בתשובה לאפופידס, 11/12/09 16:29
סוף דבר(?) 531197
ראה אפופידס,
התגייסתי לסדיר ב-‏1967. הפלוגה שלנו פגעה פעם בלילה ממארב בסורים שבאו לקחת חפצים מהכפרים הנטושים שלהם והתחושה היתה קשה.
בכל ההתדיינויות לגבי הפרשה של ר', לא עסקו בעובדה שהרגו ילדה. הכתירו אותה כמחבלת-לפחות מחבלת בפוטנציה. הספק שאולי זאת ילדה שחוזרת מבית הספר ותעתה או התבלבלה בדרך, לא הטריד את ר'. אם הספק היה עולה אצלו, הוא היה יכול לירות לה ליד הרגלים, לקרוא לה ברמקול או לזרוק רימון הלם. הוא רצה להרוג אותה כי כל ילדה בעזה עם תיק הייתה בשבילו מחבלת. הוא איננו לבד. בעקבות עובדה וזיכויו של ר', קיימה הטלויזיה דיון שבו השתתפו אנשים שונים- כולל את אילנה דיין ומירי רגב-אז דוברת צה"ל. בעיקבות זיכויו השתלחה מירי רגב באילנה דיין כאילו שהיא העלילה על הסרן עלילה שפלה. אילנה דיין בסה"כ עשתה טעויות עיתונאיות. היא שאלה בדיון מספר פעמים האם אין חשיבות לעובדה שנהרגה ילדה ומירי רגב המשיכה בשלה; לילדה פשוט לא היתה שום חשיבות בשביל עו"ד מירי רגב. מה שמצער שבשביל אף אחד בדיון חוץ מאילנה דיין לא היתה חשיבות לילדה אלא רק לכבוד הפגוע של סרן ר'. זה איננו אותו צבא בו שירתתי וגם לא אותו העם. על פי התאורים השונים היתה הסכמה שהילדה סיכנה את המוצב והיה צורך להרוג אותה. את הלוקש הזה אפשר למכור אולי לך כי גם בשבילך ילדה עם תיק בעזה היא מחבלת מסוכנת והסיכוי שהיא לא-בטל בשישים.לי אי אפשר למכור את הלוקש הזה. כל המיקרה הוא ביטוי עצוב להדרדרות של הצבא המוסרי ביותר בעולם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים