בתשובה ליוסי, 18/01/10 22:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע אם זה לטובת האוכלוסיה אבל אולי כלכלתה היציבה של שוויץ היא דוגמה טובה לכך שזה לא מזיק. מעבר לכך, תפקיד המדינה הוא לדאוג למדינה, לא לשאיפות המקצועיות של היחידים. קיבלו 8-10 שנות לימוד אחידות ושוות. לא מספיק? הרי באותה מידה היה ניתן לטעון שצריך למיין רק אחרי התואר השני. ואם בן המהגרים נדון לחיי עמל שתי בררות עומדות בפניו: למרוד כנגד המיון הממשלתי ולרכוש השכלתו בדרכים אחרות (ולא חסרות). לקבל את מה שניתן לו ולהשקיע בצאצאיו. כל הדיון הזה מזכיר את אנה קרנינה של טולסטוי שבו מנסה לווין, בעל האחוזה, לקדם ולהשכיל את הפועלים לאחר הרפורמות האגרריות. והנה, ככל שינסה וכל שנותנים להם אדמה משלהם, כך הם נחשלים יותר ומפסידים יותר. ובסוף כולם סובלים ומפסידים. אז הוא מסיק כי טבע האדם חייב להיות גורם שנכנס לחישוב כלכלי, ממש כמו סוג האדמה ומחיר החיטה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להסביר איך הגעת למסקנה שבתי הספר המקצועים לא מזיקים לכלכלת שוויץ? אם כבר משחקים בנתונים סטטיסטים שלא מוכיחים כלום, נראה לי שהמתאם ההפוך בין מספר בתי הספר המקצועיים לתל"ג בישראל הרבה יותר מובהק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עדיף לחקור כמה לומדי מקצועות עובדים במקצוע אותו למדו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי - פחות מאחוז. אבל אז מדובר היה במגמות מסגרות, חרטות, אלקטרוניקה בסיסית, עיצוב שיער, חטיבת עצים ושאיבת מים. אילו היו בתי ספר מהסוג שהצעת בתגובה 533367 יתכן שהמספר היה גבוה יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |