בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 11/09/09 6:30
את היש ניתן לתקן 524749
האם אתה טען שילדים נולדים ציניים, או שאם הם אכן נולדו ציניים הם לא מסוגלים להשתנות (שלא רק בגלל הגיל), ולכן כביכול אין טעם לפנות אליהם בנאומים/שיחות מעוררות השראה?
את היש ניתן לתקן 524799
מה שכתבתי הוא לא שילדים נולדים ציניים, אלא נולדים עם מנגנון ציניות מושהה שמתפוצץ בגיל ההתבגרות (בעצם כנראה הבנת זאת ורק חסכת כמה מילים בתגובתך, אבל נסגור פינות). במחשבה שנייה, אני חוזר בי. ילדים מתבגרים הם לפעמים מאוד ציניים, ולפעמים אחרות דווקא מאוד אידיאליסטיים. כנראה ההכללה היא שהם מוקצנים ואולי פשטניים יותר (אני משתדל לנסח פה את מה שאני חושב שכולם יודעים ממילא; אם אחרים חושבים אחרת, כנראה הם צודקים ואני טועה). בְמָקום שהמבוגרים יהיו קצת ציניים אבל גם מבינים וסלחנים, למשל בנאום חזון של פוליטיקאי שלא מאמינים לו, מתבגרים יהיו ציניים קיצוניים, ויגיבו במיאוס מופגן.

אז אם אתה פוליטיקאי כריזמטי, שנתפס כמנהיג, נגיד אובמה (לפי פרסומים זרים, לא בדקתי בעצמי), ויכול באמת לעורר השראה בנאומים למבוגרים, בהחלט פנה גם לבני הנוער. אם אתה פוליטיקאי שנתפס כאפרורי או נכלולי ולא כמנהיג (ראשי ממשלות ישראל, אולי כולם פרט לבן-גוריון ובגין), אז נאומי חזון למבוגרים לא יועילו ולא יזיקו, לך על זה אם זה מה שנחוץ כרגע לצורכי ספין וכאלה. לבני נוער, עזוב, הנזק יהיה כבד. גם כאן אני לא מתיימר ללמד אותם משהו שהם לא יודעים, רק להסביר את התצפית שלך שהם נמנעים מכך.
את היש ניתן לתקן 524977
אז עכשיו אני עוד יותר לא מבין אותך. אתה מצפה שהפוליטיקאי ינתח את עצמו ויחליט אם הוא אמין וכן [כריזמטי?] או נכלולי ועפ"י זה יחליט למי ואיך לפנות?

בקשר לבני הנוער, אני גם לכ בדיוק מבין. יש מתבגרים ציניים, יש אידאליסטים, אבל יש גם באמצע. אני מניח שרובם באמצע. אם לאחוז מסוים של מתבגרים יש פוטנציאל להיות ציניים או אידאליסטים הרי שבוודאי זה מטיל את האחריות על "מעצב הדעות" לפנות אליהם (והרי ציניות לא בהכרח אומרת קיבעון מחשבתי). אנחנו מכירים בעובדה(?) שבני נוער מפתחים יכולת חשיבה שיטתית ומובנית ובגיל ההתבגרות מתפתחת יכולת חשיבה מופשטת והתמודדות עם נושאים מורכבים. האם בגלל הגילוי של היכולת הזו שלהם הם "נדלקים" יותר בוויכוחים רעיוניים?
את היש ניתן לתקן 524982
הפוליטיקאי לא צריך להחליט אם הוא באמת כריזמטי או נכלולי, אלא להחליט אם הוא *נתפס* ככזה. זה לא נראה לי קשה לביצוע, הוא רק צריך לקרוא עיתונים וטוקבקים; זה אולי קשה פסיכולוגית (לאלו שלא נתפסים טוב), אבל נראה לי שפוליטקיאים מובילים צריכים לבלוע את זה ממילא.

כשכתבתי שבני נוער הם לפעמים אידיאליטסים ולפעמים ציניים, לא התכוונתי שיש בהם כאלה ויש בהם כאלה. גם מתבגרים וגם מבוגרים מתייחסים לדברים מסוימים בציניות, ולדברים אחרים באידיאליסטיות (הסיווג של אדם לכזה או לכזה או לאמצע הוא רק הכללה "סטטיסטית" על תגובותיו לדברים שונים). בני נוער פשוט מגיבים יותר בקיצוניות. לא?
את היש ניתן לתקן 524984
אני לא יודע איך הפוליטיקאי יכול לעשות את זה - "איך" במובן כללי ביותר - אבל כאן בפרוש אנחנו יכולים להעזר במידע נוסף מהתקשורת (מה לעשות). כך שיותר חשוב מאיך הפוליטיקאי תופס את עצמו זה איך שאנחנו תופסים אותו ולפי זה מתייחסים לנאומיו.

זה מה ששאלתי מקודם - האם העובדה שבני נוער מגיבים יותר בקיצוניות מבטלת את מה שניתן להשיג ע"י חזון והשראה?

בכל מקרה, נראה לי שאין פער גדול ביננו. הלוואי שנוכל לשמוע מפעם לפעם איזה נאום "טוב" ולו רק בגלל האסתטיקה.
את היש ניתן לתקן 525055
אל''י, אבל לשאלתך- לא מבטלת, אבל על החזון וההשראה להיות משכנעים (או בולטים) יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים