בתשובה לאינסטלטור, 25/02/10 16:30
תבונות בתערוכה 536900
לפי מה אתה קובע שחיים תבוניים (בהינתן חיים כלשהם ואבולוציה) הם פחות סבירים מחיים כשלהם? מהניסיון שלנו כאן, תבונה נראית כמו אחלה דבר, ולכל נסיבות סביבתיות שהן (בדומה, נגיד, ליכולת תנועה; אולי התועלת בתבונה אפילו יותר אוניברסלית, אם כי גם הרבה יותר קשה למימוש). כך שנראה לי שהמערכת כן "תשאף" לזה. זו לגמרי טענת אצבע ונפנוף ידיים, אבל מה נפנוף הידיים שלך לטענה ההפוכה?
תבונות בתערוכה 536987
אם אינטיליגנציה הייתה כזו אחלא, היה ניתן למצוא קצת יותר ממנה בתוך מגוון המינים שקיים בכדור הארץ.

יש מאות אלפי מינים של צורות חיים (מצמחים וחדקים ועד בני אדם).
המון חיות שפיתחו מנגנונים השרדותיים שונים ומגוונים.
חלקם גם ''הצטיידו'' באינטיליגנציה אבל זו נעצרה ברמה המאפשרת לבני המין את האפשרות להעביר מסרים פשוטים ולתכנן את מעשיהם לדקות הקרובות.

יש מספר עצום של כיוונים התפתחותים שמשפרים את שרידות המין, ניתן לראות הרבה מהם בקרב בעלי החיים בכדור הארץ, ואני מניח שהחיים כאן לא מיצו את האפשרויות.

רק מין אחד בכדור הארץ פיתח אנטיליגנציה שמאפשר לו פיתוח של טכנולוגיה מעבר לשימוש מתבקש בענפים ואבנים.

המסקנה שלי היא שהסיכויים לפיתוח אנטיליגנציה מעבר לסף מסויים הם לא גבוהים.
תבונות בתערוכה 536990
לחילופין, ברגע שבו גזע כלשהו מפתח אינטליגנציה, קצב ההתפתחות התרבותית שלו מואץ. גם אם גזעים אחרים נמצאים כבר על סף פיתוח אינטליגנציה (נניח, עוד 100,000 שנים), זה כבר לא בסקלת הזמן שלנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים