בתשובה להמסביר לצרכן, 08/10/09 15:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים - על העקרונות הגדולים אין וויכוח כבר יותר מחצי מאה. יש וויכוח על הפרטים. יש וויכוח על האם להרחיב או לכווץ את הרפואה הציבורית. לא על עצם קיומה. אם כי, החשד שלי הוא שנתניהו, כמו כמה מחבריו במשרד האוצר, היו מבטלים בין רגע את כל ההישגים הסוציאליסטיים שלנו (כולל חינוך חובה, איסור על עבודת ילדים, והזכות להתארגנות) אם רק יכלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
===>"יש וויכוח על הפרטים. יש וויכוח על האם להרחיב או לכווץ את הרפואה הציבורית. לא על עצם קיומה". אה, now you talking. יש כאלו שרוצים להרחיב את הרפואה הציבורית ויש כאלו שרוצים לצמצם אותה. זה לא שייך להיסטוריה אלא לעתיד. אבל על איזה בסיס עקרוני הם מנמקים (עכשיו) את עמדותיהם המנוגדות - או שסתם בא/לא-בא להם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזו שאלה אידולוגית. העקרונות הגדולים אינם נושא למחלוקת. אבל, כדי לחדד את העניין, בוא ניקח דוגמה פשוטה: עישון (ואלכוהול שמציב בעיו דומות). ליברל "נאיווי" יאמר בעניין סיגריות שאין להטיל רגולציה על סיגריות. מי שמעשן ישלם את המחיר הבריאותי, וזהו. הבעיה היא שהחומר ממכר, למרבית האוכלוסיה אין השכלה נאותה, ובדרך כלל הזרז לשימוש ביגריות אינו "רצון חופשי" אלא לחץ חברתי של קבוצות צעירים. מה עוד, שאסטמתים כמוני משלמים מחיר שלא באשמתם (אני לא יכול ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטה העברית, למשל. זו פגיעה בחירות שלי!). גם המחיר החברתי והכלכלי גבוה, ובעולם שבו יש מערכת בריאות ציבורית, כולנו מממנים את הצרה הזו באמצעות תשלום מסי בריאות גבוהים יותר. קומוניסט "נאיבי" (כמו, למרבה האירוניה, שמרנים אמריקאיים בשנות העשרים) יאמר שסיגריות הן אסון בריאותי ממכר שצריך להגן על האוכלוסיה חסרת הישע מפניו, ולכן יש לאסור על ייצורו, שיווקו וצריכתו. אבל זו התערבות גסה מדי בחירותם של אנשים (כמו אחי ואחותי) שבוחרים לעשן. אז מה לא עושים? לא אוסרים על שיווק סיגריות. לא מכניסים מעשנים לכלא. לא מבטלים את הביטוח הרפואי הכללי והאחיד. אז מה עושים? רגולציה על הרעלים שיש בסיגריות. מיסוי (ישיר ועקיף) גבוה, בנסיון לגלם את ההוצאה הציבורית על נזקי עישון במחירי הסיגריות. איסור עישון במקומות ציבוריים. מסעות הסברה. כל אלה פשרות, שדורשות פעולה של רשויות ציבוריות. הן לא מבטלות את חירותם של המעשנים, אבל הן מנסות ליצור מנגנוני "פיצוי ציבורי" והגנה מינימלית על הלא-מעשנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אני לא חושב שזו שאלה אידולוגית." תראה עומר, כבר כמה פעמים הצעתי שנפסיק את הדיון ביננו כי אני לא מאמין שנלמד ממנו משהו. לא ברור לי למה אתה חוזר כל פעם ולמה אינטלקטואל כמוך חושש להתעמת עם הדעות שכנגד עד כדי כך שהוא מעדיף למחוק אותן - כאילו אין הבדלים אידיאולוגיים, ערכיים או עקרוניים בין נתניהו ועמיר פרץ, או ביני ובינך. כבר שכנעת את עצמך שה"עקרונות הגדולים" זה קיומה של מערכת הבריאות או שלא יפטרו את אישתך ואלו כבר התקבלו. אחר כך הבאת לנו באקספרס את קץ ההיסטוריה - שם כולם כבר סוציאליסטים המבעבעים במרק סמיך אחד של אחווה (מה זה כמה פרטים קטנים בין חברים?). כל מה שנשאר לך זה להושיב לתה של אחר-הצהריים את החבר הסוציאליסט נתניהו ויועצו הסוציאליסט מילטון, יחד עם החבר הסוציאליסט פרץ והחברה הסוציאליסטית גוזנסקי - שכזכור אין בינהם שום ויכוח עקרוני או אידיאולוגי או ערכי. הם לא צריכים אפילו לבזבז זמן - אתה כבר ניסחת להם "מה לא עושים" ו"מה עושים". אפשר להשתגע: איילים מקשקשים פה שנים, אנשים הורגים אלו את אלו כבר מאות שנים, ואף אחד לא ידע שהכול כבר פתור. שעומר כבר כאן! בקיצור, אם אתה לא רואה פה וויכוח אידיאולוגי, אז אין וויכוח - אתה צודק בכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאני צודק. כאילו, דה? ברמה האישית, פרץ, שמכר את עובדי הקבלן לעבדות ב97, ונתניהו, שמוכר את נכסי המדינה לחברים, אינם סוציאלסטים בעיני. אבל לא איתם אני מתווכח. אני רוצה להבין מה הליברליזם שלך אומר. מה התוכן שלו, מעבר להצהרות הגדולות. צריך לפרק את המדינה? לבטל את בתי המשפט? להוציא להורג את כל הסוציאליסטים? על אלה אין לי וויכוח איתך, נכון? לכן אני רוצה להתמקד רגע בבעיה פשוטה יחסית. עישון ואלכוהול. יש בה את כל המרכיבים הדרושים: חירות המשתמש שמתנגשת בחירות של הסובבים אותו, רגולציה, וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם איתי אתה כבר לא מתווכח. הענייו כבר סוכם: כולנו - גם מילטון פרידמן - רקמה סוציאליסטית אחת. יאללה ביי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |