בתשובה להמסביר לצרכן, 01/03/10 14:02
הצ'ופצ'יק של הקומקום 537092
אחרי קריאה שנייה של דבריי ודבריך, אני מוצא את עצמי במפתיע דווקא מסכים עם עצמי.

דוגמא קלאסית היא פרנץ פנון, שרואה באלימות המהפכנית אקט שנועד לשחרר את האדם הכבוש מהדימוי העצמי הנחות שלו. דוגמא אחרת, קלאסית פחות, היא הקומוניזם שדוחה את האפשרות של שינויים הדרגתיים, כי הפרשנות ההיסטורית שלו נעשית במסגרת מלחמת המעמדות ולא במסגרת כמותית. אפילו השוקחופשיסטים באייל, שעד כמה שידוע לי מתנגדים לאלימות, הפגינו את המנגנון שלא מוכן להסכין עם שינויים הדרגתיים: כל זמן שיש כמות מסוימת של "התערבות המדינה", האזרח נוטה לסמוך על המדינה ולכן לא לקחת אחריות על עצמו. זה תמיד הכל או כלום, ותמיד בגלל התודעה.
מבלי לכוון לדיון שו"ח: 537093
למעשה, זה תמיד כלום ותמיד בגלל התודעה. גם במדינת שומר הלילה הליברטאנית יש למוסדות חינוך המשגשגים ''אינטרס מובנה'' לחנך ל''ערכים סוציאליסטיים'', מכיוון שרגלוציה היא הדרך הקלה ביותר למניעת תחרות (...). הסתירה הזו מובילה לטיעונים תמוהים למדי. למשל, יש אנרכו-קפיטליסטים הטוענים שאין צורך ב''מוסדות חינוך'' אלא ב''מוסדות להשכלה'' בלבד.
מבלי לכוון לדיון שו"ח: 537097
ב"תמיד כלום" אתה מתכוון לשוקחופשיסטים, נכון? כי בבניית תודעה לאומית אני חושב שכן יש לאלימות תפקיד מרכזי במקרים מסוימים.

בכל אופן, אני כמובן לא תומך באף אחת מההשקפות הרדיקליות. ניסיתי רק להצביע על כך שרדיקליות היא לפעמים מאפיין של התיאוריה.
מבלי לכוון לדיון שו"ח: 537101
אכן דיברתי על השו''חיסטים.
מבלי לכוון לדיון שו"ח: 537202
אם ''ערכים סוציאליסטיים'' פירושם רגולציה למניעת תחרות, אז אתה צודק.
(הודעה טרחנית) 537205
זו אינה השקפתי אלא הבהרה של ההשקפה הליברטאנית בעניין זה.
(הודעה טרחנית) 537209
בסדר, הבנתי. יש ליברטיאנים שכינו את אובמה קומוניסט.
(הודעה טרחנית) 537212
ואפילו קומוניסט נאצי.

איש חכם אחד אמר: "אתה יכול לקרוא לו 'פושע מלחמה', ואני יכול לקרוא לו 'תפוח אדמה"'. ככלל, התובנה הזאת שימושית מאוד בדיונים עם ליברטאנים.
הצ'ופצ'יק של הקומקום 537094
"מסכים עם עצמי" זה טוב - לפחות לא רדיקלי.

את השאר לא בטוח שהבנתי.

פנון והקומוניסטים המהפכנים הם בדיוק דוגמה לרדיקליזם פוליטי, לא?

לגבי התש"חיסטים - זה קצת בעייתי. אני לא בטוח שעל מי שפועל פוליטית כדי להחליש את כוחה של המדינה לאפס, אפשר להגיד שהוא מוכן להפעיל כוח פוליטי כדי להשיג את מטרתו. אבל זה מסובך ואני לא רוצה להגן על זה.

===>"זה תמיד הכל או כלום, ותמיד בגלל התודעה."
ככה זה אצל אידיאליסטים. אבל אני מנסה להבחין בין אידיאליסטים לרדיקלים פוליטיים.
הצ'ופצ'יק של הקומקום 537096
''אני לא בטוח שעל מי שפועל פוליטית כדי להחליש את כוחה של המדינה לאפס, אפשר להגיד שהוא מוכן להפעיל כוח פוליטי כדי להשיג את מטרתו''.
בודאי שכן. היות שאין ואקום, החלשת העוצמה של המדינה היא לטובת עוצמה אחרת. ודאי לא לטובת העוצמה של המסביר לצרכן אלא לטובת בעלי עוצמה שהמדינה מגבילה את עוצמתם. כאלו שישאלו אותך הרבה פחות משהמדינה עושה את זה. אז יכולים אנרכו קאפיטליסטים או ליברטיאנים קיצוניים לפעול להחלשת המדינה- ויהיו גורמים שיממנו אותם, אך הם יהיו אלו שיעשו את העבודה השחורה ויסולקו לאחר שיסיימו. הכל פוליטי.
הצ'ופצ'יק של הקומקום 537113
בסדר, לא איכפת לי שתכניס תש"חיזם קיצוני לרשימה, למרות שעדיין נראה לי שיש כאן בעיות (כוח פרטי/מניפולציה/כוח פוליטי) שאין באחרות. אבל בגלל שזה לא שייך ישירות לעניין הרדיקליזם, אלא כאחת הדוגמאות, אז אפשר לעבור הלאה.

לגבי פנון והקומוניזם,
המהפכה האלימה איננה חלק מתפיסת הטוב הקומוניסטית, אלא רק אמצעי לביצוע השינוי הרדיקלי שיביא למצב חברתי החדש שהם רוצים בו. אבל במצב החדש לא תהיה אלימות ואם אפשר להגיע אליו בלי אלימות אז הם היו מוותרים עליה.

גם אצל פנון, הטרור הוא אמצעי להשגת שינוי תודעתי אצל לבנים וגם אצל שחורים, אבל לא חלק מהמצב החדש הרצוי. אני בקושי זוכר אבל נדמה לי שהוא מדבר על להראות שהדם של הלבנים אדום כמו של השחורים ושגם הלבנים פגיעים ומתים כשהורגים אותם. כשכולם יבינו את זה הטרור יהיה מיותר.

אז יש צריך להבחין בין שתי תיאוריות: (א) התיאוריה של הטוב - מה השינוי המיוחל. (ב) הפרוגרמה הפוליטית - מה האמצעים להשגתו.

כאשר התיאוריה שלך מייחלת ל"שינוי יסודי" והפרוגרמה שלך איננה בוחלת בכוח (אפילו אלים), אז נדמה לי שאפשר לומר שאתה רדיקל פוליטי.
הצ'ופצ'יק של הקומקום 537098
פנון והקומוניזם הם דוגמאות לתיאוריות שבהן ההתנגדות לשינויים הדרגתיים נובעת מהתיאוריה עצמה. אצל פנון גם האלימות נובעת מהתיאוריה עצמה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים