בתשובה לשיימוס, 24/01/10 21:26
רק הערה קטנה ל ''למשל'' 533992
11 מורים לתלמיד היתה כמובן פליטת מקלדת.
מורים שאינם מגיעים לעבודה זו שערוריה וכנראה גם עבירה. אני בטוח שגם בעל-קביעות יכול להיות מפוטר אם אינו מגיע לעבודה או אם אינו מבצע באופן עקבי את המוטל עליו. אם מישהו נוהג כך ועדיין אוחז במשרתו אות הוא כי אותו אדם מגובה על ידי ההנהלה או מישהו מעל ההנהלה.
במקרה כזה מדובר בשחיתות. למיטב ידיעתי שחיתות, גם אם יתכן שקיימת פה ושם אינה דווקא הבעיה הדוחקת ביותר של מערכת ההוראה בישראל, וספק רב אם קיימת כזו במימדים שהופכים אותה למשמעותית בדיון שעוסק בשאלה "איפה הכסף".

אני שמח שאנחנו מסכימים בשאלת העלאת שכר ומעמד המורה.

בהחלט אוכל להאמין שגורמים מגזריים מצליחים להטות חלק גדול מהמשאבים לאפיקים שלא תורמים ישירות לעניין.
סכין זה, דרך אגב, חותך בשני הכיוונים: כשם שמשאבים מעל למוצדק ולפרופורציוני מוזרמים לש"ס, לחרדים ולמתנחבלים, הרי אוכלוסיות אחרות כמו מיעוטים (ערביי ישראל, דרוזים, צ'רקסים, בדווים ועובדים זרים) מקבלות נתח קטן יותר מחלקן היחסי באוכלוסיה. אם די בכך כדי לפצות על אלו הנוגסים יותר מהמגיע להם איני יודע, ולפי דבריך כנראה שלא.
זו כבר בעיה יותר כללית משאלת החינוך (חלוקה אי-שיוויונית ולא מוצדקת של משאבים קיימת כמעט בכל תחומי החברה והרווחה בישראל), ובנקודה זו כנראה שהמנטרה הקבועה נכנסת: הכיבוש אשם.
רק הערה קטנה ל ''למשל'' 533997
אני לא חושב שזה מעניין במיוחד ''מי אשם''. העובדה היא שהמדינה תקצבה ומתקצבת מוסדות חינוך בניגוד לחוקים שהיא עצמה חוקקה. כשקמה מהומה - רצו ושינו את החוק בעזרת קואליציה ערבית-חרדית מגובה בשתיקת ה''שמאל'' (צדיק בסדום - ח''כ אופיר פינס). הסקטוריאליות במערכת החינוך היא כרגע הדבר שיש לטפל בו. ואין צורך בשום תקציב, גם לא צריך לצאת מהשטחים.
רק הערה קטנה ל ''למשל'' 533998
מרים ידיים.
כנראה קל יותר להצביע על המחלה מלמצוא תרופה.
סה''כ זה אולי אפילו קצת מצער - אם הבעיה היא תקציב אז הפתרון, אפילו אם אינו קל לפחות הוא ידוע, אך אם הבעיה נעוצה במבנה הפוליטיקה הישראלית אז אפילו אם הפתרון קל (מה שקשה להאמין) אז לי לפחות אין מושג אפילו איפה להתחיל...
לפחות דבר אחד אולי תסכים איתי והוא ש''דיכוי החינוך הפרטי'' (משם התחלנו) אינה דווקא הבעיה החמורה ביותר בה צריך לטפל לפני כל דבר אחר.

בכבוד.
רק הערה קטנה ל ''למשל'' 534000
חשבתי שהתחלנו מקושיית האנטילופה - לאן הולך הכסף.
באופן כללי אני אוהב לסיים בהסכמה, אבל כיוון שכל פרשנות סבירה של המושג "חינוך פרטי" כוללת בדיוק את אותם מוסדות שכללתי ברשימת "שאינם בתי-ספר אך מתוקצבים ככאלה" ‏1 - אני לא יכול לחתום על הסיפא שהצעת.
בוא נסכם שעל המדינה להגדיר מהו "חינוך פרטי", לאשר אותו ככזה, ו*לתקצב אותו ככזה*. או אז, כשתדע כל אם עברייה מה הוא לעזאזל "חינוך פרטי", ובמה מותנה תיקצובו ע"י המדינה - נוכל להסכים שאפשר לטפל בשאר המצוקות.
ובא לציון גואל.

1 לעניין זה גני-ילדים של התנועה האיסלמית, כוללים חרדיים ובתי ספר דמוקטיים או אנתרופוסופיים דרים בכפיפה אחת מבחינת מעמדם בעיני המדינה.
הבהרה 534001
הפתיל הזה התחיל בטענה (בערך) ש''במדינה חפשית זה לא היה קורה'' משום שבית ספר פרטי (שהטענה אמרה שהמדינה אינה מאפשרת) היה פותר את כל התחלואים.
כנגד כך טענתי אנוכי ששורש הבעיה אינו בדיכוי החינוך הפרטי כי אם בתת-תקצוב, ומשם הדרדרנו עד הלום כשבדרך פקחת את עיני לאמור שהבעיה אינה בתקציב עצמו אלא בחלוקה חולנית שלו.

ואישית איני חושב שהגדרה מדוייקת מהו חינוך פרטי הינה בהכרח צעד חיוני בדרך לפתרון הבעיה. לדעתי כל פתרון רציני מתחיל ונגמר בחינוך הציבורי.
הבהרה 534002
צודק, נדחפתי כהרגלי באמצע השירשור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים