בתשובה להובר חוכם, 25/09/09 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי לא התכוונת אבל בפיסקה השלישית של התגובה שלך הצגת דוגמה מצויינת לשיפוט ערכי לקוי (לפחות לפי קנה המידה שלי). נגיד שהנהג לפניך חולם, נגיד שאתה מכיר אותו (אני לא אזהה את ההורים שלי או האחיות שלי, אם ינהגו לפניי), האם בגלל זה נכון לנהוג באלימות? האם כשקופאית חדשה בסופרמרקט עובדת באיטיות וגורמת לך לאבד דקה, האם אז נכון לפצוע או להרוג אותה? ואם הקופאית האיטית היא הבת שלך? ואם הנהג האיטי הוא אביך? לאור התגובה שלך כנראה שלא מיותר לציין: נהיגה אלימה קשורה באופן הדוק לריבוי תאונות. השיקול המוסרי כאן הוא (יחסית) פשוט. הדקה הנוספת שאתה תשלם בנהיגה רגועה שווה את הסיכון לפצוע או אפילו להרוג מישהו אחר ואולי אפילו את עצמך (1). לגבי קבילתך נגד בחינת מוסריותו של אדם בסיטואציה חברתית מנימאלית, אדם מוזמן לבחון את מוסריותו גם בסיטואציות מורכבות, זה לא עומד בסתירה. אני רק טוען שבאופן יחסי, קל יותר לבחון את ערכיותו של אדם בסיטואציה פשוטה. ---------------- 1. כל זמן שהעניין הוא בינך לבין עצמך אני לא רואה עניין מוסרי בפגיעה, אלא אם כן אתה דתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות בנהיגה היא שחוץ מלהבהב ולצפור אין כמעט דרכים לתקשר עם נהגים אחרים. נהג שמתעכב ומעכב שיירה שלמה מאחוריו הוא מטרד. סביר מאוד שלפחות חלק מהם ממהרים (לדוגמה: נהגים מקצועיים או שליחים). נהג מנומס שנאלץ לנסוע לאט ינסה לאפשר לאחרים לעקוף אותו (וכן: לעיתים תוך כדי הפרת חוקי התנועה). אם נהג חולם, צפירה היא בדיוק מה שיוציא אותו מהחלום. זה קורה לא מעט בהחלפה של אור אדום לירוק ברמזור. אבל צפירה היא מחווה מעצבנת ומלחיצה. דרך אגב, באותה מידה שקשה לדבר עם אנשים, קשה מאוד גם לגרום להם נזק. המכוניות גורמות לכך שגם אם אני מאוד רוצה להרביץ לאותו נהג איטי, זה יהיה מסובך עד בלתי־אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש צפירה ויש צפירה, כמו שיש הבהוב קצר ויש סינוור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |