בתשובה להמסביר לצרכן, 07/02/10 17:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הם לא מבקשים שום תוספת, רק שהאוצר ''יחזור בו מהקיצוץ בשכרם''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל באוצר יושבים נערים שרואים בעבודתם שליחות ושואפים פשוט לעשות עבודה טובה. וככל שהם מיטיבים לעשותה, ניתנת למרצים הזדמנות להיות יותר ''אנחנו'' ופחות קפיטליסטים, ולמלא את שליחותם בהצטיינות, אבל ללא שכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם סידור הפרופורציות מסכם כותב המאמר בקטע תחת הכותרת ''מי בז ליום קטנות''. קרא את הקטע ותראה ששתי תגובותיך האחרונות מיותרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוחה על תרבות דיון עצלה שמתמצה ב"לך תקרא את .... ותבין/תראה בעצמך ש...". קראתי את הקטע. פעמיים! אולי לא הבנתי. אולי החמצתי משהו. אולי אתה מבין אותו אחרת. אז אם יש לך הערה - אל תחשוש ואל תתחבא - תעיר בפה מלא. ספציפית, אני מוצא במאמר שלושה מסרים עקריים: 1. פעולתו של הקברניט מעוררת התרגשות, הערכה והשראה. 2. אפשר לקשר אותה לערכים חיוביים של עבודה כשליחות וכשאיפה למצוינות. 3. ערכים חיוביים אלו מנוגדים לתיאוריה הקפיטליסטית (אגב, לאו דווקא תאגידים גדולים וכו' אלא "התיאוריה"). על שני המסרים הראשונים אני מברך. המסר השלישי נראה לי (א) לא קשור ולא רלוונטי לשניים הקודמים (ב) שגוי בפני עצמו. לכותב יש עמדה אידיאולוגית מוצהרת - וזה כמובן לגיטימי. לדעתי הוא טועה ומטעה (על גבול תעמולה זולה) כאשר הוא מנכס ערכים אוניברסאליים לאידיאולוגיה שבה הוא מצדד. משהו בסגנון "אנחנו הסוציאליסטים הנאורים, בניגוד להם, הקפיטליסטים החשוכים, בעד הדברים שכולנו מסכימים עליהם". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |