בתשובה לאיתי כ., 30/10/09 18:56
מבחן בוזגלו 529213
האייל האלמוני • בתשובה לאיתי כ. יום ו', 30/10/2009, 19:34
אני לא אוהב להתווכח עם רוחות רפאים, טווילדידי נמצא פה מידי פעם ויכול להגיב בשם עצמו. אם אתה מעלה טענות בשם עצמך, על תתחבא מאחורי הכתפיים הרחבות של טווילדידי (או גדי טאוב או בן כספית).

ועכשיו לנושאים שהעלת:
למה המצב הפוליטי של הנתבע הוא נושא שנתון לשיקול דעתו של התובע? התשובה הפורמלית היא שזה החוק, זה מה שהחליט המחוקק (=הריבון) ואתה הרי לא רוצה שהתובעים יקחו את החוק לידיהם, נכון? התשובה השניה (שגם היא התחמקות אבל כדאי להבהיר אותה) היא שמדובר בכלל שקיים בכל דמוקרטיה מתוקנת. לתובעים יש שיקול דעת, תמיד, ומצבו של הנאשם הוא חלק משיקול דעתם של התובעים. אבל, אם ביקשתי ממך לא להתחבא, גם אני לא אתחבא.

ולמה זה ראוי? לדעתי (דעה שכאמור, מגובה בחקיקה בישראל ובעולם המערבי כולו) בית המשפט לא אמור לאכוף חוקים יבשים, הוא אמור להיות גם המקום בו מתקיים צדק. שופטים, ופקידים בבית המשפט (תובע הוא פקיד בבית המשפט), לא אמורים להיות רובוטים, הם אמורים להתחשב במצבו של הנאשם. בגלל זה לאותה עבירה תווך של עונשים, בגלל זה אותם מעשים יכולים לגרור תביעות שונות (הריגה, רצח ממדרגה ראשונה, שניה...) תובע יכול להגיע להסכם עם הנתבע ותובע יכול בכלל לפנות למסלול שאיננו משפט (שימוע, קנס...). זה המצב הקיים וזה המצב הראוי.

עכשיו, מה היה לנו. ראש ממשלה שעבר על החוק. מדובר בעבירה מנהלית, התובע יכול (ואף עשה זאת בעבר) להחליט לההטיל על הנאשם קנ מנהלי, ויכול להחליט להעמיד אותו לדין. זה באופן מוחלט שיקול דעת שהיה קיים לכל התובעים גם לפני ברק, ויותר מזה, כולם בחרו שלא להעמיד לדין (בניגוד למצוותו של טווילדידי). אבל הפעם זה ראש ממשלה מכהן, והצדק דורש שראש ממשלה מכהן יעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר מאשר סתם חבר כנסת או שר.

הלאה
"וזה נותן כח שלדעתי מוגזם בידי התובע (שהוא, אחרי הכל, לא בית משפט אלא פקיד ממונה) לעצור או לקדם מדיניות הנוחה לו אישית" לא ממש. ראש ממשלה לא חייב לעבור על החוק, היו כמה שהצליחו לעשות את זה. ויותר מזה, אף תובע לא ניסה לעצור מדיניות הנוחה לו אישית, לא בישראל ולא בעולם. למה? כי לתובע אין תקציב, המשטרה כפופה לממשלה, שכפופה לכנסת שכפופה לציבור, והתובע יודע שברגע שהוא ינסה לקדם את האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו, הוא זה שיעמוד לדין.

כן, אני חושב שבישראל, ובכל מדינה מודרנית, מדובר במצב בלתי אפשרי לחלוטין. התובע לא יכול לקדם מדיניות פוליטית שמנוגדת לממשלה, ובטח שלא מדיניות אישית. הסכנה האמיתית היא דווקא במצב ההפוך (שהתובע מנסה לקדם מדיניות פוליטית לא חוקית יחד עם הממשלה), וזה לא רק יכול להיות אלא גם קרה.

עכשיו לברק. התחקיר פורסם לפני חודש, עבר למבקר, ואם הוא ימצא שיש שם בשר, יעבור גם למשטרה וגם לפרקליטות. המערכת עובדת לאט, אבל זאת לא הוכחה שהיא לא עובדת.

"מה ההבדל בין מיכל ליברמן, שקיבלה כספים בזכות אביה איווט ליברמן (לכאורה), לבין מיכל ברק?" לטענתו של ברק, אני לא יודע אם זה נכון או לא, זה בדיוק מה שצריך לבדוק, כל הכסף שנמצא בחברה שלו הוא תוצאה של פעילות של ברק כאדם פרטי, בזמן שהכסף שנמצא בחברה של הבת של ליברמן הוא תוצאה של פעילות בזמן שהוא היה חבר כנסת ושר. עובדתית, אנחנו יודעים שליברמן באמת היה חבר כנסת ושר לכל אורך התקופה הזאת, וברק היה באמת אדם פרטי. כך שגם אם ליברמן יעמוד לדין וברק לו, לא תהיה לך הוכחה, ועל אחת כמה וכמה שאף אחד מהם עוד לא הועמד לדין.

"אצל ברק זה עובר תמיד בשקט. הטפלון חלקלק..." טוב, זה, כמובן, שטויות במיץ עגבניות, ואתה יודע את זה. תיאוריית קונספירציה שאין לה על מה להשען, מלבד על עצמה. כשיהיו לך עובדות, דבר.
מבחן בוזגלו 529214
איתי כ. • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 30/10/2009, 19:54
לא מתחבא מאחורי כתפיים רחבות, אני מסכים עם טווילדידי שיש סכנה שהתובע הכללי ישקול שיקולים זרים לפני שיעמוד לפני ההחלטה אם להעמיד לדין פוליטיקאי, ומסכים עם גדי טאוב שאחד האמצעים להגביל את האפשרות הזו היא חלוקה בין התפקידים של היועץ המפשטי לממשלה והתובע הכללי. בחרתי להביא את הציטוטים של שניהם כי הם יודעים להתנסח יותר טוב ממני.

אני לא אוהב להתווכח עם איילים אלמונים, האם תוכל לתת לעצמך כינוי זמני למשך הדיון הזה?
מבחן בוזגלו 529216
האייל האלמוני • בתשובה לאיתי כ. יום ו', 30/10/2009, 21:48
שיקולים זרים זאת טענה שלך, לא של טווילדידי. שאלתי אותך בפעם הראשונה שהעלת את זה מה בדיוק ''שיקול זר'' במצבו של הנתבע. אני עדיין מחכה לתשובה... גדי טאוב וטווילדידי מעלים טיעונים אחרים משלך, ולפחות הראשון גם יכול ללמוד ממך איך להתנסח.

הויכוח על פיצול התפקיד הוא אולי ויכוח חשוב, אבל אין קשר בינו לבין ריבונות המחוקק או לויכוח על שיקול דעתו של התובע, שניהם ישארו כשיהיו גם אם ויפוצל התפקיד (כמו שהם בשאר העולם הדמוקרטי).
מבחן בוזגלו 529217
איתי כ. • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 30/10/2009, 21:56
ברור שלתובע יש שיקול דעת, השאלה היא מה נכנס לכללי ''שיקול הדעת'' שלו כשמדובר בפוליטיקאים, ובמה הוא מוגבל.
שיקול זר, לדוגמא, הוא לא להעמיד לדין את אריאל שרון כי הוא עומד לפני מהלך מדיני חשוב (התנתקות, למשל). מצד שני אני חושב שיש דברים שעומדים מעל הצורך במשפט צדק מיידי, למשל תפקוד המדינה. לכן כדאי לדעתי לדחות כל הכרעה כזאת עד שראש הממשלה יסיים את תפקידו (אלא אם כן הוא ביצע את העבירה בזמן שהוא משרת כראש ממשלה, או אם מדובר בעבירה חמורה כמו אונס או אלימות).
מבחן בוזגלו 529218
האייל האלמוני • בתשובה לאיתי כ. יום ו', 30/10/2009, 22:12
אתה רואה, יוצא שאתה הרבה יותר קרוב אלי מאשר לטווילדידי. הרי התשובה, בלפי פוליטיקאים ולא פוליטיקאים, היא זהה. כל מה שרלוונטי נכנס לכללי שיקול הדעת ומה שלא, לא.

אם יועץ משפטי כלשהוא היה מחליט לא להעמיד את שרון משום שהוא ''עומד לפני מהלך מדיני חשוב'' ודאי שמדובר בשיקול זר לחלוטין, ופסול לחלוטין. מזל שלא היה לנו יועץ משפטי כזה, ודווקא חיזוק עצמאות היועץ (או התובע) תבטיח לנו שלא יהיו לנו כאלה בעתיד. כי הרי זה בדיוק החשש הקיים שדיברתי עליו, של יועץ שמחליט לשתף פעולה עם הממשלה כנגד החוק, הצדק והעם.

אני לא רואה שום צידוק לדחיית הכרעה כזאת, להפך, דווקא כשמדובר בראש ממשלה שעבר לכאורה על החוק, ההכרעה צריכה להיות מהירה. בשם הצדק. בשם שלטון החוק. בשם ריבונות העם. כל דחיה לא מוצדקת שכזאת היא יריקה בפרצוף של כל אחד ואחת מאיתנו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות