3. לודא שחוסר ההתאמה הוא באמת חוסר התאמה.
4. לחפש את השינוי הקטן ביותר בתיאוריה שיסביר את התצפית.
5. לחפש תיאוריה חדשה.
חמלה רגש יותר בריא 523046
למה 4?
חמלה רגש יותר בריא 523049
ככל שהשינוי גדול יותר, הוא ידרוש התאמה של עובדות רבות יותר.

המורה שלי לפיזיקה בתיכון המחיש את זה ע"י הדוגמה הבאה:

אם יש לך תמונה שתלויה עקום, יש לך שתי אפשרויות: ליישר את התמונה או ליישר את הקיר. יישור הקיר יידרוש כמובן התאמה של של עוד קירות אחרים בבית. מן הסתם של הבית כולו. אולי גם של המדרכה שעל־ידו והלאה.
חמלה רגש יותר בריא 523050
אז מה? המטרה שלי היא לא חיסכון באנרגיה אלא התקרבות לאמת.
חמלה רגש יותר בריא 523055
כמה אמיתות אחרות אתה מקריב על מזבח ההתקרבות לאמת?
חמלה רגש יותר בריא 523060
אף אחת. ברור שכל תיאוריה חדשה צריכה להסביר את מה שהסבירה התיאוריה הישנה פלוס מה שהיא לא הצליחה להסביר.
חמלה רגש יותר בריא 523061
אבל מה אם החדשה לא מצליחה להסביר את כל הדברים? זה פוסל אותה אוטומטית?
חמלה רגש יותר בריא 523064
כן.
חמלה רגש יותר בריא 523067
הסיכוי שמשהו פגום בתאוריה כולה הרבה יותר נמוך.

ככל שהיא עברה כבר בחינה ע''י יותר אנשים ועברה יותר מבחנים (תחזיות מוצלחות), האמון שלי בה גובר.

בתור תוכניתן, כאשר אני מגיע למצב שבו נדמה לי שנתקלתי בבאג בספריה שבה אני משתמש אני בודק את עצמי היטב לפני שאני מדווח על באג (בהנחה שבאמת מדובר על ספריה יציבה) - הקוד שלה עבר הרבה יותר עיניים מאשר הקוד שאני כותב עכשיו. ואכן ברוב מוחלט של המקרים הללו מתברר שה''באג'' הוא שגיאה בקוד שלי.
חמלה רגש יותר בריא 523070
אישוש הוא מהלך לא תקף, ותיאוריה שהופרכה היא, איך לומר, מופרכת.

ובאמת אם מצאת "באג" פרטי בתיאוריה אף אחד לא ידחה אותה לפני שתפרסם מאמרים במוסדות המתאימים ותראה הדירות וכל זה. אינטר-סובייקטיביות, כבר אמרתי? לא המדען מקבל או דוחה תיאוריה אלא הקהילה המדעית.
חמלה רגש יותר בריא 523073
תזכורת: בתגובה 522921 דובר על תצפית אחת שלא מסתדרת עם התאוריה.
חמלה רגש יותר בריא 523074
גם אני יכול: תצפית מדעית אחת. תצפית מדעית היא כזאת שאפשר לחזור עליה, ציבורית וכולי.
חמלה רגש יותר בריא 523078
דוגמה בשבילך:

נניח שקיבלת תוצאות של מדידת מסלולו של כוכב הלכת החדש אורנוס. הן לא מתאימות לתאוריה הזו של ניוטון מלפני מתאיים שנה.

מה אתה עושה? נניח שכבר עברנו את השלבים של האשמת התצפיתנים.

האם צריך להניח שתורת המשיכה שגויה? או לתקן קצת את התאוריה?
חמלה רגש יותר בריא 523081
זה לא כל כך רלווטי. אתה לא דוחה תיאוריה כל זמן שאין לך חלופה של תיאוריות אחרות שמסוגלות לספק ניבויים, אחרת זה כמו לדחות את כל הדיסציפלינה. כל זמן שאין לך חלופה, אתה עוסק בתיקונים והטלאות. העניין הוא תמיד תחרות בין היפותזות.
חמלה רגש יותר בריא 523159
אז מבחינתך אין הבדל בין "שינוי קטן" בתאוריה לבין החלפתה?
חמלה רגש יותר בריא 523154
להפוך לטרחן כפייתי.
חמלה רגש יותר בריא 523214
מן הסתם, זה מאוד תלוי בסיטואציה הספציפית ובענף המדע הספציפי. למשל, בניסויים המתבססים על תרביות חיידקים, חלק גדול מאוד של התצפיות הוא רועש בגלל זיהומים וכד'. כך שהדבר הראשון לעשות הוא לשחזר את הניסוי כמה שיותר פעמים ובצורה כמה שיותר סטירילית.
בפיזיקה היתה הבעיה הידועה של אי-התאמה בין המודל הסולארי לכמות הניוטרינו שנמדדים בכדוה"א (solar neutrino problem). היא נפתרה אחרי 40 שנה באמצעות תאוריה חדשה על מודל ההתנהגות של ניוטרינו (ניוטרינו יכול "לעבור" בין כמה מצבים, שחלקם לא ניתן לגילוי). הווה אומר, על פני עשרות שנים בוצעו ניסויים חוזרים, הועלו השערות, אחת מהם קיבלה עדויות תומכות ממספר ניסויים ונתקבלה כתאוריה *חדשה* (לא הפרכה של קיימת).

במילים אחרות - "על המדען" להכיר את תחום המדע שלו, לנסות להעלות השערות ולאשש אותם אמפירית, ו*אם* יש השערה סבירה שמתיישבת יפה עם תצפיות ותאוריות קיימות - אפשר לקבל אותה. (אם אין, ממשיכים לנסות). יש משקל קטן מאוד לשאלה האם ההשערה היא בחזקת הפרכת תאוריה או שינוי קטן לתאוריה קיימת.
חמלה רגש יותר בריא 523235
דוגמא יותר אקטואלית: החומר האפל.

רוב המדענים מניחים את קיומו ולא את מופרכותה של תורת היחסות, אבל יש קומץ שדוגל דוקא באפשרות השניה (כולל כמה במכון ויצמן). עד שהפילוסופים של המדע יגמרו להתווכח איזו גישה נכונה, סביר שהבעיה כבר תמצא את פתרונה.
חמלה רגש יותר בריא 523266
זאת בעיה מדעית, לא? כדאי שהמדענים יפתרו אותה. הפילוסופים לא יודעים לעשות את העבודה של מדענים.
חמלה רגש יותר בריא 523274
אז שוב, מה בעצם אמרנו שהפילוסופים עושים?
חמלה רגש יותר בריא 523275
לא יודע. זה נושא להרבה מחלוקות פילוסופיות.
חמלה רגש יותר בריא 523282
כן, אבל הייתי מצפה שפילוסופים של המדע יוכלו להגיד לאיזו גישה יש סיכוי טוב יותר.
חמלה רגש יותר בריא 523291
למי הם יגידו? למדענים? אני חושב שרובם היו מוציאם כנגד הפילוסופים של המדע צוי הרחקה ואיסור עיסוק, לו היה ניתן.
חמלה רגש יותר בריא 523292
לציבור שמשלם את משכורותיהם, כדי שהוא יוכל (באמצעות נבחריו) להעביר תקציב למדענים האוחזים בגישה הנכונה.
חמלה רגש יותר בריא 523299
על סמך מה אתה מצפה שהם יהיו מסוגלים לכך?
חמלה רגש יותר בריא 523310
חשבתי שזאת העבודה שלהם.
חמלה רגש יותר בריא 523314
חשבת שפילוסופים מסוגלים לתת מסקנה חד משמעית, שגורסת באיזה אופן כדאי לפעול בעולם האמיתי?

שיהיה לך בהצלחה עם זה...
חמלה רגש יותר בריא 523265
עד כמה שאני מבין, אתה מציג את גישת האישוש. הבעיה, כרגיל, היא שאישוש אינו תקף לוגית ושאפשר עקרונית לאשש כל דבר. אני הייתי מציע לשנות את התיאור שלך כך שעל המדען לנסות להעלות השערות ולהפריך אותן אמפירית.
כמו כן - וזה נדמה לי הקטע החשוב - ברגע שהשערה מופרכת המדען צריך לבחור מה לעשות. הוא יכול לתקן אותה אד-הוק, הוא יכול לבחור השערה אחרת ממגוון השערות שנתונות לו. ואז מתעוררת השאלה, באיזו השערה עליו לבחור? זאת שקרובה ביותר להשערה שהופרכה או זאת שמפגינה נועזות ביחס אליה? כאן כבר יש מקום לשאלה של התקדמות זהירה מול פרועה וכדומה.
חמלה רגש יותר בריא 523362
איני יודע מה זה גישת האישוש, או למה אישוש צריך להיות "תקף לוגית". הוא צריך להיות הכי תואם לתצפיות האמפיריות, ו*ככה הוא נבחר בפועל* - כפי שתארתי בדוגמא של ה-solar neutrino problem.
הפרכה של השערות היא ברוב המקרים לא רלבנטית. בדוגמא שהבאתי, ההשערה המקובלת היום (הנוטרינו משנה את סוגו) נבחרה כי הצליחו להראות בניסוי שהנוטרינו אכן מתנהג כך. היתה גם השערה שהטמפרטורה במרכז השמש היא נמוכה יותר ממה שסברו. השערה זו לא הופרכה עד היום (ואף אחד לא מנסה, למיטב ידיעתי).
כמו כן, ההשערה "התרבית מהניסוי הקודם הזדהמה" אינה ברת הפרכה. אני מסכים שבמקרה שניתן לבצע ניסוי מפריך, כמו במקרה של EPR, אז המצב אידיאלי.

השאלה "באיזו השערה עליו לבחור" גם היא אינה נמדדת בהתקדמות זהירה מול פרועה, אלא בנתונים האמפיריים הזמינים.
לדוגמא, מדענים שבחרו בהשערה "לא ניתן לגלות את חלק מהנוטרינו" תכננו וביצעו הרבה ניסויים עד שנמצא זה שגילה את הטרנספורמציה שעובר הנוטרינו. רוב הניסויים לא נתתו תוצאות פרודקטיביות, ובמקרה זה (אני מניח) המדענים חשבו על ניסוי אחר או המתינו לראיות אמפיריות חדשות ממדענים אחרים.
חמלה רגש יותר בריא 523367
למה אתה מתכוון כשאתה כותב ש"הצליחו להראות בניסוי שהנוטרינו אכן מתנהג כך"? איך אפשר להראות כזה דבר? אם השערה תואמת לתצפיות האמפיריות, כל מה שאנחנו יכולים לומר זה שיש אפשרות שהיא אמיתית ולא יותר מזה (אם היפותזה X אז תצפית Y, קיבלנו תצפית Y, לא מנביע היפותזה X). כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה הפרכות. ואז מתעוררת השאלה באילו היפותזות לא-מופרכות (שמספרן אינסופי בעיקרון) אנחנו צריכים להחזיק טנטטיבית, באילו היפותזות שווה להשקיע את המשאבים שלנו כדי לבדוק אותן, מה קורה כשיש לנו כמה היפותזות מתחרות שאף אחת מהן לא הופרכה וכולי. כאן השאלה של זהירות מול נועזות היא רלוונטית מאוד.
חמלה רגש יותר בריא 523407
באיזה ניסוי הראו אוסצילציות של ניוטרינואים (LSND לא נחשב)?
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529215
בנוגע לגישה האינטר-סובייקטיבית חשוב לי להדגיש שכמדען (אולי יותר לשעבר), יעדי הבסיסי אינו מתן תיאור כלשהו של העולם אלא *הבנת העולם*. נכון שלתיאור העולם ישנו קשר הדוק ליעד זה, אך אין הוא ההבנה עצמה, שהיא, לפחות לדעתי ‏0 ההכרה בתיאור של העולם שהוא מדוייק (מבחינת הניבויים) ומתומצת (מבחינת הנחות היסוד). הדוגמא הקיצונית לתיאור מדוייק שההכרה בו אינה מבטאת הבנה הינו תיעוד העובדות כהוויתן (ותו לא).

אז אם הגישה האינטר-סובייקטיבית מסתפקת בבירור הדינמיקה, יעדי הביניים והאמצעים בהם מתקדמת הקהילה המדעית ליעדיה, יתכן שהיא בכיוון הנכון. אני מזכיר זאת משום שלפעמים נדמה לי שחלק מן הניסיונות הסוציולוגיים/פילוסופיים לתאר את המדענים (ולא רק אותם) דומים לניסיון להסביר את תופעת הזוגיות ע"י מי שגם אם חווה אהבה בעצמו, עדיין בוחר הוא להתכחש לתפקידו של רגש אצל אחרים, ובמיוחד לחלקו בתופעה הכללית אותה הוא חוקר. אולי זה משום שייחוס רגשות וערכים נעלים (עוד דוגמא: מניעים מוסריים) נחשב כראוי לסופרים ולמשוררים, אך כספקולציה נאיבית כאשר מדובר במחקר רציני או בהגות קרת רוח.

הבנת האמת אודות העולם קשורה גם לעניין נוסף שעלה בדיון, והוא גודל השינוי המומלץ בהסבר קיים, כאשר מתגלית תצפית הסותרת אותו.
אני נוטה להצטרף כאן לדעת צפריר ולזו של קון ומציע למדען לבדוק קודם כל אפשרות של תיקון ההסבר הקיים. רק אם לא נמצא פתרון משביע רצון מסוג זה, כדאי לנסות כיוונים שהם מהפכניים ביחס להסבר הקיים. הסיבה האמיתית לכך היא לדעתי זו אליה כנראה התכוון צפריר, מבלי להזדקק לרידוד הסוציולוגי של קון. לפני שנגיע לעניין זה, יש לענות על השאלה הכללית והידועה יותר: כיצד עדיף בד"כ להסביר אוסף תופעות - ע"י הסבר שהנחות המוצא שלו דלות ופשוטות, או להיפך, ע"י הסבר שעושר הנחותיו עשוי אולי להתאים עצמו טוב יותר לידע הנוסף עם הזמן?

התשובה היא פשוטה: ככל שהסבר נזקק להנחות מוצא רבות יותר, כך גובר הסיכוי שלפחות אחת מהן תתברר בעתיד כשגויה, מה שיפריך את ההסבר, לפחות בחלקו. מכאן, שמדען התוהה על האמת, עדיף לו בד"כ להמר עפ"י דרכו של ויליאם איש אוקהם ולחפש את ההסבר שהנחות היסוד שלו מעטות ופשוטות יותר, פשוט מאחר ואז נמוך יותר הסיכוי שההסבר יתברר כשקרי, ולכן הסיכוי שההסבר הוא האמת עולה.

מבחינה מעשית, הפיכת התער של אוקהם למתכון לפעולה אינה פשוטה ואולי גם לא בעלת ערך. גם בלעדיו ברי לכל בר-דעת, או לפחות לאלו מהם המקובלים עלי, שעדיף להסביר חלון שבור המלווה בלימון קשה השוכן בין הרסיסים שעל רצפת החדר ‏1 באופן המתבקש, יותר מאשר ע"י תיאוריית קונספירציה רבת תהפוכות השלובה בהשתלשלות פיסיקלית מפותלת שכוללת הנחות רבות בנות הפרכה. כלומר רובנו כבר חושב אוקהמית באופן טבעי. כשמנסים להכליל פורמלית את התער של אוקהם, מתברר שלא תמיד קל לפרק הנחות למרכיביהם הבסיסיים באופן שיאפשר השוואה בין כל שתי קבוצות קבילות של הנחות כדי למצוא את הפשוטה יותר, שלא לדבר על לשכנע בכך. עוד דוגמא מן החיים: לא קל לשכנע (את מי שסבור אחרת) ש"יש אלוהים" אינו הנחה בודדת ופשוטה, אלא אוסף המורכב יותר מכל מה שהוא מנסה להסביר.

המדע הוא כמו החיים, רק יותר מדוייק ‏2 ומלבד השימוש האינטואיטיבי בתער של אוקהם ע"י העוסקים בו בדומה לדוגמאות הנ"ל, הוא נעזר במקבילה היישומית של הכלל, שניתן לנסחה באופן גס ע"י "ככל שהמודל המתאים לידע המצטבר פשוט יותר, כך יכולת הניבוי שלו גבוהה יותר". כמו בתער של אוקהם, גם כאן הטענה מתקיימת באופן סטטיסטי בפער שבין הידע הקיים לאמת המלאה ‏3. אפשר למצוא לכך ביטוי ברגרסיה, בלמידה חישובית ומצאתי את זה גם כאן‏4.

נחזור עתה לשאלת המודל המתוקן לעומת המודל המהפכני: הסברים מקשרים בין הנחות למסקנות. בהסברים מדעיים ידוע תמיד, או לפחות כמעט תמיד באילו הנחות תלויה כל מסקנה ותצפית. לכן, גם כאשר מתגלית תצפית חריגה אנו יודעים מאילו הנחות מוצא של ההסבר יכולה לנבוע חריגות זו - *כאשר כל שאר ההנחות אדישות לה*. מאחר וברוב המקרים עיקרו של ההסבר הקיים כלל אינו נוגע לחריגות שנתגלתה, אין צורך לשנות את רוב הנחותיו. משום כך, אם למשל ההסבר המהפכני מחליף גם הנחות האדישות לחריגוּת, כאלו שכבר אוששו למכביר, ומחליף אותן בהנחות חדשות, הרי שעתה יש לערוך בדיקה מקיפה לגבי תאימותן של ההנחות החדשות לידוע ומבוסס משכבר. סטטיסטית אין זה הימור חכם למי שמבקש את האמת, במיוחד אם ניתן לבודד ולהחליף רק את ההנחות הקשורות מתמטית לתצפית החריגה ולהמשיך לעמוד על קרקע יציבה בכל השאר.

גם כאן יש לסייג את התובנה הסטטיסטית ולהתחשב בגורמים נוספים בעולם האמיתי. אם למשל מדובר במדען שהאינטואיציות שלו ‏5 כבר הוכיחו עצמן בעבר די פעמים, לא נראה שהוא יבקש כלל היסק סטטיסטי זה או כלשהו לצורך הכרעותיו המקצועיות, אולי בצדק במקרה שלו.
אך ללא נתונים נוספים, הסיכוי הטוב ביותר לאיתור ההסבר הנכון הוא להיות שמרן ככל הניתן.

0 ברוח דיון 2867
1 קרה לי השבוע משהו קרוב לזה
2 (:
3 מה שמחבר באופן מופלא את הלימון בדוגמא הראשונה לפער הידע מתגובה 524814 !
5 הכוונה לידע הלא מודע
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529221
לפסקה הראשונה. אתה מבחין בין תיאור העולם, שהוא תיעוד העובדות כהווייתן, לבין הבנה, שהיא תיאור העולם +הנחות יסוד. אני מסכים להבחנה, ומסכים שמטרתנו היא להבין את העולם ולא רק לתאר אותו. אבל אם אני מבין אותה נכון, אינני מסכים להגדרה שלך להבנה, שמבוססת על המרת התופעות בעולם לאוסף מצומצם של נוסחאות מתמטיות.

ראשית, להבחנה בין הבנה לתיאור. באופן מסורתי, מאז הפילוסופיה היוונית יש לנו הבחנה בין "מהות" לבין "תופעות", כאשר התופעות הן מה שנגלה לנו בעולם, מושא המחקר שלנו, והמהות היא הדבר האמיתי שעומד "מאחורי" התופעות ומסביר אותן. המטרה של פילוסופיה או של מדע היא להגיע דרך חקר התופעות ליצירת מודל של המהות, וזאת היא ה"הבנה". המדע, לפי השקפה זו, הוא דרך למצוא את המהות שמצויה בבסיס גיוון התופעות.

במאה האחרונה הרבה מאוד מדענים ויתרו על השקפה זאת (וגם חלק מהפילוסופים, אבל נתעלם מהם כאן). הם טוענים שמטרת המדע היא למצוא את הקשרים בין התופעות, דהיינו ליצור נוסחאות שנותנות לנו ניבויים מדויקים יותר ויותר לגבי התופעות, ללא עיסוק בשאלה מה יש מאחוריהן או מהי "האמת" באיזשהו מובן מטאפיסי (טפו) של העניין. מדענים אלו רואים את הנוסחאות ככלי לניבוי (אינסטרומנטליזם) ואת הישויות התיאורטיות כמושגים ריקים שעוזרות לנו לחישוב וניבוי ואינן מייצגות דבר אמיתי בעולם (קונבנציונאליזם). למפנה זה יש מספר סיבות. האחת, היא סיבה דתית. למשל, דוהם כותב שרק אלוהים יודע את האמת הסופית. השקפה קונבנציונאליסטית זאת מאפשרת לעסוק במדע ולקבל את ממצאיו ועם זאת להאמין בדוגמות הדתיות. סיבה אחרת היא המבוכה של מדענים לנוכח המהפכות המהירות במדע, שמכריחות אותם לשנות במהירות את אמונותיהם על טבע המציאות. סיבה שלישית היא הניסיון להינתק ממטאפיסיקה ומרעיונות לטובת מדע "קשה", כך שמדענים יוצרים לעצמם תחום נבדל משאר ההוגים. והסיבה החשובה מכולם, לדעתי, היא שהמדע המודרני הוא קונטרה-אינטואיטיבי, מנוגד לשכל הישר ואפילו מנוגד להנחות היסוד שהנחו אותו עצמו (דטרמיניזם, לוקליות וכדומה). במקום לשאול שאלות שמרגיזות הרבה מאנשי המדעים, כמו מה המשמעות של התיאוריות שמנסות להסביר את תיאוריית הקוונטים (וראה סדרת המאמרים של ירדן), הם מעדיפים לעסוק במחקר "קשה", בנוסחאות, ולטעון שתורת הקוונטים היא אינסטרומנט להבנת התופעות, ושהקשר בינה לבין "האמת" אינו רלוונטי למדע או אינו עניינם של המדענים. אנחנו, הם אומרים, עוסקים בחקר התופעות ולא במושג המטאפיסי של מהויות.

אני מאמין (כמוך, נראה לי) שההבחנה בין מהות ותופעות היא הכרחית למדע, וש"הבנה" מתייחסת למהות. מאחר שנראה שאין לנו מחלוקת כאן ומאחר שזה יאריך מאוד את התגובה שלי, אני אוותר על הטיעונים לטובת ההבחנה הזאת. בנוגע להשקפה שניתן לצמצם את המהות למספרים ונוסחאות (אגב, היסטורית זאת השקפה פיתגוראית שהתגלגלה ורווחת דווקא במיסטיקה לאורך הדורות. מרתק העניין שגם הפיתגוראים חשבו על מיתרים כאיזה בסיס למציאות), אני חושב שהתבוננות אמפירית (סוציולוגית) מראה עד כמה לרעיונות תיאורטיים לא-מספריים יש חשיבות במדע. ויש הרבה טיעונים נגד האפשרות לצמצם מערכת סבוכה לרדוקציה פשוטה. אבל השאלה המטאפיסית פחות מעניינת אותי – אני מציע שתמצא את אותן נוסחאות שעליהן מתבסס הכול, ואז אני אשקול ברצינות לשנות את עמדתי.

בנוגע לשאר – הבעיה היא שאז אנחנו יכולים להישאר עם ניוטון. עם מבנה התא והתהליכים טרום צ'חנובר. הרי "ככל שהמודל המתאים לידע המצטבר פשוט יותר, כך יכולת הניבוי שלו גבוהה יותר". קצת הסברי אד-הוק, כמו שנעשו כל השנים, והמדע יכול להישאר עם התיאוריות המאוששות שלו תמיד. לפי התיאור שלך זה עובד מצוין.
1. אין שום תיאוריה מתמטית, סטטיסטית או אחרת שיכולה לסייע לנו להבחין בין הסברים אד-הוק שבאים להציל תיאוריה ישנה לבין הסברים ענייניים. מה זה "הטענה מתקיימת באופן סטטיסטי בפער שבין הידע הקיים לאמת המלאה"? איך אתה מחשב סטטיסטיקה לפער עד ל"אמת המלאה" כשאין לך מושג איך היא נראית?
2. לעיתים רחוקות אנחנו יודעים מה הן כל ההנחות של תיאוריה. רבות מההנחות נסתרות מעינינו עד שהתיאוריה החדשה ממקדת עליהן את הזרקור. החלל והזמן, דטרמיניזם ועוד ועוד.
3. כל תיאוריה ישנה מאוששת הרבה יותר מתיאוריה חדשה. פשוט, היו לה יותר הזדמנויות לאישוש כי היא יותר זמן בשטח. אז "הידע המצטבר" תמיד מתאים לתיאוריה הישנה, ודווקא תיאוריה מהפכנית מתקבלת *למרות* כל הידע הזה.

בקיצור, התיאור שלך מסביר באופן מעולה מדוע המדע הוא יציב. אבל הוא לא מסביר כלל מדוע יש בו תיאוריות חדשות ומהפכות. מאחר שבמדע תיאוריות חדשות ומהפכות, הוא אינו תואם את העובדות הנצפות שעלינו להסביר, ועל כן הוא בעייתי.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529226
נראה לי שההנחה המפוקפקת שלך (ושל אחרים) היא שיש קשר בין ה"מהות" ל"אמת" או ל"קיים".
לדוגמא: ה"מהות" של גז אידיאלי היא מודל מתמטי. גזים אמיתיים, בטווח פרמטרים מסוים, מקרבים גז אידיאלי ולא להיפך.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529227
זאת אכן ההנחה (ריאליזם). האם משמו של ה"גז אידיאלי" לא נרמז שזה מה שהוא - אידיאלי? בניגוד למציאותי? האם את אותה טענה אתה מחיל על אלקטרונים?
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529228
אני לא רואה סיבה מיוחדת להניח שאלקטרונים יותר אמיתיים מגזים אידיאליים.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529230
מצוין. עכשיו צריך לשסות בך את כל הריאליסטים בסביבה.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529231
אני לא רואה סיבה להניח שהם יותר אמיתיים מגזים אידיאליים.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529234
אני לא יודע אם הם אמיתיים. זאת בעיה, כי אני לא האיש להתווכח איתך כאן. אני אמנם חושב על עצמי כסוג של ריאליסט, אבל במובן מאוד מאוד חלש של המושג. אני ריאליסט במובן זה שאני חושב שהתיאורים שלנו נסובים על העולם, על מה שיש שם, והם לא הפשטות לצרכים תיאורטיים וחישוביים. מצד שני, אני חושב שהתיאוריה מבטאת את אופני החשיבה שלנו, בני האדם, ולאו דווקא את הדבר כשלעצמו. ומעל הכל, אני פליביליסט ולא מוכן לראות בידע הקיים אמת.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529271
רציתי להעיר שהדיאלוג שלכם יצר בעיה משעשעת אתה אמרת שצריך לשסות את הריאליסטים באורי בתגובה אורי ענה שהוא לא חושב שהריאליסטים אמיתיים (או בהכללה בני אדם אינם אמיתיים). בתגובה אמרת שהתיאוריה מבאטת את אופן החשיבה של הבני אדם ופה נשאלת השאלה: על איזה בני אדם אתה מדבר? בעצם הבעיה היא שאיכשהו אתה מצליח ליצור תיאוריה על בני אדם בלי שאתה מכיר בעובדה שהתיאוריה הזאת היא אמיתית.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529274
אני אכן לא יודע אם התיאוריה שלי אמיתית. וזה מסתדר מצויין עם העמדה שלי.
מקבץ שאלות ריאליסטיות 529278
אם אתה לא יודע אם התיאוריה אמיתית למה אמרת אותה?
מה המשמעות של תיאוריה שאתה לא יודע אם היא אמיתית ומה ההבדל בינה לבין כל תיאוריה אחרת?
וכהרחבה של השאלה השניה אם אתה לא יודע אם התיאוריה אמיתית איך אתה משתמש בה?
מקבץ שאלות ריאליסטיות 529310
אני לא יודע אם איזושהי תיאוריה היא אמיתית. אני לא מכיר אף דרך לבסס תיאוריות מעבר לכל ספק. אני אפילו לא יודע אם ההנחה שהועלתה כאן קודם, שיש בני-אדם אחרים בעולם, היא אמיתית.
אז אפשרות אחת היא באמת לשתוק. היא הוצעה כבר בעבר ע"י פילוסוף חשוב. אפשרות אחרת היא לזרוק את כל התיאוריות לעזאזל ולחיות את הרגע. שתי האפשרויות הללו לא מתאימות לי. לא בא לי לשתוק ואני לא מוצלח במיוחד בלחיות את הרגע.

אפשרות יותר רצינית היא לקבל כמה תיאוריות כהנחות יסוד, באופן דוגמטי וללא הוכחה, ומהן לצאת הלאה. הנחות היסוד הללו לא תהיינה מושא לבקרה רציונאלית, אבל הקבלה שלהן לפחות תאפשר לנו לפעול בעולם ולבחון את שאר ההנחות בחינה רציונאלית לאור הנחות היסוד. האפשרות הזאת נקראת לפעמים פרגמטיזם (פילוסופי). היא בד"כ מאמצת הנחות מקובלות חברתית כבסיס מסוים, ואז בודקת את הקונסיסטנטיות של שאר ההאמנות שלנו עם הנחות אלו. אני לא מקבל את התורה הזאת: יותר מדי פעמים גיליתי שהנחות שהאמנתי בהן או גדלתי עליהן היו שגויות. הדבקות שלי בדוגמות שגויות גרמה לי לא מעט צער בעבר.

עוד אפשרות היא לוותר בכלל על הרעיון של הצדקה או הוכחה של האמת הסופית. במקום זאת, אני בוחר להחזיק בתיאוריות שנראות לי סבירות ולפעול על פיהן. ההחזקה של התיאוריות הללו היא טנטטיבית, כשאני מוכן להיפטר מהן במידה ואני אראה טיעונים טובים או הפרכות אמפיריות נגדן. אני לא מתחייב לאף דוגמה. אני מנסה וטועה וחוזר חלילה, בתקווה (לא מבוססת) שאני אגיע לאיזו תיאוריה שתהיה מספיק קרובה לאמת כדי שהיא תוכל להיות מדריכה טובה לפעולותיי ולא תופרך בקלות.

אז לשאלתך "אם אתה לא יודע אם התיאוריה אמיתית למה אמרת אותה?". אמרתי אותה כי כדאי לי להגיד אותה. אני יכול להחזיק בה עד שיתברר שאני טועה (או שלא יתברר שאני טועה). אבל אם אני אומר אותה במרחב הציבורי, יש סיכוי שמישהו יגיד לי מדוע אני טועה. ואם אני אדע מדוע אני טועה ואני אהיה מספיק לא-דוגמטי, אולי אני אזנח את התיאוריות שלי ואחפש את התיאוריה הבאה שאולי תהיה קצת יותר אמיתית במקום שאני אהיה תקוע עם תיאוריה מוטעית.

וחוץ מזה, אמרתי אותה כי קצת שעמם לי ולא היה לי משהו יותר טוב לעשות באותו רגע.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 533438
למרות שכבר שוחחנו על כך והזמן שחלף, ברצוני להשיב על שלוש ההשגות שבסוף.
1. טענתי היא שהתער של אוקהם הינו בבחינת יעוץ סטטיסטי. ככזה, כפי שתיארתי בפסקה האחרונה של תגובה 529215 אין הוא קובע מה נכון, אלא רק על מה מוטב להמר *בהיעדר הנתונים הדרושים לידיעה וודאית*. אם תרצה, הוא אומר לך על איזה צד של פרוסה הנופלת מרוחה החמאה ותו לא (תו לאו?): במבחן הניסוי, אם תהמר שהאמת היא שצד זה הוא שיפגוש את הרצפה כאשר תשמוט את הפרוסה מגובה שני מטר בשעה 16:05 מחר, הרי שנהגת בחוכמה (בהנחה שרצונך הוא לדעת את האמת). כמובן, אם יש לך מידע נוסף - למשל שבמקרה שלפניך מדובר על חמאה עשירה (מאוד) בעופרת, תוכל כנראה לדעת בוודאות על איזה היא תנחת ואולי אף באיזה חומר ניקוי לנקות את הרצפה. אבל כזכור אנו מדברים על מקרים בהם אין לנו וודאות באשר לאמת ואנו מבקשים לבחור את החלופה שסביר יותר שהיא האמת. הגיון זה נכון לא רק לאירועים חד-פעמיים כבמקרה הפרוסה, אלא גם לחוקים המושלים בטבע.

2. אני מסכים שבמקרים רבים אין אנו מודעים להנחותיה האמיתיים של תיאוריה - וזו סיבה נוספת לבעייתיות (שכבר ציינתי) בישומו הפורמלי של התער של אוקהם. הסתייגות: מאחר והגענו לחשיבה מדעית טובה רק ממש לאחרונה (ראה תגובה 192254), אזי ככל שנתקדם, יתמעטו לכך הדוגמאות.

אפשר לפרט שככל שמדובר בתחום הקרוב לבסיס הדברים, פחות או יותר), כך נעלמת האופציה להנחות אנושיות סמויות. ככל שאנו מתרחקים מבסיס זה‏1 ומיכולת הרדוקציה לחוקי היסוד - כלמשל בחקר האקלים ובפסיכולוגיה, מתרחב הרווח אליו עשויות להשתחל הנחות בלתי מודעות ושאר משוגות אנושיות, לפחות לזמן מה.

3. אכן תיאוריה ישנה מאוששת יותר מחדשה, בד"כ, עד שהיא וכובד טלאיה ניגפים בפני פשטותה של החדשה. כאשר זה קורה נבחנת החדשה אל מול *מכלול* קורפוס האישושים הקיים לישנה. אם היא עומדת בו בהצלחה מלאה - הרי שההימור שהיא האמת עדיף. אם היא כבר חוזה גם תוצאות נוספות, המנוגדות לישנה, מה שלטענתי סביר יותר שיקרה ועומדת בהן, הרי שהיא גם הסוס היחיד על המסלול.

1 דוגמא להתרחקות כזו: מתמטיקה->פיסיקה->כימיה->ביולוגיה->פסיכולוגיה->סוציולוגיה
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 533445
1. הטענה ש"התער של אוקהם הינו בבחינת יעוץ סטטיסטי" היא טענה שונה לחלוטין מכך שהתער הזה הוא אחד הקריטריונים לבחינת ערך האמת של תיאוריה. הטענה שלך הופכת את התער להמלצה מתודולוגית לחוקר ותו-לא. גם כאן אני לא מסכים: ככל שתיאוריה היא יותר "נועזת" ומתרחקת מהמובן והמקובל היא מציעה לנו יותר תוכן אמפירי. מכאן, שהיא מספקת לנו יותר אפשרויות ללמוד על העולם ויותר הזדמנויות להפרכה. אפשר לבסס שוב ושוב את המובן והמקובל, אפשר לנסות להתרחק ממנו רק קצת (בוא נפיל פרוסת חלה או לחמניה, בוא נמרח אותה בריבה). זה לא מדע טוב. מדענים מחפשים ידע לא טריוויאלי. אלו שמתבססים על ידע מאושש הם אנשי הטכנולוגיה והפרקטיקה. בניגוד להם, מדענים מחפשים ידע שיש לו סיכוי גדול להיות מופרך באמצעות ניסויים.

2. עם כל הכבוד וההערכה לעוזי, לאלון ולך, אני לא מקבל את התגובות שלכם כסמכות אפיסטמולוגית.
במיוחד, אני לא מקבל -בעיקרון- את רעיון הרדוקציה מסוציולוגיה לפסיכולוגיה ומפסיכולוגיה לביולוגיה. החברה משפיעה על היחיד והיחיד משפיע על החברה. רעיונות משפיעים על שניהם. פוליטיקה משפיעה על שניהם. האפשרות לרדוקציה כאן נראית לי מופרכת בעליל. תורת המערכות היא כבר ניסיון מעניין יותר למציאת הסברים תקפים.

3. כן, אבל זה בד"כ לא כזה פשוט. תיאוריה חדשה משתמשת במושגים שונים מהמושגים של תיאוריות ישנות, ואם התיאוריה באמת מהפכנית זה לא ברור כיצד אפשר לבצע המרה של המושגים מאחת לשנייה. אני לא טוען שאי אפשר לעשות זאת (בד"כ כ-approximation), רק שזאת בעיה בפני עצמה.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 533614
לאחר ששנינו פירטנו את טיעונינו בעניין, נראה לי קצת חסר טעם להמשיך להתווכח כל עוד אתה ממשיך בגישה הזאת של לתת לי לומר את מה שנכון ואז לא להשתכנע.
כנראה שמדובר במחלוקת לשם שמים, ואחריתה ידועה (:
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529272
לדעתי מפריזים בחשיבות ההבנה תגובה 461449.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529275
אני חושב שאפופידס לא התכוון להבנה כתהליך פסיכולוגי אלא לטענה מתודולוגית על איך עובד התהליך המדעי או לטענה אפיסטמולוגית על מה המשמעות של מודלים מדעיים. כך לפחות אני הבנתי את דבריו, ולזה ניסיתי להשיב.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529281
נדמה לי שאותי הבנת, ובכ"ז אפרט:
ההבנה היא צורך נפשי של המדען, הנבנה על אמונה שיש שם בחוץ דבר הקיים כשלעצמו ונשלט ע"י היגיון שיש לי המדען יכולת, לפחות פוטנציאלית, להשיגו. כמובן, כפי שמציין ראובן, הבנה יכולה להיות שגויה, הרי אין בתחושה או באמונה, יוקדת ואותנטית ככל שתהיה, ערובה לכך שההיגיון שאני מחזיק בראשי אכן משקף את זה של דבר חיצוני לי הקיים כשלעצמו. האינדיקציה להשגת הבנה זו היא שילוב של צמצום וכושר ניבוי. הוידוא המלא של הבנה זו אינו אפשרי, למעט מאשר במתמטיקה.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529288
אני טוען שאפשר להסתפק ב''צמצום וכושר ניבוי''. הדרישה ל''מובנות'' היא רק מבלבלת.
הבנת העולם ומדוע התער של אוקהם 529328
אני מנסה גם להגדיר מהי הבנה ולכן גם מושג זה מופיע בניסוח - הרי ניסיתי בין השאר להדגיש את אחד הגורמים המרכזיים להפיכתו של אדם למדען, זה שבלעדיו קשה עד לא ניתן להיות מדען טוב - הצורך *להבין*. מאחר ואני טוען שהבנה היא עצם ההכרה ב(=קבלת כנכון) תיאור שהוא מדוייק (בניבויו) ומתומצת, הרי שאינדיקציה לכך היא "שילוב של [מידת ה]צמצום ו[היקף ודיוק] כושר הניבוי".
חמלה רגש יותר בריא 522564
לגבי דודו טופז האיש, לא כמקרה מייצג מסוג כלשהו אלא באמת האיש עצמו, אפשר אולי לזכור כאן עוד נקודה: יש לו ילדים, לדברי מכיריו ולדברי האמהות - הוא היה אב טוב, וילדיו כנראה כן אוהבים אותו וכן נזקקו לו. אם "אנחנו" אשמים במותו - אולי זה היה צריך להילקח כשיקול על ידינו כחברה.

(אם כי, אגב, איש אינו יודע מדוע בדיוק התאבד טופז. עכש"י, אין כל הוכחות לכך שהדחייה מטעם ה"אנחנו" הקולקטיבי הזה, זהו הרקע המפורש להתאבדות. הרי מדובר באדם שידע כבר שהוא עומד להיכנס לבית הסוהר לתקופה לא קצרה, ובאדם שהיו לו בעיות פסיכולוגיות קשות וקיבל תרופות רבות, כנראה לאורך שנים - ואלה נתונים העשויים להוות גורמים כבדי משקל, כשבאים לברר רקע להתאבדות)
חמלה רגש יותר בריא 522579
אני מסכים. המשפחה היא השיקול היחיד לטובתו (ואני אישית לא חושב שמישהו בחברה אשם בהתאבדות חוץ מטופז ומשירות בתי הסוהר שלא השגיח עליו מספיק טוב).
חמלה רגש יותר בריא 522583
איש אינו יודע אם אכן הוא התאבד, כשרמזתי לקונספרציה זה היה חצי בדיחה, כשהתברר שהמצלמות לא הקליטו את המתרחש בתא... (דמיין 5 סימני קריאה).
חמלה רגש יותר בריא 522585
תיאוריית-קשר הגונה דורשת בבסיסה הנחת עבודה של תיכנון מוקדם, מוח יצירתי וביצוע מוקפד. מידות משובחות הנמצאות בשפע בצמרת משטרתנו היעילה ושלוחתה המפוארת בשב''ס (ע''ע בני סלע).
חמלה רגש יותר בריא 522588
צריך מניע וכסף.
שבע בבוקר, הסוהרים משכימים את חמשת האסירים, אחד לוקח את הכבל של הקומקום החשמלי לעשר דקות ואף אחד לא שותה קפה?
ההתאבדות הכי מוזרה שאפשר, להתלות בישיבה, הייתי מצפה לכך בסיפור על איזה יוגיסט מופלא בטיבט, אבל מצד שני בסדרה אוז היה חיסול כזה .
לא היתה מצלמה בשירותים? בד"כ יש.
גם אם היתה לא הקליטה.
היתה פרשה מכוערת לפני זמן מה, פעילה בארגון למען עובדים זרים "התאבדה" במעצר, על גופתה התגלו סימני אלימות.
חמלה רגש יותר בריא 522590
היו עוד חמישה אסירים בתא ואף אחד לא פתח את הפה?

הזכרת כסף? אם עורך־דינו של אחד מהם היה פונה לאחד מהעיתונים וטוען שמרשו יכול לספר על המקרה, כמה הוא היה יכול לקבל על בלעדיות?

(וחוץ מזה: התקשורת (החוטית) אשמה. בגלל זה עוברים בשב"ס לקומקומים אל־חוטיים)
אני ראשון 522592
שאלה לחלוטין לא קשורה (ולכן שינוי הכותרת) - רק אצלי התגובה שלי (שנכתבה ב־14:11) מופיעה לפני התגובה של גדי (שנכתבה ב־14:01)?
אני ראשון 522628
בגלל שאתה הגבת לתת-פתיל (לזה אליו הגיב גדי) שהחל קודם לתגובתו של גדי, תגובותיך בו יופיעו תמיד במקום גבוה יותר בדף.
חמלה רגש יותר בריא 522596
על בלעדיות? 24 שעות אולי יומיים.
חמלה רגש יותר בריא 522595
מהווי מתקן הכליאה "ניצן" ניתן להניח כי בשעה 7 בבוקר כל הדיירים כבר אחרי סבב שלישי של קפה וסיגריות.

תליה בישיבה/כמעט שכיבה לאחור (מידית דלת בגובה 80 ס"מ) הודגמה כהלכתה גם בסדרה "הסמויה" דיון 3104

באותה הזדמנות תגובה 521333

סביר לחשוב כי טופז, כאיש טלוויזיה, למד משהו פרקטי מצפיה אינסופית בסדרות זרות בשנות האבטלה מאונס.
חמלה רגש יותר בריא 522600
לא צפיתי בסדרה, האם שם זה היה רצח או התאבדות?
  חמלה רגש יותר בריא • ברמנית נעדרת נוכחת
  חמלה רגש יותר בריא • אנטילופה
  חמלה רגש יותר בריא • אנטילופה
  חמלה רגש יותר בריא • ברמנית נעדרת נוכחת
  חמלה רגש יותר בריא • איתי כ.
  חמלה רגש יותר בריא • האייל האלמוני
  חמלה רגש יותר בריא • אנטילופה
  חמלה רגש יותר בריא • ברקת
  אכלנו כמה דברים, שתינו כמה דברים • דורון הגלילי
  חמלה רגש יותר בריא • שחף ירוק
  חמלה רגש יותר בריא • האייל האלמוני
  חמלה רגש יותר בריא • גדי אלכסנדרוביץ'
  חמלה רגש יותר בריא • אנטילופה
  חמלה רגש יותר בריא • גדי אלכסנדרוביץ'
  חמלה רגש יותר בריא • צפריר כהן
  חמלה רגש יותר בריא • אנטילופה
  חמלה רגש יותר בריא • צפריר כהן
  חמלה רגש יותר בריא • אנטילופה
  חמלה רגש יותר בריא • האייל האלמוני
  חמלה רגש יותר בריא • גדי אלכסנדרוביץ'
  חמלה רגש יותר בריא • האייל האלמוני
  חמלה רגש יותר בריא • גדי אלכסנדרוביץ'
  חמלה רגש יותר בריא • צפריר כהן
  חמלה רגש יותר בריא • צפריר כהן
  חמלה רגש יותר בריא • יהונתן אורן
  חמלה רגש יותר בריא • צפריר כהן
  חמלה רגש יותר בריא • יהונתן אורן
  חמלה רגש יותר בריא • צפריר כהן
  חמלה רגש יותר בריא • יהונתן אורן
  חמלה רגש יותר בריא • איציק ש.
  חמלה רגש יותר בריא • יהונתן אורן
  חמלה רגש יותר בריא • גיל

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים