בתשובה להאייל האלמוני, 12/02/10 23:09
ומה נשאר בחוץ? 535609
אישית, היכרותי המוגבלת עם סוצקבר היא דרך מזמורי חג השואה.
חג זה ספציפי במידת מה לאשכנז, כלומר לאו דווקא לא מצויין על ידי המזרחיים, אבל פחות או יותר כל האיזכורים התרבותיים ו\\או פולקלוריסטיים הם בתחום בין יוון והולנד (יוון ובולגריה בדרך כלל לא נחשב "אשכנז" אבל זה גם לא בדיוק מזרח), ולמעשה כמעט אקסלוסיבית פולין (דרך אגב: אאל"ט וילנה זה היום באוקראינה).

גבירטיג עם העיירה הבוערת (ס׳ברענט, ברידעלעך ס׳ברענט), סוצקבר עם תחת זיו כוכבי שמיים (אונטער דיינע ווייסע שטערן), מאנגער עם דולייה (אונטער די חורבות פון פוילן) וכמובן הירש גליק עם פּאַרטיזאַנער ליד ועוד.

אין שום מועד בלוח החגים שבו זכיתי להיכרות דומה עם תרבות יהודית מזרחית כלשהי (אם לא סופרים את משוררי ספרד. אם כן אז הם אפילו יותר מוכרים מהיידיים).
מאד יתכן שיש תת־תרבויות בהן מורשת התרבות המזרחית נשמרת, אבל אני מעולם לא נחשפתי (אולי המשתטחים על קברי הבבות?)
ומה נשאר בחוץ? 535610
מעניין, אחת מהתלונות על ההיכרות שלנו עם תרבות אשכנז היא שזו נעשית במידה רבה דרך השואה: מכירים את השטעטל שרוף ולא בנוי. טענה אחרת היא שיהודי מזרח אירופה מוכרים כיהודים במותם אבל לא כבני אדם בכלל בחייהם.
ומה נשאר בחוץ? 535611
מה לעשות שאצלנו השואה זה במידה מסוימת ביזנס משפחתי (כמו שאומרים: נו ביזנס לייק שואה ביזנס). וחוץ מזה השירים כל כך יפים שהלב נשפך דרך העיניים...

את שלום עליכם אני קורא בעברית - היידיש שלי לא מגרדת את הקרסוליים של מה שצריך בשביל לקרוא במקור.
שירה אני קורא מעט מאד, ושירה מתורגמת בכלל לא. אני חושב שזה המצב באופן כללי אצל אנשים רבים ביחס לשירה, הרבה יותר מאשר בפרוזה.
לעתים רחוקות אני מעיין ב http://yi.wikipedia.org אבל זה יותר "בשביל הקטע" - אין לי מספיק יידיש כדי באמת לקרוא.
ומה נשאר בחוץ? 535612
י.ל. פרץ, מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם.
ומה נשאר בחוץ? 535615
(וילנה זה היום בליטא, למעשה עיר הבירה.)
ומה נשאר בחוץ? 535641
אודה לך, אם לא תקרא לזה ''חג השואה''.
יום יום ולא חג 535649
לא היתה בכוונתי להעליב או לפגוע באיש. אם נעלב מי או נפגע, אנא יקבל התנצלותי הכנה.
את הבקשה אכבד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים