בתשובה לאדם קלין אורון, 10/09/09 9:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, ההנחה של הטיעון פשוט לא נכונה. התרבות הישראלית היא לא דווקא "אשכנזית" (מה זה בכלל? רוסית היא בטח לא) ולא מזרחית. כבר אמרו את זה בעוד מקומות בפתיל. אגב, למה אמרת "התפיסה של התרבות הישראלית את עצמה" ולא פשוט "התרבות הישראלית"? מה זה משנה איך היא תופסת את עצמה? דבר שני, אם יש הבדלים בתרבויות במדינה, אז ודאי שהתרבות של "ברירת המחדל" היא "תרבות הבית" של כמה מהאנשים בה – כנראה הרבה מאוד מהם. ודאי שיש להם יתרון, ואין מה לעשות בעניין. עדיף לאדם שמגיע לראיון עבודה למשרה זוטרה כלשהי בארץ שילבש נעליים סגורות, ג'ינס וחולצה (ולא, נגיד, חליפה, כמו העירקים), שידבר עברית במבטא צברי (ולא, נגיד, פולנית, או עברית במבטא פולני), וידע אנגלית כשפה שניה ברמה סבירה (ולא, נגיד, צרפתית, כמו המרוקאים). אז נכון שהכללים והניואנסים האלה מפלים לטובה את הצבר המשכיל שמדבר עברית מילדות ואנגלית מבית-הספר, ויודע איך מקובל להתלבש, לעומת מהגרים או בני מהגרים שגדלו עם בני קהילתם בפריפריה. אבל מה האלטנרנטיבה? נייואנסים והעדפה לדומה תמיד יהיו. להתערות בחברה קיימת זה לא קל, אבל זה מה שצריך לעשות אם לא גדלת בה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי את עצמי מעורב בקצת יותר מדי דיונים באתר בזמן האחרון, ואין לי כרגע זמן (או, להודות על האמת, רצון) לנהל אותם. אם זה מעניין אותך, אני ממליץ שתקרא על מושג ההאביטוס (habitus) של פייר בורדייה. מצד שני, נדמה לי שאתה מבין אותו לא רע כשאתה אומר שהניואנסים האלה מפלים לטובה את הצבר המשכיל - אתה רק מתעלם משכבות האוכלוסיה שמהן מגיע אותו "צבר משכיל", ו/או לא רואה בזה דבר בעייתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהנה בחופש :) אני מרשה לעצמי לענות בכל־זאת, גם כדי להבהיר לעצמי את עמדתי, ובעיקר כי זה דיון ציבורי ולא רק בין שנינו. קראתי על הביטוס את המעט שיש בויקיפדיה האנגלית, והחכמתי. תודה. נראה שזה אכן מה שהתכוונתי אליו באופן כללי, אבל נחמד שיש מלה יעודית. עכשיו לעניין: אמרת 'שכבות האוכלוסיה שמהן מגיע אותו "צבר משכיל"', אבל לא פירשת לאילו שכבות אתה רומז. אני יכול לחשוב על שלוש אפשרויות: 1. שכבות אוכלוסיה משכילות, מקושרות, ובעלות בטחון כלכלי וחברתי. זה כמעט חלק *מההגדרה* של אליטה, מה שהופך את הטענה ששכבות האוכלוסיה האלה מעורות בתרבות השלטת לטאוטולוגיה. אני לא רואה בזה שום דבר בעייתי פשוט מכיוון שאני לא רואה איך דברים יכולים להיות אחרת, אפילו בתיאוריה, לפחות כל עוד יש איזשהו ריבוד חברתי ותרבותי. 2. שכבות אוכלוסיה אשכנזיות מובהקות. זה בבירור לא נכון. אולי הנסיון שלי שונה משל אחרים, אבל בכל מעגל חברתי או מקצועי שהייתי בו בחיי היו מזרחים רבים. רובם היו מוטמעים לחלוטין בחברה הישראלית, ולמיעוטם היו שרידי מבטא או סממנים עדתיים אחרים, ובכל מקרה לא אני ולא אחרים התייחסנו למוצאם באיזושהי דרך (אפילו במחשבה, לגבי עצמי, ועד כמה שאני יכול לשפוט, לגבי אחרים) אם בכלל אפשר לדעת מה מוצאם. החברה שלנו פשוט מעורבת במוצאה, וזהו. יכול להיות שבשכבות אוכלוסיה יותר דומיננטיות המצב שונה, אבל קשה לי מאוד להאמין. 3. שכבות אוכלוסיה שמכילות יותר אשכנזים מחלקם באוכלוסיה. לזה אני יכול להאמין בקלות, אבל אני לא חושב שזה משנה. אז מה אם סטטיסטית יש יותר אשכנזים עשירים? מה זה חשוב? מי שמנסה ומוכשר, יכול להטמע ולהצליח, בלי קשר לעדה ולמוצא, כמו שמוכיחים המזרחים הרבים בשכבות החזקות. זה לא מעניין יותר מהמתאם סטטיסטי המפורסם בין משכורת לבין גובה. לשכבות החלשות צריך לעזור ולקדם כי הן חלשות, לא כי הן מורכבות ממזרחים או מרוסים או מצברים דור שלישי שלא הצליחו בחיים, ואילו את המזרחים שהצליחו אין צורך לקדם ממילא. נסיון ליצור סולידריות עדתית מלאכותית על חשבון סולידריות כללית ולטעון לקיפוח על-בסיס עדה רק מפריע לקידום השכבות החלשות כשלעצמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |