בתשובה להאייל האלמוני, 19/01/02 23:03
בסיס אבולוציוני 53576
אין לי ממש זמן כרגע, ואח"כ אני לא אזכור, אז נעשה ככה: אני אתן דוגמא, אתה תגיב עליה, ואחרי זה אוכל להכנס יותר לעומק, אם יהיה צורך.

דוגמא:

חבורת למורים שלווים יושבים בניחותא ואוכלים עלים, כאשר לפתע אחד מהם, בשוליים, מזהה נמר. מה הוא עושה? אדם אינדיווידואליסט היה בוחר פשוט לברוח, ובכך הוא היה מציל את עצמו. אדם טיפה נחמד יותר היה צועק ומזהיר את כולם, ואז כולם היו בורחים - אבל הוא היה מסמן את עצמו כמטרה נוחה לנמר. למור, לעומת זאת, יצווח, והלמור הראשון לידו ישמע את הצווחה ויתחיל לצווח גם הוא. למה? הוא לא יודע שיש נמר, אבל הוא יודע שאחד הלמורים צווח, סימן שיש סיבה טובה לצווח. אז גם הוא צווח, וכך, גם אם המרחק בין חברי הקבוצה הוא גדול - כולם שומעים כמעט מיד את הצווחות (משום שאף פרט אינו עוצר לחשוב למה צווחים, ולא מעכב את השרשרת). כך, הפרט הצווח אינו מייחד את עצמו להתקפה, מכיוון שכל פרט צווח הופך למטרה ברורה, ומצד שני - לכלל הקבוצה יש יותר סיכוי לשרוד את ההתקפה ללא נפגעים. יש פה, אם כן, מידה של ברירה קבוצתית (בניגוד לברירה יחידנית, שרבים שוגים ורואים בה את הגורם המרכזי באבולוציה).

מה דעתך? עכשיו אני צריך למהר לשיעור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים