בתשובה לצפריר כהן, 27/08/09 14:42
חל קיטון בנשר 522757
המונחים אמנם לקוחים מעולם ניהול כוח-האדם בכלל. אולם צריך לזכור שצה"ל הוא חברת כוח האדם הגדולה במדינה, גדולה לאין שיעור שיעור מכל חברת כוח אדם אחרת, מה גם שעניין הטיפול בכוח האדם הצבאי (החל מגיוס החובה וכלה בטיפול בחיילים עצמם)נוכח מאוד בשיח הישראלי. אי לכך אני יכול להבין את חששותיו של אנטילופה מפני זליגת מושגים צבאיים, תמימים או מלוכלכים, לשיח הכללי. משום מה אתה והוא בחרתם להתייחס למונח נשר שאני לא מבין מה כל כך נורא בו. אולם ישנם מושגים בעייתיים בהרבה שעשו כברת דרך ארוכה לתוך השיח הציבורי. אחד מהם הוא "משאבי אנוש". שמו של אגף כוח אדם אף הוחלף למספר שנים לשם "אגף משאבי אנוש". מקור השם הוא לדעתי מאנגלית, אולם השימוש השוטף שנעשה בו בחיל השלישות הוא לעיתים ממש דוחה. פעם אחר פעם לשמוע קצינים רבי זרג מדברים על הצורך ב"טיפול במשאב האנושי" ו"ניצול המשאב האנושי" ועוד כהנא וכהנא הטיות, גורם לך לרצות לצעוק: זה לא משאב! לא מדובר כאן במינרלים אלא בבני אנוש למען השם! ההטיות הבעייתיות של השם הנחמד לכאורה "משאבי אנוש" יכולות להשפיע מאוד על השיח, וזאת לא מנקודת מבט פוליטית אלא הומניסטית גרידא.
דוגמא נוספת ודוחה אף יותר היא כל השימוש במונח "איכויות" דוגמת: "אנחנו צריכים כוח אדם איכותי" או "למה אנו לא מקבלים מספיק חיילים עם איכויות". איכויות בשפה הצבאית מציינות שלוש אינדיקציות עיקריות: קב"א דפ"ר ומתאם לקצונה. הבעיה היא כשהמונח יוצא מהקשרו ובכל מקום בצבא אתה שומע על "המרכיב האיכותי" ועל "הצורך בחיילים איכותיים". זכור לי שפעם אחת פנה אליי חברי ליחידה תוך שהוא פורק בפניי את תסכולו ואמר: "אני לא מסוגל לשמוע יותר על כוח אדם איכותי! ישנן עגבניות איכותיות, אין בני אדם איכותיים או לא איכותיים. ישנם בני אדם יפים, טובים או רעים אך אין אפשרות לומר על אדם שהוא איכותי." יש אכן זילות נוראה של השפה בצבא, וסכנתה חמורה יותר מסכנת השפה הרדודה והמדודה שניסית להציג. כאשר כתבתי לאנטילופה שאשתדל שלא לייצא מונחים צבאיים, נכתבו דבריי בכנות ומתוך מודעות ולא בציניות.
חל קיטון בנשר 523466
אם ייצא לך להגיע לתחום ההי-טק תגלה ששם משתמשים ב-''משאב'' בצורה בוטה אפילו יותר. לא פעם תוכל לשמוע מנהלים אומרים דברים כמו ''אני לא יכול לתת עכשיו אנשים לקבוצה של משה, אני צריך משאב אחד עד סוף הרבעון בשביל הפרוגרמה הזו ועוד שניים כדי לעמוד במיילסטון ההוא'' (האמת שאני מרמה, הם לא אומרים ''משאב'' אלא ''ריסורס'').
חל קיטון בנשר 523766
אני חושב שזו רק עוד דוגמה לחוסר התוחלת של התקינות הפוליטית: נלחמים במונח, ולפעמים מצליחים לבער אותו - אבל מעשה שטן, הגישה הבעייתית שעומדת מאחוריו מבצבצת מהר מאוד דרך השפה המתוקנת (כמה מהר לקח למילה "מאותגר" להפוך מחצי-מחמאה לעלבון, ואז לבדיחה). הרי "משאבי אנוש" נולד, אני חושב, כשחשב מי שחשב ש"כוח אדם" הוא מונח דה-הומני. אבל הבעיה לא היתה במונח, אלא בעצם הגישה הדה-הומנית, והדה-הומניזציה עברה מייד למונח היפה-יותר-לכאורה.

אם זו באמת בעייה. כלומר, אני מסכים שהיה טוב יותר אילו כל קצין בכיר היה זוכר כל רגע וכל שעה שכל אחד ואחד מהכפופים לו הוא אדם ועולם שלם בפני עצמו, אבל אולי זה לא במסגרת יכולת אנוש? ואולי זה רק יפריע לו למלא את תפקידו היטב? זה קצת מזכיר לי את הדה-הומניזציה שרופאים מסגלים - אולי בלית ברירה, ואולי בכלל לטובה - כשהם מטפלים בגוף.
חל קיטון בנשר 523768
אני חושב שאתה צודק שהגישה היא דה הומנית ובכל התחומים ולא רק בכוח אדם- משאבי אנוש. דוגמה טובה היא הכנסת מונחים שדווקא הפפקיעו כל קשר לבני אדם. המונח ''תשלומי העברה במקום קצבת נכות, פנסיית זיקנה וכד'- היא דוגמה טובה לתהליך הזה. לכאורה ''משאבי אנוש'' אמור להיות יותר הומני מ''כוח אדם''. למעשה במחשבה שניה הוא פחות הומני כי הוא משתמש במילה ''משאבים'' שאיננו מתייחס רק לבני האדם.הוא מכניס את האנשים באופן ראציונלי כחלק מהמשאבים למשל המשאבים הכספיים. הצירוף כוח אדם היה רק לאנשים.
הרופאים מסגלים לעצמם קצת ריחוק שאצל חלק מהם מגיע לדה הומניזציה. כל זמן שזה נשאר בגדר ''קצת ריחוק'' אז זה מועיל. הסוד של מה שכתבת הוא כמובן במינון וביכולת ורצון של המשתמש לא להרחיק מעצמו את תוכן המילים.
חל קיטון בנשר 523773
המונח "תשלומי העברה" מכסה, אמנם, גם קצבאות נכות וזיקנה וכיו"ב, לנזקקים להם, אבל בישראל הוא קיים בראש וראשונה (גם אם זה לא יופיע בויקי ואף אישיות שלטונית לא תגיד את זה בקול רם) כהגדרה יבשה ו"נקיה" לאחזקת המגזר החרדי בארץ ע"י מיסוי המגזר החילוני.

תשלומי העברה [ויקיפדיה]
חל קיטון בנשר 523775
זאת המעלה הגדולה של המונח; אפשר לשווק אותו כהעברות כסף לחרדים ולקצץ מתשלומי העברה קיצבאות זיקנה-כמובן שזה כולל גם את החרדים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים