בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 18/09/09 6:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
===>"והמדינה לא יכולה להפעיל כפייה על מי שאינו תושב שלה." אני לא בטוח שהאמריקאים אוהבים כפייה באותה מידה שהיא חביבה על מבקריה פה. אבל נניח שרוצים לכפות ביטוח - מי אמר שהביטוח הכפוי חייב להיות משותף לכל תושבי ארה"ב? אולי יותר נכון לכפות אותו על תושביה של כל אחת מהמדינות בנפרד? ואז כמובן למדוד את השגיו בכל מדינה בנפרד (הוואי לחוד, ומיסיסיפי לחוד). באותו אופן, כמו שיש חינוך של עמותות פרטיות (נגיד הכנסיה או היהדות הרפורמית) יכול להיות ביטוח של קהילות כאלו. אפשר לכפות עליך להצטרף לאחת הקבוצות שמקבלות אותך ואתה עומד בתניאהן. אפשר גם להציע ביטוח מינימלי למי שלא עומד בתנאים של אף קבוצה. בכל מקרה, אז אין טעם למדוד את תוחלת החיים של כולם ביחד אלא של כל קבוצה בנפרד. ===>"מי האנשים שיכולים להגיע לבית החולים הקרוב למקום מגוריך". אני לא חושב שזה רלוונטי. בתי החולים משרתים את מי שמגיע אליהם, וגובים את התשלום מהביטוח שלו. אם יש לך ביטוח טוב, תקבל ניתוח לב-פתוח, אם יש לך ביטוח בסיסי, תקבל אקמול. ===>"למקסיקאי מעבר לגבול יהיה הרבה יותר קשה [להגיע לבית חולים]" זה טיעון חלש (שיקחו מונית :-). אם יחליטו שיש לכפות ביטוח הדדי על תושבי כל צפון אמריקה ביחד, אז יבנו בתי חולים (במימון הלאספים ממסצ'וסטס) גם במקסיקו או ירשו למקסיקנים שגרים קרוב לגבול להגיע לבתי החולים בטקסס. הבעיה היא לא המיקום של בתי החולים אלא מי משלם עבור הקמתם ועבור הטיפול שהם נותנים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |