בתשובה לברקת, 20/01/10 20:02
בחינת הבגרות בלשון 533822
כשכולם ''משחקים'' רק ''משחק חוץ'' ואין לאף אחד ''משחק ביתי'', זה כבר לא משנה.
בחינת הבגרות בלשון 533829
נכון. אם כי אחד האינטרסים הלא-רשמיים של המערכת הישראלית הוא להעביר כמה שיותר נבחנים את הבגרות. צעד כזה, שפוגע קולקטיבית בציונים של כולם, לא בדיוק עוזר לזה (אלא אם יפצו עליו בפקטור, ואז מה עשינו).
בחינת הבגרות בלשון 533832
מה שעשינו זה ככל הנראה להעריך בצורה טובה יותר - בהנחה שתלמידים מעתיקים ולא מעתיקים מושפעים באותו אופן מה"לחץ" של שינוי המיקום, אזי אם נפצה עליו בפקטור, הוא אמנם ישפר את המצב לכולם בממוצע, אבל יהיה בעיקר בונוס או תיקון למי שלא מעתיק, בעוד מי שמעתיק אמנם יזכה לפקטור, אבל יפסיד יותר (ואם תלמידים מעתיקים מושפעים יותר לרעה מהלחץ בשל שינוי המקום - אדרבא, ויש מי שיגיד אפילו: "מגיע להם").

אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, כי הניסוח יצא לי קצת מגושם. כלומר, מה שרציתי להגיד, זה שזה יסייע לנו להעריך בצורה יותר מדויקת את הנבחנים ולתת פחות אפשרות לרמייה, ואם זה מוריד לנו את אחוז העוברים, הפקטור שהצעת כדי להחזיר את האחוז למה שהיה לא יפגום בהערכה המדויקת יותר.
בחינת הבגרות בלשון 533830
זה משנה, כי זה לא משפיע באותה מידה על כולם.

(אם זה טוב או לא, זו כבר שאלה אחרת)

באופן כללי אם אפשר בצורה זולה יחסית לגרום לנבחן לעשות את הבחינה בנוחות ונינוחות רבה יותר, למה לא?

יש יותר בגרויות מבחינות פסיכומטריות. את הבחינות הפסיכומטריות דוחסים למועד אחד. בבחינה הפסיכומטרית זה להלכה לא נוראי כי לא אמורים להתכונן אליהם כמעט. אולם בחינות הבגרות בודקות בפירוש גם ידע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים