בתשובה לדובי קננגיסר, 19/01/02 5:54
קרן ''חללי אל אקצה'' לפרס ההודנה 53361
אתה מתנגד לחיסולים, ובודאי אתה מתנגד לשתי דרכי המלחמה אלטרנטיביות שאני הצעתי: האחת פעולות גמול של פגיעה מסיבית באזרחים על כל פגיעה באזרחים שלנו, והשנייה כיבוש מחודש של כל שטחי ישע, והגעה לתנאי ההתחלה שכבר היינו בהם, של "כיבוש" אמיתי.
(כזכור, בראשית האינתיפדה הזאת ניסיתי לאמץ את דרכו של קאטו הזקן ולהצמיד לכל תגובה שלי באייל את המשפט: "ואת שטחי יש"ע צריך לכבוש שוב, ולפרק את התושבים מנשקם". למרות שלא הצלחתי להתמיד במנהג הזה, לא שיניתי את דעתי, והיום בניגוד לאז אני חושב שיש לה לא מעט תומכים. שמענו את בוגי יעלון סגן הרמטכ"ל לא מוציא פעולה כזאת מגדר אפשרות, ואפילו אתה כותב: "אין זמן טוב מזה למתקפה כוללת על השטחים הפלסטיניים".)
אבל זאת עובדה שאנו מותקפים, ובצורה מאד אכזרית וברוטלית. כל אדם, קבוצת אנשים, חיה, להקת חיות, כל מה שזז כאשר הוא מותקף הוא עושה משהו להגנתו, אלא אם כן השלים עם מר גורלו.
מה אתה מציע ? לצייד את כל התושבים בשכפצים וקסדות בצד ערכות המגן ?
אין ספק שהמצב שלנו היום הוא "על הפנים", תוצאה של "טיפשות אוסלו", ומסתבר שלהביאנו למצב כזה הרבה יותר קל מאשר להוציאנו ממנו. כל דרך שנבחר בה תהיה רעה, וכל מה שאנו יכולים לעשות הוא לבחור בפחות רעה שבהן.
למרות החשד שלי ששרון לא יודע בעצמו מה עליו לעשות (לדעתי, היה צריך לפסול עצמו מלקחת את תפקיד ראש הממשלה בתקופה המורכבת הזאת, בגלל סיבות שבחלקן הגדול אין הוא אשם, שמראש כובלות את ידיו), לדעתי, יש לו בעיה אמיתית, ולכן באמת אין לו לפי שעה דרך ברורה וחדה ללכת בה. הוא חושב (בצדק), שבמצב דפוק כזה יש חשיבות לממשלת אחדות לאומית ולאחדות כוחות, ועצם ההתעקשות על ממשלה כזאת מביא לחוסר אפשרות לבחור דרך ברורה.
העניין הזה של שבעה ימי שקט שאחריהם יתחיל איזה תהליך מדיני הוא כמובן קשקוש מטופש. איזה תהליך יתחיל, ולמה יוביל ? את ההצעה הנדיבה של ברק ביילין ובן עמי דחו הפלשתינים ופתחו במלחמת השחרור שלהם מיד אחרי ששמעוה. מה אפשר להציע להם עתה ?
יש בהיאחזות בעניין ימי השקט והתהליך שבעקבותיהם איזו אופטימיות של טיפשים, כמו המחשבה שאפשר לשמור על "שקט יחסי" שאפשר לחיות אתו, אם נלך על קצות האצבעות, ולא נעשה גלים. הפלשתינים אינם מעונינים בשקט, והם היו שוברים אותו בין אם היינו מספקים להם סיבה ובין אם לא. תמיד עליך לזכור שהם פתחו במלחמה הזאת לא בעקבות איזה "חיסול ממוקד" (וגם לא "ביקור ממוקד"), אלא בעקבות הצעות נדיבות שהוצעו להם בקמפ דויד.
קרן ''חללי אל אקצה'' לפרס ההודנה 53404
אם תשאל אותי, במדרג המוסרי (והתועלתני) שלי, כיבוש מחודש של השטחים הוא צעד יותר מוצלח מאשר המשך מדיניות החיסולים. זאת, בתנאי שעם כיבוש השטחים והפלת משטרו של ערפאת, ישראל תפנה לאו"ם ותבקש בהם לטפל בשטחים. כוונתי לא למשלוח חיל מצב ש"יפקח" על הנעשה שם, אלא שיקימו מעין "ועדה קרואה" שתדאג לבניית דמוקרטיה (חוקתית?) באזור. אם גם זה לא יעזור, ועדיין ימשכו פיגועים נגד ישראל, אז כבר נעמוד בפני בעיה חדשה, וקלה יותר.
כרגע המתפ''ש מנהל את השטחים 53430
מנגנון מתאם הפעולות בשטחים הוא הדואג לקיום שגרת חיים כלשהיא בשטחים, בהיעדר אכפתיות נדרשת מצד הרשות לרווחת נתיניה. מתי, מתי יעיפו מפה את ערפאת?
כרגע המתפ''ש מנהל את השטחים 53459
אחרי תחרות צמודה, אני גאה להגיד שזו ההערה הכי תמוהה ששמעתי מפיך עד כה. איך מסייע משרד התיאום והקישור (שעליו אחראי מתאם הפעולות בשטחים. זהו אינו מנגנון, אלא תפקיד) לקיים את אותה "שגרת חיים"?

רגע, עכשיו אני מבין. הוא מסייע בכך שהוא עוקר מטעים והורס בתים, שירותים אלמנטריים שאפילו אותם ערפאת המושחת אינו מסוגל לתת לנתיניו. נו, מתי יעיפו אותו מפה כבר?
כרגע המתפ''ש מנהל את השטחים 54352
אני מציע שתתקשר למת''ק, ותשאל אותם אם פלוגת השופלים שלו היא שביצעה עקירת מטעים והריסת בתים ברחבי השטחים. סביר להניח שהתשובה שתקבל, אם בכלל, תהיה יותר מתמוהה.

נורא נחמד להציג את כל רשויות המדינה ככוח כיבוש מונוליטי מול רשות נאורה וצודקת. בפועל צה''ל, השב''כ והמת''ק אינם מנהלים מדיניות אחידה בשטחים. בד''כ גישות השב''כ והמת''ק מנוגדות בתכלית, כפי שמתבקש מעצם טיבם - זה תפקידו סיכול בטווח הקצר, ואילו זה מכוון לשמור על איזושהיא שגרת חיים בטווח הארוך.
קרן ''חללי אל אקצה'' לפרס ההודנה 53681
אלף כל, אורו עיני לשמע הרעיון לפתרון ארוך טווח, ברמה העקרונית - דמוקרטיזציה.

בית כל, ערפת מאוד מעוניין בכוח בינלאומי, בגלל שהרבה יותר קשה לו להלחם בצה''ל. כוח בינלאומי לא ילחם בארגוני הטרור, אלא יגן על ארגוני הטרור מפני צה''ל. המצב הזה כבר יהיה באמת העתק כמעט מושלם מבחינת השליטה וחופש הפעולה שהיה לערפת בלבנון.

אולם, כמדומני, עניין הכוח הבינלאומי הוא לא הדבר העקרוני מבחינתך. מה שכן עקרוני הוא שצה''ל לא יכבוש לצורך כיבוש, אלא יכבוש במגמה לצאת מהשטחים במועד מאוחר יותר. עם זה אני מסכים בהחלט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים