בתשובה לתשע נשמות, 02/09/09 13:32
כמו בכל דבר נקח דוגמא מאמריקה 523454
הנסיון שלי היה חיובי ביותר. אני יזמתי תהליך שמלכתחילה התבסס על זה שהמטרה לא להוקיע ולהאשים את ההורים שילדיהם מפריעים, אלא על תהליך שעיקר המאמץ הוא גיוס כל ההורים לטיפול משותף בבעיה. את הטיפול הספציפי השארנו לצוות ביה''ס בעוד ההורים מתרגנים לפעילויות משותפות ביניהם וגם אירגון פעילויות עם הילדים. כמובן שכל המאמץ הזה גרם גם להעלאת המודעות של כל הורה בביתו ואני מניח שהיתה לזה תרומה והשפעה על הילדים.
כמו בכל דבר נקח דוגמא מאמריקה 523460
לא אמרתי שזה לא יכול לעבוד אלא שבמקרים רבים זה לא יעבוד. יש לא מעט דברים שצריכים להסתדר נכון כדי שזה יעבוד. במקרה שלכם זה הצליח ואז זה מצוין; אני מנחש שבית הספר שאתה מדבר עליו הוא איכותי יחסית גם מבחינת האוכלוסיה ששולחת את הילדים וגם מבחינת הצוות. לעומת זאת, כאשר אתה מסתכל על המערכת בכללותה קשה לי לראות את זה כדבר שיכול להיות מיושם בהקף רחב.
כמו בכל דבר נקח דוגמא מאמריקה 523529
אתה יכול לפרט קצת בבקשה על אותו תהליך? מה הוא כלל?
כמו בכל דבר נקח דוגמא מאמריקה 523791
פגישות של הורי הכיתה (לא כולם באו) בהם דיברנו על התופעה ועל דרכים להתמודדות ביחד בתופעה.
שיתוף/ידוע צוות ביה"ס בכל הפעילויות וההחלטות שלנו וקבלת תמיכה ועצה מהיועצות.
הקפדה שלא ללכת נגד פעילויות מתוכננות של ביה"ס ונסיון להשתלב או להוסיף להן נופך משלנו.
ארגון פעילויות משותפות של ילדים-הורים כמו טיול בסוף שבוע, פיקניק והפעלה בפארק, אחה"צ בבריכה, אפיית עוגות בבתים בקבוצות קטנות.
גיבוש "אמנה" של הורים-ילדים-בי"ס (בנוסף לאמנה שקיימת בבי"ס). הכוונה הייתה להחתים את ההורים והילדים על גם על האמנה וגם על אישור שהם קראו אותה (זה לא יצא לבסוף לפועל מסיבות טכניות וזמן).
אחת האמהות העבירה להורים סדנת עבודה בנושא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים