 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני שעה קלה שמעתי את יהודית רביץ שרה את ''דרך המשי''. נזכרתי בפתיל הזה ופתאום נפל לי האסימון בשורה ''בוא נטביע את כל הקושי בתוך אגמי הרוך''. בררר... היו בקהל ילדות בנות עשר... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקרדיט ל-אא מתגובה 530873. גם אני לפני כן לא חשבתי על המשמעות הזו. למען האמת, גם עכשיו אני לא בטוח איזו משתי המשמעויות של השורה1 היא העיקרית ואיזו היא "תוצאת לוואי", או שמא להב חשבה יום אחד על כפל המשמעות הזה ובנתה מסביבו את השיר (יחד עם ההתחכמות הנחמדה הנוספת, הטוויסט על הצירוף "דרך המשי"). 1 למי שלא מבין למה אני מתכוון, כי הוא חשב מההתחלה רק על המשמעות המינית-גופנית, המשמעות שחשבתי עליה עד הפתיל היא הטבעת קשיי החיים ברוך של זוגיות ואינטימיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שכוונתה של להב היתה מינית במפורש, ורביץ היא זו שביקשה לרכך. עקב כך שונה הטקסט ושורת הפתיחה המקורית, שהיתה, כך מתברר, "בוא תיכנס בי דרך המשי" - שונתה ל"בוא נעבור בדרך המשי", המקדימה חידתיות לאגמי הרוך - והשאר היסט(ו)ריה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, תודה! אפשר להבין משם שהנוסח הראשון של השיר שונה בעוד דרכים, ומסקרן לראות אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בוא תיכנס בי"?! זה במשלב לשוני כל כך שונה (ונמוך) מזה של שאר השיר. טוב ששינתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתמצאת בכל-כתבי, אבל נדמה לי שלהב, פזמונאית פר-סה, לא בעלת יומרות משורריות בולטות (למרות ההיתלות באילן הגבוה יונה וולך) - כותבת בד"כ "בגובה העיניים". כך שאפשר לומר ששאר השיר הוא היוצא דופן, במקרה שלה, ואילו שורת הפתיחה בגרסה המקדימה הזאת (עפ"י הטענה) היא די מייצגת. אגב "להיכנס ב.." - נחשב נמוך כיום ומקובל כמעט רק כביטוי מיני, אבל נמצא בשימוש בספרות המדרשים ובספרות בכלל, גם כביטוי סתמי וגם עם רמיזה מינית. מקובלים ומוכרים "נכנס בו דיבוק", "נכנס בו שד", "נכנס בו הרוח" - וכל אלה, כשהם מדברים בנקבה (אבל לא רק בנקבה), הם עשויים לכלול רמיזה מינית ישירה או עדינה, עפ"י ההקשר. רמיזות ודימויים כנ"ל גם בהקשר האהבה החושנית שבין הקב"ה לעמו ובהקשר כיסופי גלות לארץ האהובה. ילקוט שמעוני, פרשת וזאת הברכה: "ושמה לא תעבור (דברים ל"ד ד') - אמר משה: אם איני נכנס בה חי אכנס בה מת, אמר לו המקום ושמה לא תבא, אמר לפניו - אם איני נכנס בה מלך אכנס בה הדיוט, אמר לו המקום ושמה לא תעבור לא מלך ולא הדיוט לא חי ולא מת". משהו אחר לגמרי שחשבתי עליו: ייתכן ש"תיכנס בי" היה נפסל לשידור, ומעניין אם גם יהודית רביץ, מעבר להעדפה שלה לניסוח מעודן יותר - לקחה בחשבון את השיקול הזה. ____ חשמנית. אם לא רציתן אותה כשפן הסופר לדברי ימי הוליווד, תקבלו אותה כסגנית השר לענייני בלבול מוח העם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אפרופו "שמה לא תעבור", אני תוהה למה בעצם "דרך המשי" כהמשך המשפט המקורי, האם יש כאן רמיזה לתשמיש הסדין הידוע? ואם כך, האם גם זו מחווה נאה למקורות, או לפחות למנהגי חסידות גור? אגב, לי להב זכורה בעיקר כשחקנית (מקסימה) ב"אלוף בצלות ואלוף שום" שצולם לטלוויזיה, כמספרת לצד מנחם עיני. ___________ שבי נא אם כך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |