בתשובה ליובל רבינוביץ, 18/01/02 17:24
דיה לצרה בשעתה? 53242
אתה צודק, יש כאן סתירה כלשהי בדבריי.

נקודת המוצא של הדיון היא כי לבת הזוג ברית המילה הוא טקס חשוב וכי היא תהיה מעוניינת בו, בניגוד מוחלט לרצוני ולתחושותיי.

זהו אכן מצב שקשה לי לדמיין אותו ואת אופן פעולתי בו.
התשובה שלי נבעה מתוך הנחה מוקדמת לגבי אופי היחסים - שיוויון ושיתוף מוחלטים.
מנקודה זו והלאה קשה להגיע להכרעה - מחד עומד רצוני שלי וטובתו של העולל, לפי שיקוליי, ומאידך, רצונה של בת זוגתי, וטובתו של העולל, לפי שיקוליה.
אני חושב שהייתי נוקט בדרך של שכנוע רציונלי ורגשי, כדי למנוע את הפגיעה בבני.
אם הייתי נכשל, באמת שאינני יודע מה הייתי עושה, אך זה מסוג הדברים שעדיף להגיע אליהם מוכנים מראש, ולא להיתפס להחלטות רגעיות ולא-שקולות.
אין לי ספק כי זהו נושא קריטי עבורי, שכן אין לי שום כוונות לערוך אינדוקטרינציה דתית לאיש, ובטח ובטח שלא לתמוך בפגיעה פיזית ברברית בבשר מבשרי.
כאמור, בעניין זה מעורבים הרבה מאוד רגשות, וקשה לי מאוד להציע ניתוח מספק של מעשיי במקרה כזה.

בקשר להתעללות - אין כוונת התעללות, אבל התוצאות זהות.
אגב, מה המצב החוקי של ברית המילה?
דיה לצרה בשעתה? 53252
>"אגב, מה המצב החוקי של ברית המילה?"
היא חוקית.
איפה האגודה לזכויות הילד? 53283
זה מובן, השאלה היא איזה חוק מסדיר אותה.

האם בחוק המונע פגיעה פיזית יש סעיף קטן הקובע כי התעללות כזו מותרת במסגרת טקסים דתיים (יהודיים או לא)? האם מוזכר בפירוש טקס בר המילה? האם העניין הועמד בפני בג"ץ?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים