בתשובה לשלומית, 14/01/02 18:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''אתה מוזמן לבדוק סטטיסטית את מספר האסירים הדתיים שנמצאים בכלא על רצח.'' הייתי שמח מאד, אך אין שום גישה למידע הזה. יצא לי לפגוש מספר אסירים אלימים בימי חיי, רובם נרקומנים. חלק עצום מהם עם כיפות שחורות לראשם ודבר אלוהים בפיהם. רובם אמנם עברו לכיפות השחורות לאחר שנאסרו, אך הם הכירו את הכיפה השחורה ''מהבית'', כלומר - קיבלו אינדוקטרינציה דתית משחר נעוריהם. הרושם שלי הוא שרוב הפושעים האלימים מאמינים באלוהים. את מוזמנת לבדוק את מספר החילונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מן כשל סטטיסטי קלאסי, אני חוששת. יש קורלציה בין א' לב' לא אומר קשר סיבתי ביניהם. רוב האסירים מחברה מזרחית. רוב יוצאי החברה המזרחית הם מסורתיים. רוב המסורתיים מאמינים בקיומו של אל. וגם: אנשים במצבי מצוקה (כליאה) נוטים לברוח לאמונה. (ומכיוון שבארץ האמונה השכיחה והמוכרת להם היא היהודית הם חובשים כיפה שחורה. בבתי הכלא בארה"ב יפרחו הנצרות ועוד יותר מזה האיסלם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שהועלתה כאן השערה שלא ניתן לבדוק אותה בקלות מתוך נתונים קיימים. שלומית כתבה שיש מיעוט אסירים דתיים מבין הרוצחים (תגובה 52666), כעדות לכך שאמונה דתית מונעת מעשי אלימות. הרושם שלי הוא הפוך. אינני מכיר עבודה שבדקה את הקשר הזה, ובמפורש דיברתי על הרושם הסובייקטיבי שלי. מובן שאין לכך השלכה מעשית כלשהי. אני מאמין שהמונותאיזם הוא דבר רע, ומחנך את ילדי בהתאם. הדתיים מאמינים שאני טועה. מידת הדתיות בקרב אסירים אלימים אינה יכולה להצביע על יחסי סיבה ומסובב, ואני סמוך ובטוח שאיש לא ינטוש את אמונתו הדתית גם אם יוכח שהיא גורמת לאלימות קשה. למרות שמה שאת טוענת הוא נכון, ניתן לתכנן עבודה שתבדוק אם אמונה באלוהים מלכתחילה גורמת למעשי אלימות. הדרך לכך מסובכת, וכאמור - ההשלכה המעשית היא דלה. אישית אני מאמין שאמונה באלוהים משחררת את האדם מאחריות למעשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שהסיבה לפריחה האמונית בכלא היא פשוט יתר הפנאי והנוחות בכלא המערבי. אדם שפשע יכול לשבת בכלא שנים על חשבון המדינה, לא לתרום דבר לחברה או לעצמו, לפרנס אלפי סוהרים אם יתנהג יפה או רבבות אם יתפרע, וכל הנדרש ממנו פחות או יותר הוא לקבל את הדין ולא לשלוח יד בנפשו. אז למי שיש ראש על הכתפיים והנחייה רוחנית מתאימה, יש הזדמנות פז להקדיש את שנותיו בכלא לביצוע דברים מועילים. אם הוא מאפיונר או חמאסניק הוא ימשיך לנהל את הארגון מבפנים, אם הוא רוצח דתי הוא ישקע בלימוד תורה, ואם הוא עו"ד ממוצא תימני שקיבל עליו משימת התנקשות ברודף, הוא יקדיש את שלושים השנים ללימודי משפט עברי ותורה. כבר ציינתי בעבר 1 שאיני מוצא הגיון בתפיסת הכליאה בחברה המערבית המודרנית. מילא אם מאלצים אסירים לנתץ חצץ למסילות רכבת או להחליף חיתולים לקשישים, לפחות שני הצדדים יוצאים מורווחים מהענישה. אבל סתם להוציא אסירים לשבתון ארוך בכלא על חשבון המדינה? בשביל מה? זה לא מרתיע אותי כסטודנט עני עם שאיפות עיוניות-מחקריות, זה לא מרתיע סטודנט פלשתיני קנאי עם שאיפות לאומיות-מהפכניות, זה לא מרתיע סטודנט יהודי קנאי עם שאיפות לאומיות-מהפכניות, זה אפילו לא מרתיע נרקומן עם שאיפות נרקוטיות-קריזיונריות. זה פשוט דרך חביבה להחזיק אנשים הרחק משאר החברה על חשבונה, עד שילמדו. אז הנה, עבור מי שלומד הכלא הוא בעיקר בונוס. כמו מלגה נדיבה לצורך מחקר תאורטי טהור של 2-30 שנה. כרגע הבונוס הזה מתאים בעיקר לעו"ד משכילים בשוק רווי בעו"ד אשכנזים מניאקים שלא יודעים מה זה דין רודף, אך בעוד שנה שנתיים זה יתאים גם למתימטיקאים, תאורטיקנים ואסטרופיסיקאים נסיוניים. צפו פגיעה. מזל שעדיין יש הליקופטר... 1 תגובה 19758 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיום, הכליאה נוטה לכיוון ההגנה על החברה והקורבן הפוטנציאלי הרבה יותר מאשר הרתעה. מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, החלו להתפתח דרכים לשיקום אסירים בדיוק בגלל התפיסה ש''שום דבר לא עובד''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנושא זה מומלצת עבודת הדוקטורט של פרופ' אורי תימור: "חזרה בתשובה כדרך לשיקום עבריינים", ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ט. עבודה זו היוותה ומהווה אבן דרך למחקרים בתחום הדת והפשיעה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |