בתשובה ליהונתן אורן, 27/11/09 11:10
530626
אפשר דוגמאות לאנשים דגולים שסבלו מדיכאון אבל המשיכו לנהל אורח חיים לחוץ, בלי שזה פגע משמעותית בבריאותם או בחייהם?
530627
גיגול קצר מעלה שמות כמו אברהם לינקולן, וירג'יניה וולף, ארנסט המינגווי, מרק טוויין ומנחם בגין. יש עוד רבים, כמובן.

אני לא יודע אם זה לא פגע משמעותית בבריאותם או בחייהם. אני מניח שלינקולן לא היה נרצח אם הוא לא היה מנהיג דגול, אז כנראה זה כן פגע גם בבריאותו וגם בחייו. בכל מקרה, כאמור, לא ידוע לי שהלחץ עצמו הוא גורם לדיכאון (אני עשוי לטעות כאן, אבל זה מה יש).
530629
וולף והמינגווי התאבדו. זו פגיעה בחיים.
530631
התאבדו, אבל לאו דווקא בגלל אורח חיים לחוץ.
530633
אם כך, הם לא מהווים דוגמה טובה לדכאונות במצב לחץ.
צ'רצ'יל 530636
צ'רצ'יל סבל משך שנים ארוכות מדיכאון. לא צרק שהוא לא התאבד התאבד, כידוע, אלא להיפך - הוא זכה לאריכות ימים - ויש הסבורים כי באופן פראדוכסלי משהו, הוביל אותו הדכאון למספר החלטות מדיניות אמיצות אשר, בין שאר גורמים, הובילו, בסופו של דבר, לנצחון בעלות הברית במלחה"ע II על גרמניה הנאצית.

ביומניו ובין הקרובים לו, כינה צ'רצ'יל את דכאונו - "הכלב השחור שלי". דרכו להילחם בכלב השחור היתה משותפת לעוד דכאוניים מפורסמים - באמצעות הזיות גבורה ובהן נצחונות על אויבים אמיתיים ומדומים - נצחונות בלתי אפשריים אשר הביאו לו תהילה ותפארת-עולם. פסיכיאטר אנגלי, אנתוני סטור, סבור כי לו היה צ'רצ'יל מנהיג שקול ומתון יותר, ולא כזה המורגל בהזיות מן הסוג המתואר - לא היה מגיע להחלטות בלתי שגרתיות ו"מטורפות" מעט, כאשר הגיע, ואשר שינו, אולי, את גורל העולם.

צ'רצ'יל 530637
וואו, איך שאני עושה טעויות בזמן האחרון. לו הייתי מגלה לפני שנתיים-שלוש ששלחתי תגובה ובה ''לא צרק שהוא לא התאבד התאבד...'' - הייתי כמעט מוכנה להתאבד בעצמי בקפיצה נועזת מהשטיח לרצפה, מרוב בושה (סתם, סתאאאם). מתבגרים, מעגלים פינות, נעשים סלחניים יותר..
צ'רצ'יל 530645
אם היית באמת סולחת לעצמך לא היית כותבת את התגובה הזאת, לא? את רואה, ככה זה כשלא מתנסים מספיק בטעויות. לא לומדים לעגל פינות בצורה מוצלחת.
530716
ככל שאני יודעת, לינקולן והמינגווי היו דו-קוטביים. משהו אחר לגמרי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים