בתשובה ליהונתן אורן, 15/01/02 16:39
תקשורת ומציאות 52802
אני חושב שאני מבין למה אתה מתכוון, אך לדעתי מדובר בבעיית "ביצה ותרנגולת" - המצב היום נוטה יותר לכיוון שכיניתי "מקסימליסטי" - כותרות אדומות מדם ב"ידיעות אחרונות" וכו', אני מניח שאתה יודע למה אני מתכוון.

הבה ננסה דוגמא. אם במקום כותרת בסגנון: "זוועה במגדל-משה" היית קורא כותרת שתוכנה: "אנשי החזית הלאומית לשחרור מעלה-היושבים הרגו 3 תושבים במגדל-משה" האם המסר היה אחר? אני חושב שעדין היה ברור שהרג התושבים במגדל-משה הדימיונית הוא על רקע אידאולוגי ולמטרות הפחדה בעיקר, רק בלי כל ה"רעש והצילצולים מסביב" - אצל אחדים תחושה של "גיוס למען האומה" ואצל אחרים תחושה של "הבנה למעשי לוחמי-החופש" בפארפרזה על המציאות המוכרת לנו.
בכל מקרה, אני חושב שזה לא תפקידה של העיתונות המדווחת (לא המפרשנת) להעצים רגשות (ובמקרה של טרור - אימה) שהרי אזי היא מגוייסת למטרת תעמולה ולא למטרת דיווח. אני חוזר ואומר שאין מנוס מסובייקטיביות מה - סביר שידיעה כזו תופיע בעמוד הראשון לעומת ידיעה על "סתם רצח" תופיע בעמודים הפנימיים. כנראה שטרור ישאר טרור, רק שהמדפיסים בעיתונים יחסכו הרבה צבע אדום.

האם כאשר אתה בוחר איזה עיתון לקרוא אתה בוחר את המציאות שאתה חי בתוכה? במצבנו הנוכחי, וודאי, וכנגד זה אני יוצא.
תקשורת ומציאות 52817
אני קצת מופתע מהתשובה שלך. חשבתי שתיקח את זה לכיוון יותר פילוסופי, אבל אני לא אציק לך בעניין.

כדי להיות אובייקטיבי, אני מצפה מהעיתון לתת לי את רשימת כל המתים מאותו יום, בתוספת ציון סיבת המוות. אתה יודע למה אני מתכוון:

דיון 503

לצערי אין לי לידי עיתונים מהיום. אבל הוצאתי מהערמה את עיתוני סוף השבוע וקראתי שוב את הכותרות. מעריב, כהרגלו, שופך נהרות אדומים בכותרת "שרון: איראן עלולה לגרור אותנו למלחמה". כמובן, מייד נעשיתי מודאג מאוד. מלחמה שמעורבים בה שרון ואיראן נשמעת גרוע מאוד.
אם הייתי קורא רק את מעריב, יכול להיות שלא הייתי ישן בלילה. למזלי, אני קורא גם ידיעות והארץ. דפדפתי עכשיו בשניהם, ולא מצאתי אזכור לדברים אלה של שרון. הארץ, למשל, בכותרת הראשית מזהיר מסוריה: "דו"ח סי.איי.אי: דאגה מהצטיידות אפשרית של סוריה בנשק גרעיני".
כל הידיעות הנ"ל נכונות. מה היא המציאות האובייקטיבית? ממה אני צריך להיות מודאג הלילה? ממה יהרגו ילדי המטפוריים?

אני מתאר לעצמי שחובבי ניאו-מרכסיזם יטענו לשליטה של קבוצות כוח על אופי הידיעות, או לניסיון טמטום ההמונים. אני הרבה יותר בנאלי: מאחר שאני צרכן תקשורת מודרנית, פיתחתי ספקנות בריאה כלפי ידיעות. נדמה לי שזאת גם התשובה שלי לשאלה שלך: אין זה משנה מה יהיו הכותרות (או אפילו מה יהיה תוכן הידיעות או מה אמר רה"מ או הסי.איי.אי). כולנו חיים בעולם המודרני, וכולנו יודעים לברור לעצמנו את המציאות הרצויה בעיננו, או לחליפין לפתח אפתיה בריאה.
תקשורת ומציאות 53013
אם כך, אז למה אף אחד לא יצא כנגד העובדה שהתקשורת משתמשת במינוח "מתנחלים", שהוא בוודאי ערכי, ולא, נניח, "מתיישבים"? זה לא משהו חדש.
תקשורת ומציאות 53016
אכן כן, אנחנו חוטאים בזה, "מתנחלים" במקום "מתיישבים" או, פשוט יותר "תושבים". "מחבלים" במקום (כמו שהעיד פרופ' שק"ר) "לוחמים" או "חברי הארגון XXX" וכו'.
מוקשים סמנטים 53022
האם אין תחומים כמו הסכסוך (איזה סכסוך בדיוק ערבי-ישראלי,ערבי-יהודי,פלסטינאי-יהודי וכו,) שבהם אין דרך לדוח עליהם בלי לעלות על מוקשים סמנטים.
גם למילה תושבים יש שיכות אידיאולוגית מובנית
אפשר אולי להתפשר על "אנשים"? 53023
אפשר אולי להתפשר על "אנשים"? 53027
אז תואשם בנטיה חשודה ימינה.
אבל הבעיה היא שדיווחים יצרו תיאורים על גבול האבסורד
האנשים היושבים בנ.צ. (x.y) נפגעו מפעולות החשודות כאלימות על ידי האנשים היושבים בנ.צ. (x-1,y-1)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים