בתשובה לרון בן-יעקב, 22/02/10 0:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה דברים: * בחירתי לתאר את הדוגמאות והתהליכים כ"אנקדוטות" אכן לא הייתה במקומה. ניסיתי (ונכשלתי) לומר שהערך שלהם כמקשה אחת הוא בעייתי משני טעמים: ראשית, הם הופכים את הדיון לכמותי ובה בעת גם לסובייקטיבי; שנית, הם אינם ניתנים להפרכה * גם לטעמי הדיון על טהרנות-לשונאית מול טהרנות-ילידית לא מעניין במיוחד, ובעיניי, ההתעקשות של צורמן לשלב את שני הדיונים (הבלשני והאידאולגי) מטרחנת את הקורא שאינו מחפש מטיף אלא ידען * בהערת אגב, כשנשמעים טיעונים נגד "כפיית דקדוק", כדאי לזכור שאף מוסד אינו עוסק בכך - לא בתי הספר, לא האקדמיה ולא "פרחי העריכה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לקראת הפסח הני"ט מזמין את הקוראים לשתף את אהבתם ליידיש. אחת המגיבות הראשונות כתבה: "אחרי שאמרו לי שאני זפטיג ושיקסע משיגנער, ויש לי שכנה קבעצ'ית נוראית עם בעל ממש נודניק, אני יכולה לתת ליידיש שפיל טוב עם אקסטרה שמאלץ" (האיות מדמיוני; וגם תמיד חשבתי, בעקבות מערכון ישן, שנודניק זה בצרפתית). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |