בתשובה לערן בילינסקי, 23/11/09 12:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נוסח החוק (המובא בעמ' 39 של פסק הדין) הוא כדלהלן " גובה התמורה לזכיין, שתיקבע בהסכם, לא תותנה במספר האסירים שיוחזקו בפועל בבית סוהר בניהול פרטי, אך יכול שתיקבע על פי זמינות מקומות כליאה במספר הקבוע בתוספת או בהיקף קטן יותר כפי שיקבע הנציב באישור החשב הכללי במשרד האוצר". הסיבה לסעיף הזה הוא בשביל שלא יופעל לובי להקשחת הענישה. אני לא חושב שמישהו העלה על דעתו קצינות חשק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המ... זה קצת מזכיר (אבל לא לגמרי, יש הבדלים, אפילו די מהותיים) את מה שאמרו על כביש שש - אין תמריץ לחברת דרך ארץ לגרום לכך שאנשים יסעו בכביש, כי הממשלה הבטיחה להשלים את הכנסותיה לסכום מסוים. כלומר, אם אני מבין את ההגיון שיכול להפעיל זכיין בית הכלא הפרטי במקרה זה כדי למקסם את הרווח, הרי שיעדיף בית כלא נטול אסירים, כי כל אסיר נוסף שיכנס אליו יאלץ את הזכיין להוציא חלק מהתמורה על כלכלת האסיר. ברור לי שיש כאן איזון של אינטרסים (לא להגיע למצב כמו בארה''ב שבו, כפי שהבנתי, לזכיינים כדאי שיהיו כמה שיותר אסירים, כי הם מקבלים תשלום פר אסיר) אבל עדיין זה נראה לי מוזר שאין איזושהי נוסחה בעניין שמשקללת את מספר האסירים ולא רק את מספר התאים, כדי לא לחזור על מה שהיה עם כביש שש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאנחנו קוראים הוא החוק אך לא ההסכם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |