בתשובה לeasy, 22/09/09 10:03
עכשיו זה כבר לא כל כך מצחיק 525716
יפה לכם. בלידה שלי נכנסו זרים, ביניהם הסניטר שממש היה לו דחוף לאבק משהו. זה גם לא נדיר שנכנסים סטאז'רים (בחלק מבתי החולים).

בחדר לידה יש אור חזק - נקודה. אלא אם מישהו מעמעם אותו בכוונת מכוון. האם זה מה שקרה אצלכם?

בד"כ בהחלט מתייעצים ומבקשים הסכמה לרוב הפרוצדורות, הבעיה היא בקלות הבלתי נסבלת של הצעת הפרוצדורות... ויולדות רבות לא יודעות למה הן נכנסות עם כל התערבות והתערבות.

תראה, אני לא טוענת שבתי החולים הם השטן. אני טוענת שקשה מאוד להגיע שם לתנאים אופטימליים ללידה, ושלרוב הם מטרפדים *באופן מבני* את האופציה ללדת בצורה נורמלית. זה אומר שלידות בתנאים מאפשרים כמו שהיו לאשתך מצריכות הרבה מזל - מזל "חיצוני", מעבר ליכולתה הפיזית ללדת.

בקביעה האחרונה ובאחרות אני מסתמכת על המוני סיפורי לידה שקראתי. לא צריך שיצעקו על כולן כדי להבין שהשיטה בעייתית, מספיק שיצעקו על 10%, או ייתנו זירוז ללא הצדקה לרבע מהמזורזות, כדי להבין את זה. או ואו ואו... יש עוד הרבה דוגמאות, שהאוסף שלהן מאפשר לראות שמדובר בכשלים תפיסתיים ומערכתיים ולא אישיים או מקומיים.
עכשיו זה כבר לא כל כך מצחיק 525725
אולי אנחנו לא מגדירים "אור חזק" באותו האופן. בחדר הלידה היה אור כמו בחדר מגורים. פחות מאשר במשרד שבו אני עובד ויותר מאשר מנורת קריאה בחדר שינה. לא מספיק חזק כדי לצלם בלי פלאש, אבל מספיק חזק בשביל לקרוא עיתון. אור רגיל.
אחרי הלידה, המיילדת עמעמה את האורות עוד יותר לחצי חשיכה. לא נראה לי שהיינו מרגישים נוח להיות ככה 10 שעות, אבל אולי כדאי לשאול את אשתי על זה.

בלידה הראשונה הציעו אפידורל, זירוז, פקיעת מי שפיר, לכולם אשתי סרבה ואף אחד לא הציק לה בנושא. אחרי 8 שעות, כשהכאבים והעייפות התגברו והלידה לא הראתה סימני התקדמות, התיעצנו עם המיילדת. היא הסבירה מה האפשרויות וציינה שאפשר גם להמתין ולתת לטבע לעשות את שלו. הבחירה בזירוז היתה של היולדת ושלה בלבד.

לא ברור לי למה את מתכוונת ב"קלות הבלתי נסבלת של הצעת הפרוצדורות" או ב"מטרפדים *באופן מבני* את האופציה ללדת בצורה נורמלית". משיחות עם בנות הגיל שלנו, שילדו בשנים האחרונות, אני מתרשם שהלידה של אשתי (למעט הוויתור על אפידורל) היא הנורמה ולא נתקלתי בשום מקרה של צעקות או התערבות במהלך הלידה שלא על דעת היולדת.

אני חושד שמדובר כאן במשהו אחר:
מגיעה יולדת, כולה רצון ללדת באופן טבעי כמו שכתוב בספר שהיא קיבלה מחברה מסורה לנושא, ואחרי 10-20 שעות של צירים כואבים היא רק רוצה שהחוויה המעצימה הזאת תגמר כבר. המילדת, שגם לה כבר קצת נמאס מהאידאולוגית הסובלת, מציעה את מה שיש לה להציע, היולדת המותשת מסכימה והסיוט נגמר. למחרת באה החברה המסורה לבקר ושואלת על מהלך הלידה. היולדת, בנסיון להצטדק מאשימה את הלחץ של המיילדת, את התאורה, את הרעש של המוניטור, ועוד סיפור לידה מזעזע בחוסר ההתחשבות ביולדת ובטרפוד אכזרי של תהליך טבעי יוצא לאינטרנט.
עכשיו זה כבר לא כל כך מצחיק 525859
ההתרשמות *שלי* נובעת מקריאת המון המוני סיפורי לידה, וגם מבדיקת הסטטיסטיקה של התערבויות בלידה בבי"ח. כלומר, הרושם הזה אינו מנותק מהמציאות. אני חוזרת למספרים הפשוטים: 25% קיסרי בבי"ח ידוע במרכז הארץ - האם זה אומר ש-‏25% מהיולדות שם לא כשירות ללדת פיזיולוגית? המספרים הללו מעידים על התערבות בקנה מידה עצום, שרובו לא הכרחי.

אתה מתאר 3 הצעות שאשתך קיבלה כבר בתחילת הלידה, ללא כל הצדקה רפואית, ואתה עדיין לא מבין מה זה "הקלות הבלתי נסבלת של הצעת הפרוצדורות"? אני עדיין אוחזת בדעתי שלאשתך היה מזל שעמדה בכל זה.

אתה צודק בכך שציפיות גבוהות מדי יכולות לפעול כפי שתיארת (הייתי בדיוק שם, בלידה הראשונה). יש נשים רבות שהאידיאל של לידה טבעית נשמע להן קוסם אבל לא מצליחות לממש אותו מסיבות שונות. מצד שני, התסכול שלהן לרוב מוצדק. בי"ח זריזים בהקמת "החדר הטבעי", לרוב בתשלום נוסף (רפואה אפורה), אבל בפועל מעט מאוד יולדות (בריאות!) מקבלות אישור להיכנס לשם. מדברים על הליכה לקראת היולדת, אבל מסרבים להכניס דולות (תומכות לידה) לחדרי לידה.

ואגב, 20 שעות של צירים כואבים בבי"ח (ואפילו 8 שעות) נגרמות לא פעם מעצם השהייה בסביבה לא מוכרת, עם צוות מתחלף, שתוקעת את מהלך הלידה. יולדת עם ייצור אדרנלין מוגבר לא ניכרת בפרצוף מבועת ובצרחות אימים. היא פשוט נתקעת בלידה...
עכשיו זה כבר לא כל כך מצחיק 525879
אני לא רואה שום דבר רע בכך שהמיילדת מסבירה ומפרטת את האופציות השונות. מבין שלוש ההצעות, רק האפידורל הוצע בהתחלה. שתי האופציות האחרות הוצעו במהלך השעות שעברו ללא התקדמות, וכאמור, הוצעו פעם אחת וזהו.

אני לא יודע מה הסיבה לאחוז הגבוה של ניתוחים קיסריים, אבל יכול לנחש שזה חלק מהצרה שנקראת "רפואה מתגוננת". אף בית חולים ואף רופא מיילד לא יתבע על ניתוח קיסרי לא מוצדק, אבל על המנעות מניתוח קיסרי בלידה שהסתבכה, כבר היו תביעות. אם מדובר בבית חולים מסויים, יתכן שעצם העובדה שהוא ידוע באצבע קלה על הסכין, מושכת אליו יולדות שרוצות ללדת בניתוח קיסרי למרות שאין לכך הצדקה רפואית, ויש גם כאלה.

מכיוון שכבר שמעתי על כמה לידות טבעיות שנמשכו 20 שעות (והסתיימו בהעברת היולדת המותשת לבית חולים), אני לא נוטה לקבל את תאוריית האדרנלין כמובנת מאליה.
עכשיו זה כבר לא כל כך מצחיק 526190
אפידורל זה מילא, הוא נועד לשיכוך כאבים (אני לא נגד אפידורל אם כך השתמע). אבל איזו סיבה יש להציע לאשה בריאה בלידה בריאה פקיעת מים?
מה זה "ללא התקדמות"? אני מנחשת שההתקדמות נמדדת על פי הגרף הממוצע.

מסכימה אתך לגמרי בנושא הרפואה המתגוננת.

גם אני שמעתי על לידות טבעיות ממושכות מאוד, למען האמת גם חוויתי. לידתי הראשונה נמשכה זמן רב מאוד, כולל הקאות והתייבשות, וביקשתי לעבור לבי"ח (הלידה הסתיימה בוואקום). בלידה השנייה כבר הבנתי שכך אני יולדת, עם שלב לטנטי ממושך (צירים חלשים ולא אפקטיביים) שנמשך יום וחצי בערך, ולכן התכוננתי לזה, קיבלתי תמיכה מקצועית מתאימה ועברתי את השלב הזה בקלות רבה.

אני לא טוענת שכולן צריכות ללדת כך, אלא שלו הייתי מגיעה לבית חולים ללדת היו עושים בי שמות (הערכת משקל גבוהה של העובר, שבוע לידה מאוחר מאוד, לידה ש"לא מתקדמת", לכאורה כל הסימנים להתערבות רפואית נחוצה). אם להוסיף את המתח והלחץ שנלווים לתפיסת מיטה בבי"ח במשך יום וחצי בלי תוצאות, ללהערכתי לא הייתי יוצאת עם פחות מקיסרי.
עכשיו זה כבר לא כל כך מצחיק 526196
אפרופו "המיילדת מסבירה ומפרטת" - מה בדיוק הסבירה ופירטה?

הנה פירוט אמיתי של ההתערבויות השונות בלידה (לבעלי לב חזק בלבד). למרות ההצהרה שבפתיחה, הפירוט הוא אובייקטיבי ומביא גם חסרונות וגם יתרונות, מוכחים סטטיסטית, של כל התערבות שכזו:
השווה לתמונה השקרית והמיופייפת שמציג בי"ח תה"ש:
עכשיו זה כבר לא כל כך מצחיק 526198
אני מרגיש קצת לא נוח לפרט כל כך הרבה בנושא, אבל ניחא.

אפידורל, קיבלמו דף הסבר מפורט עם הקליטה בחדר הלידה, הקראתי אותו לזוגתי שתחיה והיא החליטה (והודיעה למיילדת) שבינתיים אין צורך.

אחרי 5-6 שעות בחדר הלידה (רוב הזמן בלי מוניטור, פעמיים נעשה ניטור של כ-‏20 דקות) הבדיקה הראתה שאין שינוי במצב הפתיחה או במיקום ראש התינוק. המיילדת הסבירה שלדעתה, הסיבה היא כיס של מי שפיר שנמצא מתחת לראש התינוק ומונע ממנו להפעיל לחץ על צוואר הרחם. היא אמרה שמנסיונה, הלידה לא תתקדם עד שתהיה ירידת מים, טבעית או כתוצאה מפקיעה יזומה, וההחלטה אם להמתין או לפקוע היא של היולדת. היא גם ציינה שבמקרה של ירידת מים צריך להתחבר למוניטור כל הזמן, כי יש סכנה של לחץ מצד העובר על חבל הטבור עד כדי פגיעה באספקת הדם.

אשתי החליטה להמתין ולהמשיך בשיטות שלה - עבודה על כדור, חליטות עלי פטל, עיסויים וכד'. אחרי כשעתיים נוספות ללא שינוי במצב היא ביקשה מהמיילדת לבצע פקיעה של מי השפיר. למרות שהמיילדת ציינה שהלידה תתקדם עכשיו מהר יותר, אחרי התקדמות מסויימת הצירים פתאום נחלשו. אחרי קצת יותר משעה, אשתי התיעצה עם המיילדת שהמליצה לה על שימוש בפיטוצין, הסבירה שהוא מחזק את הצירים ושהוא מחייב חיבור לערוי ועשוי לגרום לכאבים חזקים. אשתי הסכימה וקיבלה מינון מאוד נמוך (אני לא זוכר את המספרים) שלא השפיע בכלל ורק אחרי מנה נוספת הצירים התחזקו והלידה הסתיימה בהצלחה.

להערכתי, אי התערבות היתה מאריכה את הלידה באופן ניכר, מביאה להתשה של היולדת אולי עד למצב של לידת מכשירים במצב של תשישות וחוסר יכולת ללחוץ, או לחילופין מצריכה שימוש באפידורל על יתרונותיו וחסרונותיו.
עכשיו זה כבר לא כל כך מצחיק 526250
נשמע ש"נפלת" טוב, גם עם המיילדת וגם עם היולדת :-) ח"ח שעברה את כל זה בלי אפידורל.

עם זאת, אם הלידה לא התקדמה גם אחרי הפקיעה, יכול להיות פשוט שההשערה שלה על כיס מי השפיר לא היתה נכונה. קשה לדעת.
בכל מקרה, באופן אבסורדי, עיכוב של הצירים הוא אחד מתופעות הלוואי של פקיעת מים, בין היתר בגלל שלאחריה תנועת היולדת מוגבלת מאוד. אני חושבת שכמו אפידורל ואפילו כמו פיטוצין, זה לא אמצעי פסול מראש - אלא שיש לדעת מתי משתמשים בו ואם מחליטים להשתמש יש לתזמן אותו בשלב הנכון, אחרת הוא פועל כחרב פיפיות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים