![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז התחלתי דווקא מ"בביתו במדבר", פשוט כי זה מה שהיה לי בבית, ואחרי כחמישים עמודים אני כבר מתחיל לאבד סבלנות, ולשקול לנטוש. לפי המדגם הקטן של הפתיל הזה, לא רבים חושבים ש"בביתו" הוא הטוב ביותר של שלו, אבל חשבתי שאולי ההבדל קטן דיו שאוכל לומר שנתתי לשלו צ'אנס הוגן. מה דעתכם? יותר בפירוט, למה אין לי סבלנות: אולי זה האפקט העצום שהיה עלי ל"חמסין וציפורים משוגעות", שקשה לרומנים אחרים להתמודד איתו. "בביתו" כתוב בשפה יפה, והסיפורים שיש בו בינתיים לא נטולי עניין ושעשוע. אבל זה לא זה. "חמסין" הוא ספר שניכרת בו בעירה פנימית של המחברת, צורך עז לספר דווקא את מה שמסופר בו, ודווקא בדרך שבה הוא מסופר. "בביתו" גורם לי לדמיין את הסופר אומר לעצמו, "אשבה לי ואכתובה לי ספר. על מה אכתוב? אולי על...". זה ספר שבע, שלו מדי; "חמסין" הוא ספר רעב. מעניין שביניהם קראתי את "מוצרט לא היה יהודי", הראשון של אביגור-רותם, ולהפתעתי הוא הרבה יותר דומה ל"בביתו" מאשר ל"חמסין", מכל בחינה אפשרית. לא הייתי מנחש לעולם שהם נכתבו על-ידי אותה סופרת, ובסדר הזה דווקא. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אהבתי את ''עשו'', אבל את ''יונה ונער'' יותר. אני לא יודע לגבי הלהט של המחבר, ואולי אני רגשן מדי, אבל ברגעי השיא של ''יונה ונער'' ממש רעדתי בהתרגשות. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סיימתי את יונה ונער לא מזמן ומאוד נהנתי, אבל קטע ''השיא'' קצת הגעיל אותי ( אם אנחנו מדברים על אותו הקטע). | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רומן רוסי הוא כמעט המלכוד 22 של שלו, אחרי זה שאר הספרים שלו (מלבד תנ"ך עכשיו, שנכתב לפני רומן רוסי, וספרי הילדים שחלקם מאד מוצלחים) נראים מאולצים. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בעיני ''בביתו במדבר'' הוא בפירוש הפחות בספריו של שלו. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסכים איתך, למרות שבסקר חסר כל משמעות סטטיסטית זכה בכבוד המפוקפק פונטנלה. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |