בתשובה לאדם קלין אורון, 06/09/09 12:21
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524079
הנה מכתב של גרשום שלום לפרנץ רוזנצוייג -

"האנשים פה אינם יודעים את משמעות מעשיהם. סבורים הם שהפכו את העברית לשפה חילונית. שחילצו מתוכה את העוקץ האפוקליפטי. אבל זאת איננה האמת. חילון של שפה אינו אלא דיבור בעלמא, מליצה בלבד. אי אפשר, למעשה, לרוקן את המילים המלאות עד להתפוצץ, אלא במחיר הפקרת השפה עצמה.

הרי בשפה הזאת אנו חיים כמו על פי תהום, וכמעט כולנו מהלכים בבטחון, כמו עוורים. האם לא קיים החשש, שאנחנו או הבאים אחרינו נתדרדר לתוכה, כאשר תיפקחנה העיניים. ואין יודע אם קרבנם של הבודדים שימצאו את אבדנם באותה תהום יספיק כדי לכסות עליה.

יוצרי תנועת השפה החדשה, לאושרם, האמינו אמונה עיוורת, עד לעיקשות, בכוח הקסמים של השפה. הם מסרו את השמות הישנים ואת החותמות גם לאחרים, העברית הזאת היא הרת-פורענויות. היא אינה יכולה להישאר במצבה הנוכחי. וגם לא תישאר בו.
שפה מורכבת משמות. עוצמת השפה צרורה בשם, והתהום שלה חתומה בו. לאחר שהשבענו את השמות העתיקים יום אחר יום, שוב אין אנו יכולים להרחיק את כוחותיהם. עוררנו אותם, והם יופיעו, שהרי השבענו אותם בעוצמה רבה מאוד.

אמנם, אנחנו מדברים כעלגי-לשון, בשפת רפאים. שמות מהלכים כרוחות במשפטינו. אבל לפעמים מזנקת הקדושה מתוך קלון הרפאים של שפתנו. שהרי, לשמות שמורים החיים שלם.

כל מילה שלא נוצרה סתם ככה מחדש, אלא נלקחה מן האוצר ה"ישן והטוב", מלאה עד גדותיה בחומר-נפץ.

דור שירש את הפורייה שבכל המסורות הקדושות שלנו, את שפתנו, אינו יכול – ואף אם ירצה בכך אלף מונים – לחיות ללא מסורת. ברגע שבו תתגלה העוצמה המונחת בשפה, שבה "המדובר", כלומר תכולת השפה שוב תלבש צורה – אז תתייצב לפני עמנו מחדש המסורת הקדושה, כמופת מכריע. והעם חייב יהיה לבחור באחת מן השתיים: להיכנע לה, או להתדרדר לאבדנו.

אלוקים לא יוותר אילם בשפה שבה השביעו אותו אלפי פעמים לשוב ולחזור אל חיינו.

המהפכה בשפה שקולו נשמע מתוכה, שאין למנוע אותה – הרי זה הנושא היחיד שלא מדובר בו כאן בארץ. משום שמחדשי השפה העברית לא האמינו ביום-הדין, שאותו הועידו לנו במעשיהם.
הלוואי וקלות הדעת שהנחתה אותנו לדרך האפוקליפטית הזאת, לא תגרום לאבדננו."

אז מה הטיעון שלי? שכדובר עברית התעלמות מהמסורת שלך פוגעת בהבנה השלמה של המציאות שאתה חי בה (לכל הפחות, בעיני גרשום שלום היא משולה להתאבדות). וגם רציתי לצטט את המכתב היפה הזה וזו הזדמנות טובה.

-------------------------------------------------

אתה מכיר את "גילוי וכיסוי בלשון" של ביאליק? אפשר למצוא גם שם צדדים דומים.

יהדות כתרבות, יהדות כדת 524080
תודה על המכתב, שהוא אכן יפה, גם אם בבסיסו הטיעון שלו הוא מיסטי והוא נוטה לחזור עליו. אבל אני חושב שאני אומר את זה בעיקר כי אני מקנא בשפה המקסימה.
אבל אם אני מבין נכון את המכתב, הוא אומר שאנחנו צריכים לברוח מהעברית כמו מאש, כי היא צמודה למסורת בעייתית והרת נפץ; בעוד שהטיעון שאני מנסה להתמודד איתו הוא של אלו הגורסים שיש לחבק את המסורת הזו חיבוק אוהב.

אבל סיפקת לי הזדמנות לחדד: אני לא גורס כלל שיש להתעלם מהמסורת שלנו - אני בהחלט בעד להכיר אותה. אלא שאני לא גורס גם שיש לאמץ אותה.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524229
לא בטוח שגרשום שלום היה מיסטיקן, (אני לא חושב שהוא ראה את עצמו כמיסטיקן, בכל מקרה), ואפשר להבין את המכתב גם כאזהרה פוליטית (חשוב לדוגמא על עלייתו של גוש אמונים ועל המשיחיות הימנית המודרנית), הכוח של המילים הוא כוחן לעורר כיסופים לגאולה בנפשם של הדוברים אותם, ולאו דווקא כח מיסטי כשלעצמו.

הטיעון שלי היה (לפי דבריו של גרשום שלום) שכבר בבחירתך לדבר עברית שקעת עד ברכך בעולם המחשבה היהודית (זה לאו דווקא רע), ובמצב כזה קצת קשה ללכת על המים.

הבנתי מדבריך שאתה לא מדבר על התעלמות אלא על דחייה מתוך ידע ואימוץ של מסורות אחרות. קצת קשה לי להבין את זה, זה נראה כצעד מלאכותי במפגיע כל עוד אתה לא בוחר לעבור לקהילה אחרת (הקהילה המוסלמית הגדולה של ארצנו, למשל) או למדינה אחרת.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524265
אני יודע ששלום לא היה (כנראה) מיסטיקן - אמרתי שהטיעון שלו נשמע לי מיסטי, דהינו, לא ממש מבוסס ומאמין בכוחן המאגי של מילים. אבל זה לא ממש חשוב.

ואני לא מקבל את הדרטמניזם שאתה מחזיק בו, בכמה רבדים. ברובד הראשון, אני לא סבור שבחירה בדיבור בעברית - בוודאי בימינו, בניגוד לימיו של שלום - גוררת אותי אל תוך עולם המחשבה היהודית. ראשית, הרבה מאוד מהמחשבה היהודית לא נכתבה בעברית. שנית, אני לא מדבר רק עברית. שלישית, כוחו של תרגום הוא רב מאוד. רביעית, תרבות היא הרבה יותר משפה.
ברובד השני, גם אם הייתי מקבל את הזיהוי שלך בין תרבות לשפה, הרי שתרבות היא עניין דינמי ומשתנה (וגם שפה, כמובן) - ולהגיד ששאיבה ממסורות אחרות היא צעד מלאכותי זה פשוט לא מדויק אמפירית: תרבויות מושפעות מתרבויות אחרות, במודע ושלא במודע, כל הזמן.
ברובד השלישי, ההשטחה שלך את המושג "קהילה" נראית לי גם לא מדויקת וגם לא רצויה. אין דבר כזה קהילה יהודית, ואפילו לא קהילה יהודית ישראלית. יש קהילות רבות, או אולי ליתר דיוק, תתי תרבויות רבות. אפילו בתוך כל תת תרבות שכזו אנשים שונים מושפעים - במודע ושלא במודע - ממסורות ותרבויות רבות.
ברובד הרביעי והאחרון, אפילו אם לא הייתי חושב שאתה טועה, לא הייתי רוצה לחיות בעולם שאתה מתאר. נולדתי במקרה להורים דברי עברית, ולכן אני לכוד במסורת היהודית וזהו זה? האלטרנטיבות העומדות בפני הן או אימוץ מוחלט או נטישה מוחלטת? תודה רבה, אבל לא.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524331
"לא הייתי רוצה לחיות בעולם שאתה מתאר. נולדתי במקרה להורים דברי עברית, ולכן אני לכוד במסורת היהודית וזהו זה? האלטרנטיבות העומדות בפני הן או אימוץ מוחלט או נטישה מוחלטת? תודה רבה, אבל לא."

הרבה יותר גרוע- אם נולדת במקרה לאמא יהודיה, היהדות רואה בך יהודי ולא יעזור לך כלום. גרוע מזה- במדינה הזו תצטרך להתחתן על פי חוקי היהדות. וגרוע מזה - גם כל מיני לא יהודים יתייגו אותך כיהודי ולא משנה כמה תנסה להסתוות ולהטמע בסביבה לא יהודית. יוציאו את הרשומות ויבדקו. אם סבא שלך היה יהודי- קדימה למחנות. באמת הרבה יהודים לא המשיכו לחיות אחר כך.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524369
אתה באמת רוצה שאני אתייחס לטיעונים הללו - שכולם עוסקים בזהות פוליטית והאחרון שבהם דמגוגי - בדיון על זהות אישית וזהות קולקטיבית?
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524516
<אריק כוסס צפרניו> לא יודע. כדאי לי? נשמע מפחיד אבל מסקרן.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524523
<אדם צוחק בקול רם> טוב, קבל נצחון טכני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים